בראשית רבה מד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

א.    [ עריכה ]

אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם במחזה לאמר וגו' (תהלים יח) האל תמים דרכו אמרת ה' צרופה מגן הוא לכל החוסים בו אם דרכיו תמימים הוא על אחת כמה וכמה רב אמר לא נתנו המצות אלא לצרף בהן את הבריות וכי מה איכפת ליה להקב"ה למי ששוחט מן הצואר או מי ששוחט מן העורף הוי לא נתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות ד"א האל תמים דרכו זה אברהם שנאמר (נחמיה ט) ומצאת את לבבו נאמן לפניך אמרת ה' צרופה שצרפו הקדוש ברוך הוא בכבשן האש מגן הוא לכל החוסים בו אל תירא אברם אנכי מגן לך: