בקשה לרב סעדיה גאון
בקשה לרבינו סעדיה גאון ז"ל
[עריכה]אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ: (תהלים נא יז)
גַּם הַיּוֹם יָדַעְנוּ, וַהֲשֵׁבוֹנוּ אֶל לְבָבֵנוּ, כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד, עַל כֵּן נִקְרָא שִׁמְךָ יְיָ אֶחָד, כִּי אֵין עִמְּךָ שֵׁנִי בְּמַלְכוּתְךָ וּבְמֶמְשַׁלְתֶּךָ, וְאֵין אַחֵר לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרוֹתֶיךָ, כִּי כׇּל אַחֵר שֶׁהוּא זוּלָתְךָ נוֹצָר הוּא וְחָדָשׁ, וְאֵיךְ יִדְמֶה לְךָ וְאַתָּה בְרָאתוֹ, אוֹ יַעֲרֹךְ לְךָ וְאַתָּה יְצַרְתּוֹ. לָכֵן יַאֲמִינוּ הַלְּבָבוֹת וְתֵדַעְנָה הַנְּפָשׁוֹת כִּי אַתָּה אֵל אֶחָד, וּמְיֻחָד בְּכׇל שְׁמוֹתֶיךָ, וְנִפְלָא בְּכׇל מַעֲשֶׂיךָ, וְנִשְׂגָּב בְּכׇל דְּרָכֶיךָ, וְנֶעְלָם מֵעֵינֵי כׇל חָי, וְעַיִן לֹא תְשׁוּרֶךָ.
וֶאֱמֶת יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אַתָּה הָיִיתָ עַד לֹא עוֹלָם מֵאָז, וְאַתָּה הוּא בִּהְיוֹת הָעוֹלָם וּבְהִתְיַצְּבוֹ, וְאַתָּה הוּא אַחַר אׇבְדוֹ וְחׇלְפוֹ, וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּמּוּ.
וֶאֱמֶת יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אַתָּה בָרָאתָ אֶת כׇּל הַבְּרוּאִים בְּמַאֲמָר וְלֹא בִיגִיעָה, וְקָרָאתָ אֲלֵיהֶם בִּקְרִיאָה וַיַּעַמְדוּ יַחְדָּו. וּלְךָ הַיְּכֹלֶת לְהַעֲבִירָם וּלְהַחֲלִיפָם, וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה לְחַדְּשָׁם וּלְהַשִּׁיבָם כְּקַדְמָתָם.
וֶאֱמֶת יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אַתָּה בָרָאתָ אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה עוֹלָם עוֹבֵר, לִבְחֹן בּוֹ אֶת כׇּל בְּנֵי הָאָדָם בְּחֻקִּים וּבְמִשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוִּיתָם, וּבְדֶרֶךְ הַחַיִּים וְהַטּוֹב וְהַמָּוֶת וְהָרָע אֲשֶׁר נָתַתָּה לִפְנֵיהֶם, וְאֶת הָעוֹלָם הַבָּא עוֹלָם עוֹמֵד לְשַׁלֵּם בּוֹ שָׂכָר טוֹב לְכׇל חֲסִידֶיךָ וּלְהִנָּקֵם בּוֹ נְקַם בְּרִית מִן הַבּוֹגְדִים בָּךְ.
וֶאֱמֶת יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אַתָּה בָחַרְתָּ אֶת זֶרַע יְשֻׁרוּן מִכׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וַתַּעַשׂ לָנוּ מִימֵי קֶדֶם הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֵינוּ, וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה אֲשֶׁר לֹא נִבְרְאוּ כָהֵנָּה בְּכׇל הָאָרֶץ וּבְכׇל הַגּוֹיִם.
וֶאֱמֶת יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אַתָּה יִסַּרְתָּנוּ בְּעֵת שֶׁהִכְעַסְנוּ אוֹתְךָ, בַּגּוֹלָה וּבַשְּׁבִי, וְלַמָּוֶת לֹא נְתַתָּנוּ.
וֶאֱמֶת יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אַתָּה הוּא הַגּוֹאֲלֵנוּ וּמוֹשִׁיעֵנוּ, הַמֵּשִׁיב שְׁבוּתֵנוּ וְהַמְקַבֵּץ נְפוּצוֹתֵינוּ וְהַבּוֹנֶה בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, הַמְטִיבֵנוּ וְהַמַּרְבֵּנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּפִיךָ וּבְיָדְךָ תְּמַלֵּא.
עַל אֵלֶּה נוֹדֶה לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְעַל עֲצוּמוֹת וּגְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת מֵאֵלֶּה עַד אֵין חֵקֶר וְאֵין מִסְפָּר מִמַּעֲשֶׂיךָ הָאֲיֻמִּים וּמִפְעָלֶיךָ הַנּוֹרָאִים אֲשֶׁר לֹא יְכַלְכְּלוּם הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְאַף כִּי בְנֵי הָאָדָם, וְלֹא יוּכְלוּ כׇּל הַחַיִּים לָתוּר וְלַחֲקֹר קְצוֹתָם, וְאַף כִּי אָדָם אֶחָד. וּמִי זֶה יְמַלֵּל גְּבוּרוֹתֶיךָ אוֹ מִי יַשְׁמִיעַ כׇּל תְּהִלָּתֶךָ, וְאַתָּה הוּא הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ וְהַמְרוֹמָם עַל כׇּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה.
הֶן אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכֶיךָ זָכַרְנוּ וְנִבְהַלְנוּ, וְעוֹד קָטֹנְנוּ בְּעֵינֵי נַפְשֵׁנוּ וְנִדְכִּינוּ וְשָׁפַלְנוּ עַד מְאֹד, כִּי מֶה הָאָדָם הַזֶּה לְהִתְיַצֵּב לְפָנֶיךָ, וֶאֱנוֹשׁ מַה כֹּחוֹ לַעֲמֹד נֶגְדֶּךָ, וּתְחִלַּת יְסוֹדוֹ מִן הֶעָפָר, וּבְעוֹדֶנּוּ חַי בְּעָפָר מְדוֹרוֹ, וְאַחֲרֵי מוֹתוֹ אֶל עָפָר יָשׁוּב. וּבַמָּה יִתְגָּאֶה אוֹ יָעֹז. אִם בִּגְבוּרָה, אָכֵן חַלָּשׁ הוּא בִּהְיוֹתוֹ תָמִים וְאַף כִּי בַּחֲלוֹתוֹ, וְהַיָּגוֹן וְהָאֲנָחָה שׁוֹבְרִים כֹּחוֹ, וְהַצָּרוֹת וְהַמְצוּקוֹת נוֹשְׁתוֹת גְּבוּרָתוֹ. וְאִם בְּחׇכְמָה, הִנֵּה הוּא נִבְעָר מִדַּעַת, גׇּלְמוֹ וַחֲדָרָיו לֹא יֵדַע, שִׁבְתּוֹ וְקוּמוֹ, אׇרְחוֹ וְרִבְעוֹ וְנוּמוֹ, וְחׇלְיוֹ וּמוֹתוֹ. וְגַם מַה יֵּלֶד יוֹם לֹא יֵדַע, וּמַה יְּהִי לְמָחָר לֹא יָבִין, עַל כֵּן מָלֵא לִבּוֹ פַּחַד וְעִצָּבוֹן. וְאִם בְּעֹשֶׁר, הִנֵּה הוּא עָנִי וָדָל, עָרוֹם יָצָא מִבֶּטֶן אִמּוֹ וְעָרוֹם יָשׁוּב לָלֶכֶת כְּשֶׁבָּא, וּמְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַעֲמָלוֹ שֶׁיֹּלֵךְ בְּיָדוֹ. וְאִם יִשְׂמַח כִּי רַב חֵילוֹ וְכִי כַּבִּיר מָצְאָה יָדוֹ, הֶן עָשִׁיר יִשְׁכַּב וְלֹא יֵאָסֵף עֵינָיו פָּקַח וְאֵינֶנּוּ. וְאִם בִּימֵי חַיָּיו וּשְׁנוֹתָיו, הִנֵּה טְפָחוֹת נָתַתָּה יָמָיו וְחֶלְדּוֹ כְּאַיִן נֶגְדֶּךָ, וּשְׁנוֹתָיו כְּצֵל עוֹבֵר, כְּצִיץ יָצָא וַיִּמָּל, וַיִּבְרַח כַּצֵּל וְלֹא יַעֲמוֹד. וְאִם בְּמִפְעָלָיו וּבְמַעֲשָׂיו, אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ אַךְ הֶבֶל יֶהֱמָיוּן, יִצְבֹּר וְלֹא יֵדַע מִי אֹסְפָם. בׇּשְׁנָה מֵהֶם יִקָּח וְיֵבוֹשׁ וְיִכָּלֵם מֵעֲצָתוֹ. יָלִין וְיַשְׁכִּים יוֹם אַחַר יוֹם, וִיקַוֶּה לְרִמָּה וּלְתוֹלֵעָה, וְיִסַּע מַסָּע אַחֲרֵי מַסָּע אֶל אֶרֶץ חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, עַד בֹּא יוֹמוֹ עֵת פְּקֻדָּתוֹ. בָּעֵת הַהִיא יִמַּס כָּעָשׁ חֲמוּדוֹ, בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו. מִלְּבַד עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהָיו, וְהוּא יִלְוֶנּוּ בַעֲמָלו. וְגֶבֶר אֲשֶׁר אֵלֶּה מַעֲלָלָיו, מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ. לוּלֵי רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ אֲשֶׁר גְּמַלְתּוֹ מֵרֹאשׁ, וַתַּכִּירֵהוּ לַעֲמֹד לְפָנֶיךָ, וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ. תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ, כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו.
