גליל כורש
גליל כורש הוא מסמך מאמצע המאה ה-6 לפנה"ס, המכיל הכרזה של המלך כורש הגדול לבבלים תחת שליטתו. המסמך העניק זכויות אדם כמו ביטול העבדות, חופש דת ושוויון. המסמך נחשב מסמך זכויות האדם הראשון בהיסטוריה, כתוב על גבי גליל חמר ונכתב באכדית, מוצג בימינו במוזיאון הבריטי. הרעיונות במסמך התפשטו מן האימפריה הפרסית לממלכות שכנות ביניהן הודו, יוון ורומא. בתקופה המודרנית תורגם המסמך לכל שש השפות הרשמיות של ארגון האומות המאוחדות, כאשר הוראות בו מקבילות לארבעת הסעיפים הראשונים של ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם. הגליל התגלה על ידי האשורולוג הבריטי יליד הורמוזד רסאם, בשנת 1879 ביסודות מקדש אסגילה לאל מרדוך בבבל.
תיאור הגליל
[עריכה]הכתובת ששרדה על גליל כורש מורכבת מ-45 שורות טקסט הכתובות בכתב יתדות אכדי. 35 השורות הראשונות נמצאות על שבר "A" והשאר על שבר "B" מספר שורות בתחילת הטקסט וסופו נפגעו בצורה קשה ורק כמה מילים נותרו קריאות. הטקסט כתוב בסגנון נמלץ וספרותי שניתן לחלקו לשישה חלקים נפרדים:
חמש עשרה שורות אופקיות של טקסט כתובות בכתב יתדות אכדי.
- שורות 1–19: הקדמה המשמיצה את נבונאיד, מלך בבל הקודם, וקושרת את כורש לאל מרדוך.
- שורות 20–22: פירוט תארי המלוכה של כורש ושושלת היוחסין, וכניסתו השלווה לבבל.
- שורות 22–34: ציון לשבח על מדיניותו של כורש לשיקום בבל.
- שורות 34–35: תפילה למרדוך בשם כורש ובנו כנבוזי השני[1].
שורות 36–37: הצהרה כי כורש אפשר לעם לחיות בשלום והגדיל את המנחות שהוענקו לאלים. שורות 38–45: פרטים על פעולות הבנייה שהורה כורש בבבל.
תחילת הטקסט שבורה בחלקה. התוכן ששרד משמיץ את מלך בבל המודח נבונאיד. הוא מפרט את פשעיו לכאורה, מאשים אותו בחילול מקדשי האלים והטלת עבודת כפייה על האוכלוסייה. על פי ההכרזה, כתוצאה מעבירות אלו נטש האל מרדוך את בבל וחיפש מלך צדיק יותר. מרדוך קרא לכורש להיכנס לבבל ולהפוך לשליטה החדש. באמצע הטקסט, הסופר עובר לנרטיב בגוף ראשון בקולו של כורש, הפונה ישירות לקורא. רשימה של תאריו מובאת (בסגנון מסופוטמי ולא פרסי) הוא מתאר את המעשים האדוקים שביצע סמוך לסוף הכתובת כורש מדגיש את שיקום חומת העיר של בבל. שאר הטקסט חסר אך ככל הנראה מתאר את הקדשתו מחדש של שער בחומת בבל לכורש.
על פי חוקרי המוזיאון הבריטי, גליל כורש משקף מסורת ארוכת שנים במסופוטמיה שבה, כבר באלף השלישי לפני הספירה, החלו מלכים את שלטונם בהצהרות על רפורמות. הכרזתו של כורש מדגישה את הלגיטימיות שלו כמלך, ומהווה הצהרה בולטת לכבודו למסורות הדתיות והפוליטיות של בבל. המוזיאון הבריטי וחוקרי התקופה מתארים אותו כמכשיר לתעמולה מסופוטמית עתיקה [2]
תרגום לעברית מתוך הטקסט המופיע בספר: רוברט וויליאם רוג'רס. כתב יתדות בהשוואה לברית הישנה. הוצאת אוניברסיטת אוקספורד (1912)
הצהרת כורש
[עריכה]- פסקה 1
- [כש... מר]דוך, מלך כל השמים והארץ [3], ה....... אשר ב...ו, משמיד את שלו.......
- פסקה 2
- [קטע לא ברור או חסר] בינה , ...... מי בודק (?) את חלקי העולם.
- פסקה 3
- [קטע לא ברור או חסר] נולד [בכורו] (בלשאצר) [4], אדם ממעמד נמוך, הופקד על ארצו.
- פסקה 4
- אבל [קטע לא ברור או חסר] הוא הטיל עליהם זיוף.
- פסקה 5
- הוא עשה זיוף של אֶסַגִילַה [5], [קטע לא ברור או חסר] עבור אוּר [6] ושאר ערי הפולחן.
- פסקה 6
- טקסים שאינם מתאימים להם, מנחות מזון [טמאות] [קטע לא ברור או חסר] חסרי כבוד [קטע לא ברור או חסר] נתפסו מדי יום, וכעלבון,
- פסקה 7
- הוא הפסיק את המנחות היומיות; הוא התערב בטקסים והנהיג [קטע לא ברור או חסר] בתוך קודש הקודשים. במחשבתו יראת שמים למרדוך מלך האלים, הסתיימה.
- פסקה 8
- הוא עשה עוד יותר רע לעירו בכל יום; [קטע לא ברור או חסר] הוא הביא חורבן על כולם בעול ללא הקלה.
- פסקה 9
- אֶנְלִיל [7] כעס מאוד על תלונותיהם, ועל הטריטוריה שלהם. האלים שחיו בתוכם עזבו את המקדשים שלהם,
- פסקה 10
- כועס על שהוא גרם (להם) להיכנס לשוענה (בבל). מרדוק הרם ואנליל, התרצו. הוא שינה את דעתו לגבי כל הערים שמקדשיהן היו בחורבות,
- פסקה 11
- הוא ריחם על אוכלוסיית ארץ שומר ואכד שתושביהן היו כמתים, הוא בדק ובחן את כל המדינות,
- פסקה 12
- בחיפושו אחר מלך הישר לפי ראות עיניו, הוא נטל את ידו של כורש, מלך העיר אנשאן [8], וקרא לו בשמו, והכריז בקול רם כי הוא המלך השולט על הכל. [9]
- פסקה 13
- הוא גרם לתושבי ארץ הגוּתי [10] ולכל חיילי המדיאן להשתטח לרגליו, בזמן שהוא (כורש) רועה בצדק את עם שחורי הראש. [11]
- פסקה 14
- שהוא הפקיד תחת השגחתו. מרדוך, האדון הגדול, המטפח את עמו, ראה בהנאה את מעשיו היפים ואת לבו האמיתי,
- פסקה 15
- וציווה שילך לבבל. הוא ביקש ממנו לצאת לדרך לטינטיר (בבל), וכמו חבר ובן לוויה הוא הלך לצדו. [12]
- פסקה 16
- חיילותיו העצומים שאת מספרם, כמו המים בנהר, לא ניתן היה לספור, צעדו חמושים לצידו.
- פסקה 17
הוא הכניס אותו אל תוך שואנה ללא קרב או, הוא הציל את עירו בבל ממצוקה. הוא מסר לו את נבונאיד, המלך ממנו לא פחד.
- פסקה 18
- כל אנשי טינטיר (בבל), כל אנשי שומר ואכד, אצילים ומושלים, השתחוו לפניו ונשקו לרגליו, שמחים על מלכותו ופניהם זרחו.
- פסקה 19
- כולם בירכו במתיקות והיללו את שמו של האדון שבעזרתו שהציל את כולם ממצוקה ומות.
- פסקה 20
- אני כורש, מלך היקום, המלך הגדול, המלך החזק, מלך בבל, מלך שומר ואכד, מלך ארבעת חלקי העולם,
- פסקה 21
- בן כנבוזי [13], המלך הגדול, מלך העיר אנשן, נכדו של כורש [14], המלך הגדול, מלך העיר אנשן, צאצא של צ'ישפיש [15], המלך הגדול, מלך העיר אנשן,
- פסקה 22
- הוא זרע מלכות תמידי, את שלטונו בעל (מרדוך) ונַבּוּ [16] אוהבים, ובמלכותו, לשמחתם, הם עוסקים. כשהלכתי כמבשר שלום אל בבל
- פסקה 23
- הקמתי את מעוני הריבוני בתוך הארמון תוך חגיגה וצהלה. מרדוך, האדון הגדול, העניק לי בנדיבותו את כבודו הגדול של מי שאוהב את בבל, וכל יום חיפשתי אותו ביראה.
