בראשית רבה י ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · י · ז · >>

הוסף ביאור

ז.    [ עריכה ]

רבנן אמרי אפי' דברים שאתה רואה אותן שהן יתירה בעולם כגון זבובין ופרעושין ויתושין אף הן בכלל ברייתו של עולם הן, ובכל הקב"ה עושה שליחותו, אפי' ע"י נחש, אפי' ע"י יתוש, אפי' ע"י צפרדע, רבי תנחומא אמר לה בשם רבי מנחמה רבי ברכיה בשם רבי חלבו רבי אחא הוה משתעי הדין עובדא חד בר נש הוה קאים על כיף נהרא, חמא חד עורדען טענה חדא עקרב ומגיזה יתיה נהרא וכיון דעבדת שליחותיה אחזרתא לאתרה, רבי פנחס בשם רבי חנן דציפורין אמר עובדא הוה בחד גבר דהוה קאים למחצד בהדא בקעת בי טרפא, חמא חד עשב וליקט יתיה ועבדיה כלילא לראשיה אזלא חד חויא ומחא יתיה וקטיל יתיה, אתא חד גבר וקם למסקר בההוא חויא, אמר תמה אני על מן דקטן הדין חויא אמר ההוא גברא אנא קטלית יתיה, תלה אפוי וחמא לההוא עשבא עבידא כלילא לראשיה, אמר מן קושטא את קטלית יתיה א"ל אין, א"ל יכיל את מרים הדין עשבא מן ראשך, א"ל אין, כיון דארים יתיה א"ל את יכול קריב הכא ומרים הדין הויא בהדין חוטרא, א"ל אין, כיון דקרב לההוא חויא מיד נשרו אבריו, רבי ינאי היה יושב ודורש בפתח עירו, ראה נחש מרתיע ובא, והוה מרדף ליה מן הדין סיטרא, והוה חזר מן דין סיטרא, ועוד הוה רדיף ליה מן הדין סיטרא והוה חזר מן דין סיטרא אמר זה הולך לעשות שליחותו, מיד נפלה הברה בעיר פלוני, בן פלוני נשכו נחש ומת, רבי אלעזר הוה יתיב מטייל בבית הכסא, אתא חד רומאי ותרכיה וקדים יתיה ויתיב ליה אמר לית דין על מגן, מיד נפק חד חויא ומחא יתיה וקטל יתיה, וקרא עליו (ישעיה מג) ואתן אדם תחתיך ואתן אדום תחתיך, רבי יצחק בר אלעזר הוה קאים ומטייל על משוניתא דימא דקיסרין ראה שם קולית אחת, והוה מצנע לה והות מתגלגלא, מצנע לה והות מתגלגלא, אמר זאת מוכנת לעשות שליחותה, עבר חד בלדר ונכשל בה ונפל ומת אזל פשפשוניה ואשכחוניה טעין כתבין בישין על יהודאי דקיסרין, טיטוס הרשע נכנס לבית קדשי הקדשים וחרבו שלופה בידו וגידר את שתי הפרוכת, ונטל שתי זונות ובעלן על גבי המזבח, ויצא חרבו מלאה דם, אית דאמרי מדם הקדשים, ואית דאמרי מדם שעיר של יום הכפורים וחירף וגידף ונטל כל כלי בית המקדש ועשאן כמין גורגותני אחת והתחיל מחרף ומגדף כלפי מעלה ואמר לא דמי ההוא דעביד קרבא עם מלכא במדברא ונצח ליה, לההוא דעביד קרבא עם מלכא בגו פלטין דידיה ונצח ליה, ירד לספינה כיון שירד מחאיה נחשלא בימא, אמר דומה זה שאין כחו של אלוה של אומה זו אלא במים, דור אנוש לא פרע מהן אלא במים, דור המבול לא פרע מהן אלא במים, פרעה וכל חילו לא פרע מהן אלא במים, אף אני כשהייתי בתוך ביתו וברשותו לא היה יכול לעמוד בי ועכשיו לכאן קדמני, סבור הוא שיהרגני במים, א"ל הקב"ה רשע חייך מבריה שהיא פחותה מכל הבריות שבראתי מששת ימי בראשית בה אני נפרע מאותו רשע, מיד רמז הקב"ה לשר של ים ועמד מזעפו, כיון שהגיע לרומי יצאו כל גדולי רומי לקראתו וקילסו אותו, כיון שעלה לרומי נכנס למרחץ, כיון שיצא הביאו פיילי פוטירין של יין לשתותו ונכנס יתוש בתוך חוטמו והיה נוקר את מוחו והולך עד שנעשה גדול כמו גוזל של שתי ליטראות, והיה מצוה ואומר פצעו מוחו של אותו האיש ודעו במה אלהיהם של יהודים נפרע מאותו האיש, מיד קראו לרופאים ופצעו מוחו, והוציאו כגוזל של שתי ליטראות, אר"א בר רבי יוסי אנא חמיתיה ברומי תרתין ליטרין מהכא וגוזלא מהכא ותקל חד לקביל חד, ונטלו אותו ונתנו אותו בתוך קערה אחת, כל מה דהוה הדין שני הוה הדין שני, פרח יתושה, פרחה נפשיה דטיטוס הרשע.