גַּם אֲנַחְנוּ עֲבָדֶיךָ בְּנֵי אֲמָתֶךָ, עָפָר וָאֵפֶר רִמָּה וְתוֹלֵעָה, עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים רָשִׁים וְאַנְשֵׁי תְּכָכִים. יָדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ כִּי לֹא כְצִדְקָתֵנוּ חֲנַנְתָּנוּ וְלֹא כְּיֹשֶׁר לְבָבֵנוּ גְמַלְתָּנוּ הַטּוֹבוֹת, כִּי אִם כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֲשֶׁר גָּבְהוּ כִּגְבֹהַּ שָׁמַיִם עַל הָאָרֶץ, וְחַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ אֲשֶׁר נִשְּׂאוּ עַד שְׁחָקִים. בִּינוֹנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ כִּי לֹא הָיִינוּ וְאַתָּה יְצַרְתָּנוּ, וְאַתָּה עֲשִׂיתָנוּ וְכוֹנַנְתָּנוּ. חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּנוּ, וּפְקֻדָּתְךָ שָׁמְרָה רוּחֵנוּ. וְחׇכְמָה וּתְבוּנָה הִשְׂכַּלְתָּנוּ, וּמִכֹּחַ גְּבוּרָתְךָ אֲזַרְתָּנוּ, וּמִן הָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד אֲשֶׁר מִלְּפָנֶיךָ הֶעֱנַקְתָּנוּ, וּלְמַעְלָה מַעְלָה רוֹמַמְתָּנוּ, כְּמוֹ מִיָּמִים עַד יָמִים תַּשְׁלִימֵנוּ, עַד אֲשֶׁר הֲבִיאֹתָנוּ עַד הֲלֹם, וְהִגַּעְתָּנוּ עַד הַקֵּץ הַזֶּה, וְנַפְשֵׁנוּ יוֹדַעַת מְאֹד כִּי חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלֵינוּ וְהִצַּלְתָּ נַפְשֵׁנוּ מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה. צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנוּ וְאַתָּה הוֹשַׁעְתָּנוּ, זֵדִים קָמוּ עָלֵינוּ וּמִיָּדָם פְּדִיתָנוּ, פְּעָמִים רַבּוֹת הִגַּעְנוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת וְהֶחֱיִיתָנוּ. וּמַה נָּשִׁיב לְךָ כׇּל תַּגְמוּלֶיךָ עָלֵינוּ.
וְאִם נָפִיק שֶׁבַח כְּמֵימֵי הַיָּם וְנַרְחִיבָה פִינוּ בְּשִׁיר כַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְעַל מִשְׁמַרְתֵּנוּ נַעֲמֹד כְּאַרְזֵי הַלְּבָנוֹן, וְנִתְיַצְּבָה עַל מָצוֹר כְּתָבוֹר וְחֶרְמוֹן, וְנִפְרְשָׂה כַפֵּינוּ כְּכַנְפֵי הַנְּשָׁרִים, וְנִשָּׂא עֵינֵינוּ תָּמִיד כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְנָרִימָה קוֹלֵנוּ כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, וְנִכְרְעָה עַל בִּרְכֵּינוּ כׇּל יְמֵי חַיֵּינוּ, וּנְדַדֶּה כׇל שְׁנוֹתֵינוּ כְּמִסְפַּר הַשָּׁנִים אֲשֶׁר נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לֹא נַשִּׂיג אַחַת מִנִּי אֶלֶף מִגְּמוּל הַטּוֹב וְהַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ מֵעוֹדֵנוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
וְלֹא כִגְמוּל עָלֵינוּ הֱשִׁיבֹנוּ לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, בִּלְתִּי כַּאֲשֶׁר הוֹכַחְתָּ לֵאמֹר: הַלְיְיָ תִּגְמְלוּ זֹאת. (דברים לב ו) כִּי שָׁכַחְנוּ אֶת כׇּל חֲסָדֶיךָ וְנָשִׁינוּ אֶת כׇּל טוֹבוֹתֶיךָ, וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ סַרְנוּ וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂינוּ, וּבְהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה נֶהְבַּלְנוּ, וְאֶל רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב פָּנִינוּ, וְנִסְכַּלְנוּ וַנִּשְׁגֶּה הַרְבֵּה מְאֹד, וְאָהַבְנוּ רָע מִטּוֹב וְשֶׁקֶר מִדַּבֵּר צֶדֶק, וְטֻמְאָה מִטָּהֳרָה, וְשִׁקּוּץ תַּחַת זְכוּת, וְהֶחֱלַפְנוּ עוֹלָם עוֹמֵד בְּעוֹלָם עוֹבֵר, מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ הַשְׁכֵּם וַחֲטֹא, עַד אֲשֶׁר עָבְרוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ רֹאשֵׁנוּ וְרַבּוּ מִשַּׂעֲרוֹתֵינוּ, וְעָצְמוּ מִדִּבְרֵי פִינוּ וְגָדְלוּ מִמִּצְעֲדֵי רַגְלֵינוּ, וְגָבְרוּ מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפֵּנוּ, טָבַעְנוּ בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמֳד, בָּאנוּ בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבֹּלֶת שְׁטָפָתְנוּ.
וְלֹא לְךָ הֲרֵעֹנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ כִּי אִם אוֹתָנוּ. וְלֹא אוֹתְךָ הִכְעַסְנוּ בִּלְתִּי אִם לְנַפְשֵׁנוּ. כִּי אֱנוֹשׁ אִם חָטָא מַה יִּפְעַל לָךְ, וְאִם רַבּוּ פְשָׁעָיו מַה יַּעֲשֶׂה לָךְ. אֲבָל אוֹי לִבְנֵי הָאָדָם אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בָּךְ, וְאוֹי לְנַפְשָׁם כִּי גָּמְלוּ לָהֶם רָעָה. אֱלֹהֵינוּ, עַל זֹאת בּוֹשְׁנוּ וְנִכְלַמְנוּ לְהָרִים אֱלֹהֵינוּ פָּנֵינוּ אֵלֶיךָ, וְכִכְלִי נִמְאָס כֵּן הָיִינוּ בְּעֵינֵי נַפְשֵׁנוּ, כְּגֶבֶר אֲשֶׁר הׇטְבַּל בְּשַׁחַת וְתִעֲבוּהוּ שַׂלְמוֹתָיו, וּכְמוֹ בְּעָווֹן אֲשֶׁר חוֹלָלְנוּ בוֹ מִבְּרֵאשִׁית. עַל כֵּן בֹּשֶׁת פָּנֵינוּ כִּסָּתְנוּ.
