בראשית רבה צח כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

כ.    [ עריכה ]

כ ותשב באיתן קשתו זו עכסילו שהוא עושה במזל קשת א"ר יוחנן מי גרם לך להדחות מן האתנים קשיות שנתקשת עם אדנותך א"ר שמואל בר נחמן נמתחה הקשת וחזרה הה"ד ותשב באיתן קשתו קשיותו ויפוזו זרועי ידיו אמר יצחק נתפזרו זרעו ויצא לו דרך צפרניו מידי אביר יעקב ר' הונא בשם רב מתנה איקונין של אביו ראה וצינן דמו רבי מנחמא בשם רבי אמי איקונין של אמו ראה וצינן דמו משם רועה אבן ישראל אבן ישראל ראה וצינן דמו מי עשה כן מאל אביך מעל זו אזכרות שבבעל רובצת תחת זו בית שאן בבית השריי ברכות שדים ורחם רבי לולייאני בן טורין משם רבי יצחק בולד בהמה ברכו אמרת צא וראה איזו הוא שדדיה במקום רחמה ואי אתה מוצא אלא בבהמה ר' אבא בר זוטרא אמר בוא וראה עד היכן חיבב אבינו יעקב את רחל אפילו בשעה שבא לברך את בנה עשאו טפילה לה ברכות שדים ורחם יתברכון דדיא דהכין אוניקו ומעיא דהכין אפיקו ברכות אביך על מלמדי ועל מעבדני עד תאות גבעות עולם מה שנתאוו גבעות עולם תהיין לראש יוסף הכא את אמר תהיין ולהלן את אומר תבואתה רבי אבא בר כהנא אמר תבואתה תאכל בעוה"ז והקרן קיימת לך לעוה"ב ולקדקד נזיר אחיו שרחקו אותו אחיו ועשו אותו נזיר א"ר יצחק מגדלאה את הוא כליליהון דאחוך רבי לוי אמר נזיר ממש היה דא"ר לוי כל שתים ועשרים שנה שלא ראה אחיו לא טעם טעם יין אף הם לא טעמו יין עד שראו אותו הה"ד (בראשית מד) וישתו וישכרו עמו עמו שתו חוץ ממנו לא שתו.