דברים רבה ז א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דברים רבה · ז · א · >>




הוסף ביאור

א. [עריכה]

הלכה אדם מישראל שהיה עובר לפני התיבה מהו שיהא מותר לו לענות אמן אחר הכהנים כך שנו חכמים העובר לפני התיבה לא יענה אמן אחר הכהנים מפני הטירוף ולימדונו רבותינו ואם היה יכול לענות שלא תטרף דעתו יענה.
למה מפני שאין גדול לפני הקב"ה יותר מאמן שישראל עונין אמר ר' יהודה בר סימון אמן הזה יש בו שלשה אספליאות. שבועה וקבלה ואמנה. שבועה מנין שנאמר (במדבר ה , כא-כב): "והשביע הכהן וגו' ואמרה האשה אמן אמן". קבלה מנין שנאמר (דברים כז, טז): "ואמר כל העם אמן". אמנה מנין שנאמר (מ"א א, לו): "ויען בניהו בן יהוידע את המלך ויאמר אמן כן יאמר ה'".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף אמר רבי יודן כל מי שעונה אמן בעוה"ז זוכה לענות אמן לעתיד לבא.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף אמר ריב"ל כל מי שנכנס לבתי כנסיות ולבתי מדרשות בעוה"ז זוכה ליכנס לבתי כנסיות ולבתי מדרשות לעתיד לבא מנין שנאמר (תהלים פד, ה): "אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף א"ר יודן כל מי ששומע בקול של תורה בעוה"ז זוכה לשמוע באותו קול שכתוב בו (ירמיה לג, יא): "קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה וגו'" א"ל משה לישראל הואיל וכל מי ששומע לד"ת כך הוא מתרומם בב' עולמות הוו זהירים לשמוע ד"ת. מנין ממה שכתוב בענין "וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ":