בראשית רבה טו ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · טו · ד · >>

הוסף ביאור

ד. [עריכה]

"וישם שם" - רבי יהודה ורבי נחמיה:

רבי יהודה אמר: עילה אותו, היך מה דאת אמר (דברים יז): שום תשים עליך מלך.
רבי נחמיה אמר: פיתה אותו.

למלך, שעשה סעודה והזמין אורח. כך הזמין הקב"ה את אדם בזכותו של אברהם,

הדא הוא דכתיב (תהלים, קלט): "אתה ידעת שבתי וקומי בנת לרעי מרחוק" - "שבתי" - בתוך גן עדן. "וקומי" - טירופי מתוכה. "בנתה לרעי מרחוק" - באיזה זכות יעצת לבראני? בזכות אותו שהוא בא מרחוק, הדא הוא דכתיב (ישעיה מו): "קורא ממזרח עיט, מארץ מרחק איש עצתו":