דגול מרבבה על יורה דעה רסח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


(ט"ז) סעיף קטן א. לענין אם הוליד בכור מכהנת שחייב בפדיון. צריך לומר: לענין אם הוליד בכור מכהנת שאינו חייב בפדיון.

(מחבר) סעיף ג. "אבל בדיעבד..." – היינו בגר גדול, שאצלו קבלת המצות עיקר. ולכך המילה והטבילה אינו אלא גמר הדבר, וסגי בלא שלושה ואפילו בלילה. אבל גר קטן שלא שייך בו קבלת מצות, והטבילה היא עיקר שמטבילין אותו על דעת בית דין – לכולי עלמא צריך להיות ביום ובפני שלושה.

(מחבר) סעיף ו. "נכרית שנתגיירה..." – אם ידעו הבית דין בשעת טבילה שהיא מעוברת, הדין פשוט. אבל אם לא ידעו הבית דין שהיא מעוברת, יש לי בזה אריכות דברים ותליא באשלי רברבי, ואין כאן מקום להאריך.