בראשית רבה יד י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

י.    [ עריכה ]

"ויהי האדם לנפש חיה", רבי יהודה אמר מלמד שעשה לו עוקץ כחיה, וחזר ולקחו ממנו מפני כבודו, ר"ה אמר עשאו עבד מכורן בפני עצמו דאי לא לעי לא נגיס, הוא דעתיה דרבי חנינא דאמר (איכה א) נתנני ה' בידי לא אוכל קום לעי באורייתא בלילא וביממא לא מטי, ר' שמואל חתניה דרבי חנינא חברהון דרבנן אמר כאן הוא עושה נשמה נפש, ולהלן הוא עושה נשמה רוח, מנין ליתן את האמור כאן להלן, ואת האמור להלן כאן, תלמוד לומר חיים חיים לגזירה שוה.