- פסקה 24
- כוחות צבאותי העצומים צעדו בשלווה בבבל, ולכל [שומר] ולאכד לא היה ממה לחשוש.
- פסקה 25
- חיפשתי את שלום העיר בבל וכל מקדשיה. ובנוגע לאוכלוסיית בבל [... אשר כאילו ללא התערבות אלוהית] עמדה בעול שלא נגזר עליהם,
- פסקה 26
- הפגתי את עייפותם, שחררתי אותם מהכבלים שלהם(?). מרדוך, האדון הגדול, שמח על המעשים הטובים,
- פסקה 27
- ויברך ברכה מתוקה עלי, כורש, המלך הירא ממנו, ועל כנבוזי בני, [ועל] כל חיילי.
- פסקה 28
- שנוכל לחיות בשמחה בנוכחותו, ברווחה. לפקודתו הנעלה, כל המלכים היושבים על כסאות,
- פסקה 29
- מכל חלקי תבל, מהים העליון ועד הים התחתון, יושבי [מחוזות] מרוחקים (ו) מלכי ארץ אמורו [17] היושבים באוהלים, כולם.
- פסקה 30
- הביאו את המנחות כבדת משקלם אל שואנה, ונשקו לרגלי. מ[שואנה] שלחתי בחזרה למקומם לעיר אשור וסוסה,
- פסקה 31
- אכד, ארץ אֵשְנוּנָה [18], העיר זמבאן, העיר מטורנו, דר, עד גבול ארץ גוּתי - המקומות המקודשים שמעבר לנהר החידקל - שקודם לכן נזנחו מקדשיהם.
- פסקה 32
- האלים שחיו בהם, ועשו להם מקדשים קבועים. אספתי את כל האנשים שלהם והחזרתי אותם ליישובים שלהם,
- פסקה 33
- ואת אלי ארץ שומר ואכד שהביא נבונאיד לעיר בבל, למרות שעורר את כעסו של אדון האלים. , בפקודת מרדוך, האדון הגדול.
- פסקה 34
- החזרתי אותם ללא פגע למקומם, במקומות הקדושים ושימחתי אותם. יהי רצון שכל האלים אשר השבתי אל קדשיהם,
- פסקה 35
- כל יום לפני בעל ונבו, בקשו לי חיים ארוכים, והזכירו את מעשי הטוב, ואמרו לאדוני מרדוך " בשם כורש המלך הירא ממך וכנבוזי בנו,
- פסקה 36
- יהי רצון שהם יהיו התומכים של מקדשינו עד ימים (?) רחוקים, ואוכלוסיית בבל תקרא ברכות על מלכותי. אפשרתי לכל הארצות לחיות בשלום". בכל יום הגדלתי ב[... ג]זה, שני ברווזים ועשר יונים את [מנת המנחות] של אווזים, ברווזים ויונים.
- פסקה 37
- פעלתי לחזק את ההגנות של החומה אימגור-אנליל, החומה הגדולה של בבל, [19]
- פסקה 38
- ו[השלמתי] את בניית גדת הלבנים השרופות על שפת החפיר אשר בנה מלך קודם אך לא השלים את עבודתו.
- פסקה 39
- [אני …... שלא הקיף את העיר] בחוץ, שמלך קודם לא בנה , כוח העבודה שלו, הסוללה [מאדמתו, ב] שואנה (בבל).
- פסקה 40
- [קטע לא ברור או חסר] עם ביטומן ולבנים שרופות בתנור בניתי חדש, ו[השלמתי] את [עבודתו].
- פסקה 41
- [קטע לא ברור או חסר] [דלתות מעץ ארז] עם חיפוי ברונזה,
- פסקה 42
- [והתקנתי] את כל הדלתות שלהם, לוחות הסף ופרזול הדלת עם חלקי נחושת. [קטע לא ברור או חסר]. ראיתי בתוכו כתובת של אשורבניפל, מלך שקדם
- פסקה 43
- [קטע לא ברור או חסר] במקומו. יהי רצון שמרדוך, האדון הגדול, יעניק לי במתנה חיים ארוכים ומלאים,
- פסקה 44
- [כסא בטוח ושלטון מתמשך]... לָנֶצַח.
הערות שוליים
[עריכה]- ^ קָמְבּוּגִ'יַה השני המוכר בעברית ככַּנְבּוּזִי ובלועזית קַמְבִּיסֵס, היה בנו של כורש הגדול ומלך פרס אחריו.
- ^ Highlights – the Cyrus Cylinder. British Museum
- ^ מַרְדוּךְ במקרא: מְרֹדָךְ (ירמיהו, נ', ב') הוא אל מהמיתולוגיה הבבלית, ראש הפנתיאון הבבלי, והאל של העיר בבל.
- ^ בֵּלְשַׁאצַּר היה נסיך בבל, בנו של נבואיד, המלך האחרון של האימפריה הבבלית. בתנ"ך, בספר דניאל פרקים ה' וח', מוזכר בלשאצר כמלך בבל, לפני הופעתן של פרס ומדי.
- ^ אֶסַגִילַה היה מקדש לאל הבבלי מרדוך
- ^ אוּר הייתה עיר-מדינה עתיקה בדרום מסופוטמיה, בתנ"ך מוזכרת ארבע פעמים עיר בשם אור כַּשְׂדִּים, אחת ההשערות היא שאור כשדים מתייחסת לעיר השומרית אוּר. שרידי העיר עכשיו נמצאים בעיראק, על הגדה הדרומית של הפרת ונקראת תל אל־מוקיאר, ליד העיר נסיריה מדרום לבגדאד
- ^ אנליל הוא אל הרוח, האוויר והסער במיתולוגיה השומרית. בנוסף היה גם פטרונה של העיר ניפור. אנליל, אנו ואאה (אנכי) היו שלושת האלים הראשיים בפנתאון השומרי.
- ^ אנשאן הוא שמה הקדום של אחת מבירות עילם החל מהאלף ה-3 לפנה"ס. היא שוכנת באיראן, צפונית לשיראז.
- ^ השווה עם ישעיהו מ"ה פסוק א': "כֹּה-אָמַר יְהוָה, לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ אֲשֶׁר-הֶחֱזַקְתִּי בִימִינוֹ לְרַד-לְפָנָיו גּוֹיִם" וכן פסוק ג' "לְמַעַן תֵּדַע (כורש), כִּי-אֲנִי יְהוָה הַקּוֹרֵא בְשִׁמְךָ--אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל."
- ^ הגוּתים היו עם נוודי שמקורו במערב פרס. במאה ה-23 לפנה"ס פלשו הגוּתים למסופוטמיה ושדדו אותה ואת ערי-המדינה בתדירות גבוהה
- ^ השווה עם ישעיהו מ"ד פסוק כח: הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי, וְכָל-חֶפְצִי יַשְׁלִם...
- ^ השווה עם ישעיהו מ"ה פסוק ב' "אֲנִי לְפָנֶיךָ (כורש) אֵלֵךְ, וַהֲדוּרִים אושר (אֲיַשֵּׁר)"
- ^ כנבוזי הראשון הידוע גם ככנבוזי הפרסי, היה מלך אנשאן משנת 580 לפנה"ס ועד מותו. היה אביו של כורש הגדול, בנו הצעיר של כורש הראשון. הניח את היסודות להאימפריה הפרסית האחמנית.
- ^ כורש הראשון היה מלך אנשאן בין השנים 600-580 לפני הספירה
- ^ צִ'ישְפִּיש הוא כבש את עיר העילמית אנשאן לאחר שהשתחרר משלטון מדי, והרחיב את ממלכתו שהייתה כפופה לשלטון עילם.
- ^ נבו הוא אל החוכמה והכתב הבבלי, בנו של מרדוך.
- ^ אמורו הייתה ממלכה אמורית קטנה, ששכנה באזור של לבנון וסוריה בין המאות ה-13-14 לפנה"ס.
- ^ אֵשְנוּנָה הייתה ממלכה זעירה, שתחילתה בשומר בתקופת הממלכה הקדומה באלף השלישי לפנה"ס.
- ^ החומה הגדולה והפנימית של בבל נקראה בשם האכדי הטקסי אימגור-אנליל, שפירושו "האל אנליל הראה חסד".