אֵלֶּה נִזְכְּרָה וְנִשְׁפְּכָה עָלֵינוּ נַפְשֵׁנוּ, כִּי אֵיכָכָה נוּכַל לַעֲמֹד לְפָנֶיךָ, אִם תַּאַסְפֵנוּ אֵלֶיךָ, עַל חַטֹּאתֵינוּ אֵלֶּה, הֲיַעֲמֹד לִבֵּנוּ, אִם תֶּחְזַקְנָה יָדֵינוּ, בְּקׇרְאֲךָ אוֹתָנוּ לַמִּשְׁפָּט עַל רֹעַ מַעֲלָלֵינוּ. כְּעָלֶה נִדָּף נֶחְשַׁבְנוּ בְּזׇכְרֵנוּ זֹאת, וּכְקַשׁ יָבֵשׁ נִדְמִינוּ בַּעֲלוֹתָהּ עַל לִבֵּנוּ. וּכְמוֹ הָרָה תַּקְרִיב לָלֶדֶת תָּחִיל וְתִזְעַק בַּחֲבָלֶיהָ, כֵּן הָיִינוּ מִפְּנֵי זַעְמֶךָ וְקִצְפְּךָ אֲשֶׁר חֻיַּבְנוּ עַל רֹב פְּשָׁעֵינוּ. כִּי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ לֹא יָכִילוּ זַעְמְךָ, כׇּל שֶׁכֵּן אָנוּ עֲנִיִּים וְנִדְכִּים. אֲבָל מִדֵּי נְדַבֵּר בְּשִׁמְךָ, זָכוֹר נִזְכֹּר חֲסָדֶיךָ, וְנַעֲרֹךְ לְמוּלָם חַטֹּאתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ, נָמֵס לִבֵּנוּ, וְסָמַר בְּשָׂרֵנוּ, וְרָחֲפוּ עַצְמוֹתֵינוּ, וְהָמוּ מֵעֵינוּ, וְרָפָה יָדֵינוּ, וּמָעֲדוּ אֲשׁוּרֵינוּ, וְכָפַף רֹאשֵׁנוּ, וְנִגְּרָה דִּמְעָתֵנוּ, וַיִּיבַשׁ חִכֵּנוּ, וְכָשַׁל כֹּחֵנוּ, וְנֶאֱלַמְנוּ דּוּמִיָּה, וִיצוּרֵינוּ כַּצֵּל כֻּלָּם, וְנַעֲוִינוּ מִשְּׁמֹעַ, וְנִבְהַלְנוּ מַרְאוֹת, כִּי מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה וְזֶה אֲשֶׁר גְּמַלְתָּנוּ, וְאֵלֶּה מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ.
וְעַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אַחֲרֵי שׁוּבֵנוּ נִחַמְנוּ, וְאַחֲרֵי הִוָּדְעֵנוּ סָפַקְנוּ כַּף עַל יָרֵךְ, בּוֹשְׁנוּ וְגַם נִכְלַמְנוּ כִּי נָשָֹאנוּ חֶרְפַּת נְעוּרֵינוּ. וְעַל זֹאת נִשָֹּא בְשָֹרֵנוּ בְּשִׁנֵּינוּ וְנַפְשֵׁנוּ נָשִֹים בְּכַפֵּנוּ. וּבַמֶּה נְקַדְּמָה פָנֶיךָ יְיָ, וּבַמֶּה נִכַּף לֵאלֹהֵי מָרוֹם, וּבַמֶּה תְּכַפֵּר וְתִתְרַצֶּה לָנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵינוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר חָלְפוּ וְעָבְרוּ כַּמַּיִם הַנִּגָּרִים אַרְצָה אֲשֶׁר לֹא יֵאָסֵפוּ. אִם בִּתְשׁוּבָה וְתוֹדָה תִּתְרַצֶּה, הִנֵּה אֲנַחְנוּ שָׁבִים וּמִתְוַדִּים לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְאוֹמְרִים חָטָאנוּ וְעָוִינוּ וּפָשַׁעְנוּ וְסַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ וְיָשָׁר הֶעֱוִינוּ וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאִם בְּשֶׁבֶר רוּחַ תְּכַפֵּר, הִנֵה נִשְׁבַּר לִבֵּנוּ בְּקִרְבֵּנוּ וְנִדְכְּתָה רוּחֵנוּ מִן הַצָּרוֹת וְהַתְּלָאוֹת אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלֵינוּ בַּעֲוֹנֵינוּ, עַד אֲשֶׁר לֹא נוֹתַר מְתֹם בִּבְשָֹרֵנוּ, לוּלֵי רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אָז אָבַדְנוּ בְּעׇנְיֵנוּ. וּמַה יֵּשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהִתְיַסְּרָה, כִּמְעַט רֶגַע תּוֹאֵל יָדְךָ בָּנוּ וְאֵינֶנּוּ. אוֹ אִם תֶּחֱשֶׁה מִמֶּנָּה וְנִמְשַׁלְנוּ עַם יוֹרְדֵי בוֹר. וְאִם בִּבְכִי וּבִזְעָקָה תִּסְלַח, הִנֵּה בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשֵׁנוּ מִפְּנֵי חַטֹּאתֵינוּ, וּבַחֲדָרִים תֵּאָנַח רוּחֵנוּ עַל רֹב פְּשָׁעֵינוּ. וְלוּ יֵשׁ בָּנוּ כֹּחַ, אָכֵן עֵינֵנוּ נִגְּרָה וְלֹא תִּדְמֶה, עַד כָּלוּ בִּדְמָעוֹת עֵינֵינוּ לָזֹאת. וְאִם בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים תִּמְחֹל, הִנְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, וּכְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם, וּכְעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִירְתָּהּ, כֵּן עֵינֵינוּ נְשֹוּאוֹת אֵלֶיךָ יְיָ. וְלוּ יָכֹלְנוּ לְהִתְיַצְּבָה תָּמִיד נֶגְדְּךָ, אוֹ כׇּל יְמֵי חַיֵּינוּ נַעֲמֹד לְפָנֶיךָ.
וְעַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת הַגְּוִיָּה אֲשֶׁר כּוֹנַנְתָּ בָּנוּ כִּי דַּלָּה הִיא, וְאֶת מַחְשַׁבְתָּהּ אֲשֶׁר בָּהּ כִּי הִיא נִבְעָרָה, וְאֶת הַשְּׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה כִּי רַע הוּא. לָכֵן יְיָ אֲדוֹנֵנוּ, אִם עָשִֹינוּ אָנוּ כְּאִוַּלְתֵּנוּ וּפָשַׁעְנוּ, אַתָּה עֲשֵֹה כְּחׇכְמָתְךָ וּסְלַח, כִּי תְּמִים דֵּעִים אָתָּה. וְאִם שִׁלַּמְנוּ לְפָנֶיךָ רָעָה תַּחַת טוֹבָה, גׇּמְלֵנוּ טוֹב וְאַל רָע. כִּי יָתֵר מֵרֵעֵהוּ צַדִּיק, וְכׇל שֶׁכֵּן הַבּוֹרֵא. וְאִם הִרְבִּינוּ לִפְשֹׁעַ, אַתָּה הוּא רַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לִסְלֹחַ וְרַחוּם לְכַפֵּר עָוֹן וּמַרְבֶּה לְהָשִׁיב אַף, אֲשֶׁר צִדְקוֹתֶיךָ רַבּוּ מֵהַרְרֵי אֵל וְעָמְקוּ מִתְּהוֹם רַבָּה. כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדֶךָ וּתְהִלָּתְךָ מָלְאָה הָאָרֶץ. יְיָ שָׁמַעְנוּ שִׁמְעֲךָ יָרֵאנוּ, כִּי בְּאַחַת מִן הַמִּדּוֹת תִּסְלַח לְכׇל אֲשֶׁר חָטְאוּ לָךְ, וְאַף כִּי בְּכֻלָּם. סְלַח נָא לַעֲוֹנוֹתֵינוּ וּלְחַטֹּאתֵינוּ וְלַעֲוֹנוֹת כׇּל עַמְּךָ בֵּית יִשְֹרָאֵל וּלְחַטָּאתָם. וְכַבְּסֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ וּמֵחַטֹּאתֵינוּ טַהֲרֵנוּ. וְאַל תִּטֹּר לָנוּ לְעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּפִיךָ: כִּי חָסִיד אֲנִי נְאֻם יְיָ לֹא אֶטּוֹר לְעוֹלָם. (ירמיהו ג יב) וְאַל תִּקְצֹף עָלֵינוּ עַד מְאֹד וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: כִּי לֹא לְעוֹלָם אָרִיב וְלֹא לָנֶצַח אֶקְצוֹף. (ישעיהו נז טז) כִּי יָמִים רַבִּים מֵחַיֵּינוּ כִּלִּינוּ בְיָגוֹן, וַעֲלֵיהֶם אָמַרְנוּ הִנְחַלְנוּ לָנוּ יַרְחֵי שָׁוְא, וְלֵילוֹת רַבּוֹת יָגַעְנוּ בָם בְּאַנְחָתֵנוּ, נַשְׁחֶה בְּאַשְׁמוֹרוֹתָם עַל מִטָּתֵנוּ, וְאוֹמְרִים לָהֶם וְלֵילוֹת עָמָל מִנּוּ לָנוּ. וְרַבּוֹת מִשְּׁנוֹתֵינוּ סָפוּ בַּאֲנָחָה, וְקוֹרְאִים אָנוּ לָהֶם כִּי כׇל יָמֵינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶךָ. וְכַמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּינוּ הַנִּשְׁאָרִים וְנֵדָעֵם, וְנִשָּׂא קִצֵּנוּ וּמִדַּת יָמֵינוּ וְנַאֲרִיךְ רוּחֵנוּ. וַהֲלֹא גֵּרִים אָנוּ עִמְּךָ בָּאָרֶץ, וְתוֹשָׁבִים לְפָנֶיךָ כְּכׇל אֲבוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים. מַהֵר תִּקְרָא (וְאָנוּ נַעֲנֶה) [וְאָנֹכִי אֶעֱנֶךָּ]. תִּשְׁלַח דְּבָרְךָ אֶרֶץ, עַד מְהֵרָה יָרוּץ. וּמַה בֶּצַע בְּדָמֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אִם תַּשְׁחִיתֵנוּ. אוֹ מַה יִּתְרוֹן אִם תּוֹרִידֵנוּ שְׁאוֹל כְּחַטֹּאתֵינוּ. אוֹ מַה כִּשְׁרוֹן אִם תִּפְקֹד עָלֵינוּ כִּדְרָכֵינוּ. וְלֹא בְּאֵלֶּה שִׁבְחֲךָ, וְלֹא בְּזֹאת שִׁמְךָ וּתְהִלָּתְךָ עַד קַצְוֵי אֶרֶץ. אֲבָל הַדָּבָר אֲשֶׁר הוּא לְךָ לִתְהִלָּה, לְהִתְנַהֵג עַם עֲבָדֶיךָ בְּמִדַּת רַחֲמִים, וּלְגַלְגֵּל אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ: לְמַעַן שְׁמִי אַאֲרִיךְ אַפִּי וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ לְבִלְתִּי הַכְרִיתֶךָ. (ישעיהו מח ט) וְגַם הַמִּדָּה אֲשֶׁר הִיא לְךָ לְתִפְאֶרֶת, הַמְּחִילָה וְהַסְּלִיחָה וַעֲבֹר עַל פֶּשַׁע, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ עַל בְּרִיּוֹתֶיךָ: שֵׂכֶל אָדָם הֶאֱרִיךְ אַפּוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ עֲבֹר עַל פָּשַׁע. (משלי יט יא) וּלְמַעְלָה מִזֹּאת אֱלֹהֵי עוֹלָם.
אָנָּא יְיָ הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שׁוֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד, אַל יִמְעֲטוּ לְפָנֶיךָ אֶת כׇּל הַתְּלָאוֹת אֲשֶׁר מָצְאוּ אֶת עֲבָדֶיךָ מִיּוֹם הֱיוֹתָם עַל הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וּרְאֵה אֶת עׇנְיֵנוּ וְאַל תֵּרֶא אֶת עֲוֹנֵינוּ. וּפְנֵה אֶל עׇשְׁקֵנוּ וְאַל תֵּפֶן אֶל קׇשְׁיֵנוּ. וְהַבֵּט בַּעֲמָלֵנוּ וְאַל תַּבִּיט בְּמַעֲלֵנוּ. וְשִׂים נָא צָרוֹתֵינוּ כֹּפֶר חַטֹּאתֵינוּ, וּמְצוּקוֹתֵינוּ תַּחַת אַשְׁמוֹתֵינוּ, וְעֶלְבּוֹן הַנֶּפֶשׁ תַּחַת עֲוֹן הַנֶּפֶשׁ. וּמְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ, וְאַל יִזָּכְרוּ עוֹד. וְחׇשְׁכֵנוּ מִזֵּדִים וְטַהֲרֵנוּ מִשְּׁגִיאוֹת וּמִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנוּ. קׇרְבֵנוּ אֵלֶיךָ וּרְצֵנוּ וְזַכֵּנוּ, כִּי אַתָּה אֱלוֹהַּ הַסְּלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד. דְּרָכֶיךָ יְיָ הוֹדִיעֵנוּ, אׇרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנוּ. הַדְרִיכֵנוּ בַּאֲמִתְּךָ וְלַמְּדֵנוּ, וּנְחֵנוּ בְּאֹרַח מִישׁוֹר. וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, וְהַט לִבֵּנוּ לִסְלִיחוֹתֶיךָ וְאֶל עֵדוֹתֶיךָ. כִּי אַתָּה תִקְרָא שָׁלוֹם שָׁלוֹם, לָרָחוֹק תְּחִלָּה וְאַחֲרֵי כֵן לַקָּרוֹב, אָמַר יְיָ וּרְפָאתִיו.
נַחֲמֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כׇּל הַצָּרוֹת אֲשֶׁר צָפוּ עַל רֹאשֵׁנוּ בַּיָּמִים הָהֵם אֲשֶׁר עָבְרוּ, בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְטוֹבוֹתֶיךָ וּבְתוֹרָתְךָ וּבִרְצוֹנְךָ וּבְאוֹר פָּנֶיךָ. כִּי צְמֵאִים אָנוּ לְרַחֲמֶיךָ בְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לְמַיִם. וְהַשְׁמִיעֵנוּ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, תָּגֵלְנָה עֲצָמוֹת דִּכִּית, וְהוֹשִׁיבֵנוּ בֶּטַח וְשַׁאֲנַן מִפַּחַד רָעָה. וְשׇׁמְרֵנוּ וְעׇזְרֵנוּ וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ. וְלֹא נִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּנוּ. וְאַתָּה יָדַעְתָּ יְיָ כִּי לֹא נוּכַל לְהוֹעִיל לְנַפְשֵׁנוּ בִּלְעָדֶיךָ, אֲבָל אַתָּה עָשִׂיתָ וְאַתָּה תִּשָּׂא. הָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתְךָ, וְהַנְחִילֵנוּ מֵחָכְמָתֵךְ, וְהַשְׂכִּילֵנוּ שֵׂכֶל טוֹב מִן הַדַּעַת וְהַתְּבוּנָה אֲשֶׁר תִּתֵּן מִפִּיךָ, וְהַטְרִיפֵנוּ לֶחֶם חֻקֵּנוּ בְּנַחַת וְלֹא בְּצַעַר, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְּאִסּוּר בְּבֶטַח לֹא בְּפַחַד. וְאַל תַּבְטִיחֵנוּ בָהֶם עַל הַבְּרִיּוֹת, כִּי כׇּל הַבָּשָׂר חָצִיר וְכׇל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה. וְאָנוּ עָלֶיךָ בָּטַחְנוּ יְיָ, אַל נֵבוֹשׁ כִּי חָסִינוּ בָּךְ. וְהַצִּילֵנוּ מֵאוֹיְבֵינוּ וּמִמִּתְקוֹמְמֵינוּ תְּשִׁיבֵנוּ. וְאַל תִּתְּנֵנוּ בְּנֶפֶשׁ צָרֵינוּ. וְאַל יֹאמְרוּ בִּלַּעְנוּם. וְהָשֵׁב חֶרְפָּתָם עַל רֹאשָׁם, וְהַצִּילָה נַפְשֵׁנוּ מִשּׁוֹאֵיהֶם מִכְּפִירִים יְחִידָתֵנוּ. כִּי אַתָּה מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ. רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, חֲבֹשׁ שִׁבְרֵנוּ וּמַחַץ מַכָּתֵנוּ רְפָא. וְסוֹכְכֵנוּ בִּשְׁלוֹמְךָ הַגָּדוֹל וְסַפֵּק עַל יָדֵינוּ לִשְׁמֹר מִצְוֹתֶיךָ וּלְהָקִים חֻקּוֹתֶיךָ, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת. וְשִׂימֵנוּ מִבְּנֵי הָעוֹלָם הַבָּא, מִן הַמַּשְׁכִּימִים וּמִן הַמַּעֲרִיבִים בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, אֲשֶׁר לָהֶם עֹז בְּךָ מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם. מִמְתִים יָדְךָ יְיָ מִמְתִים מֵחֶלֶד, חֶלְקָם בַּחַיִּים וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם. וְנִהְיֶה מִבְּנֵי הָעוֹלָם הַבָּא אֲשֶׁר בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. וְנִזְכֶּה לְמָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ, פָּעַלְתָּ לַחֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. וְשׁוֹאֵל אִם יִשְׁאָלְךָ מְעַט תַּעֲנֵהוּ בְּכֶפֶל שְׁאֵלָתוֹ לְהַרְבֵּה מְאֹד. כִּי עֲבָדֶיךָ כְּפִי כֹחָם וּכְקֹצֶר יָדָם יִשְׁאֲלוּ, וְאַתָּה כְּגֹדֶל יָדְךָ וּכְעֹצֶם זְרוֹעֲךָ תַּעֲמׇס לָנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ סֶלָה.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיְּהֵא הַקֵּץ הַזֶּה קֵץ תַּכְלִית לִשְׁבִי עַמְּךָ בֵּית יִשְֹרָאֵל. וְעֵת סוֹף לְגָלוּתֵנוּ וּלְאֶבְלֵנוּ, וְאַחֲרִית לִימֵי עׇנְיֵנוּ וּמְרוּדֵנוּ, כִּי מָשַׁךְ עָלֵינוּ הַשִּׁעְבּוּד וְאָרַךְ עָלֵינוּ עֹל הַמַּלְכֻיּוֹת, וְהִנְנוּ בְּכׇל יוֹם הוֹלְכִים וְדַלִּים, וְנִמְעָטִים בִּרְבוֹת הַשָּׁנִים, וְנִצְעָרִים בִּשְׂגִיאוּת הַזְּמַנִּים, וְאֵין לָנוּ לֹא מְנַהֵל וְלֹא מַחֲזִיק בְּיָדֵינוּ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: אֵין מְנַהֵל לָהּ מִכׇּל בָּנִים יָלָדָה וְאֵין מַחֲזִיק בְּיָדָהּ מִכׇּל בָּנִים גִּדֵּלָה (ישעיהו נא יח) וְלֹא מִי יַחֲמֹל עָלֵינוּ וְלֹא מִי יָנוּד לָנוּ וּמִי יָסוּר לִשְׁאֹל לִשְׁלוֹמֵנוּ וּמִי יְנַחֲמֵנוּ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: כִּי מִי יַחְמֹל עָלַיִךְ יְרוּשָׁלִַם וּמִי יָנוּד לָךְ וּמִי יָסוּר לִשְׁאֹל לְשָׁלֹם לָךְ. (ירמיהו טו ה) אוֹ מִי יִגְדֹּר גָּדֵר אוֹ מִי יַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ בַּעֲדֵנוּ. וְאֵין עוֹד נָבִיא וְחוֹזֶה וְלֹא אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה. וְאֵין קוֹרֵא בְשִׁמְךָ מִתְעוֹרֵר לְהַחֲזִיק בָּךְ, כִּי כֻלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ, אִישׁ לְדַרְכּוֹ הָרָעָה פָּנִינוּ, כׇּל גֶּבֶר אַחֲרֵי בִצְעוֹ, וְכׇל אִישׁ אַחֲרֵי שְׁרִירוּת לִבּוֹ הָרָע הוֹלֵךְ. וְלֹא דַּיֵּנוּ עֲוֹנוֹת אֲבוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים, עַד אֲשֶׁר הוֹסַפְנוּ עֲלֵיהֶם עֲוֹנוֹת חֲדָשִׁים. וְלֹא הֻזְהַרְנוּ בְּכׇל הַתּוֹכָחוֹת אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלֵינוּ, וְלֹא הוֹעִיל לָנוּ בְּכׇל הָאַזְהָרוֹת אֲשֶׁר הֻזְהַרְנוּ. וְאַתָּה יְיָ חָשַׁבְתָּ לְצָרֵף סִיגֵנוּ וּלְהָסִיר אֶת בְּדִילֵינוּ וְלִשְׁבֹּר אֶת לִבֵּנוּ הַזּוֹנֶה וּלְהָתֵם אֶת טֻמְאָתֵנוּ מִמֶּנּוּ. עַל כֵּן הִגְלִיתָנוּ ובַגּוֹיִם זֵרִיתָנוּ. הִנֵּה בִּשְׁאוֹן מֵי הַמַּלְכֻיּוֹת צָלַלְנוּ, וּכְהִתּוּךְ כֶּסֶף בְּתוֹךְ כּוּר, בְּאִשָּׁם כֵּן נִתַּכְנוּ, וּכְמֹץ הָרִים כֵּן רֻדַּפְנוּ. וַעֲוֹנֵינוּ כְּרוּח יִשָּׂאוּנוּ. וְלֹא מִקֹּצֶר יָדְךָ יְיָ לֹא הוֹשַׁעְתָּנוּ. וְלֹא מִכֹּבֶד אׇזְנְךָ לֹא שָׁמַעְתָּ אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. כִּי אִם עֲוֹנוֹתֵינוּ הִבְדִּילוּ בֵּינֵינוּ וּבֵין יְשׁוּעָתֶךָ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כׇּל הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ. (נחמיה ט לג) וְאַתָּה יְיָ גּוֹאֵל יִשְֹרָאֵל וּקְדוֹשׁוֹ. הַלְעוֹלָם תֶּאֱנַף בָּנוּ תִּמְשֹׁךְ אַפְּךָ לְדֹר וָדֹר. חָלִילָה. לֹא לְעוֹלָמִים תִּזְנַח וְלֹא תוֹסִיף לִרְצוֹת עוֹד וְלֹא אָפֵס לָנֶצַח חַסְדֶּךָ וְלֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, כִּי הֵמָּה חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים, יָחוּלוּ בְּכׇל עֵת וּבְכׇל רֶגַע. לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ עֲשֵֹה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה, כִּי תּוֹחֶלֶת הַכֹּל אָתָּה, כִּי נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֵינוּ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְֹרָאֵל. וּלְמַעַן בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב אֲשֶׁר כָּרַתָּ לָהֶם וְלִשְׁאֵרִיתֵנוּ, וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ וְלוֹמְדֶיהָ אֲשֶׁר נִמְעֲטוּ וַיָּשׁוֹחוּ, הִבְטַחְתָּנוּ עַל אוֹדוֹתֶיהָ כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ, וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ. וּלְמַעַן עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מְעַט מֵהַרְבֵּה, כְּתֹרֶן עַל רֹאשׁ הָהָר וְכַנֵּס עַל הַגִּבְעָה. וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר הָיְתָה מִדְבַּר שְׁמָמָה וְיָצָא מִמֶּנָּה כׇּל הֲדָרָהּ. וּבֵית קׇדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הָיָה לִשְֹרֵפַת אֵשׁ, וְכׇל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחׇרְבָּה. [וּלְמַעַן הֲרוּגִים עַל שֵׁם קׇדְשֶׁךָ, וּלְמַעַן טְבוּחִים עַל יִחוּדֶךָ. וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה הַשְּׂרוּפָה בָאֵשׁ וּנְתוּנָה לְמִרְמָס לְכׇל עוֹבְרֵי דָרֶךְ.] וּרְאֵה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב. הִנֵּה הָעֵת אֲשֶׁר יָאֲתָה לְךָ לְהוֹשִׁיעַ וּבָהּ יִוָּדַע עֹז רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים וְגַם גָּמַר חָסִיד מִן הָאָרֶץ, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ וִיבוֹאוּנוּ חֲסָדֶיךָ וִיהִי עָלֵינוּ נׇעָמְךָ וְיִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ, וְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יָשִׁיב חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְנַחֲלָתְךָ. וְהוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ וְקַבְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִן הַגּוֹיִם, לְהֹדוֹת לְשֵׁם קׇדְשֶׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ. שׁוּבָה יְיָ עַד מָתָי וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶיךָ. שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ. שַׂבְּעֵנוּ בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכׇל יָמֵינוּ. שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה. שְׁלַח הַגּוֹאֵל וְיִגְאָלֵנוּ, וְהַעֲלֵנוּ שְׂמֵחִים אֶל אַדְמָתֵנוּ וְאוֹר שְׁכִינָתְךָ בֵּינוֹתֵינוּ, וַחֲזוֹן נְבִיאֶיךָ בְּתוֹכֵנוּ. וּבִדְבָרְךָ יִחְיוּ מֵתֵינוּ וְיָקִיצוּ וִירַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עַפְרוֹתֵינוּ, וְשִׂמְחַת עוֹלָם תִּהְיֶה לָנוּ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה, וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. (ישעיהו לה י) וְעוֹד אָמַרְתָּ: עַתָּה אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת יַעֲקֹב וְרִחַמְתִּי כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְקִנֵּאתִי לְשֵׁם קׇדְשִׁי. (יחזקאל לט כה) וְעוֹד אָמַרְתָּ: כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶנָה, וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט, אָמַר מְרַחֲמֵךְ יְיָ. (ישעיהו נד י) וְעוֹד אָמַרְתָּ: בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם, וּבָעֵת קַבְּצִי אֶתְכֶם, כִּי אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה בְּכֹל עַמֵּי הָאָרֶץ, בְּשׁוּבִי אֶת שְׁבוּתֵיכֶם לְעֵינֵיכֶם, אָמַר יְיָ. (צפניה ג כ) וְאוֹמֵר: בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם יְיָ, יְבֻקַּשׁ אֶת עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶאינָה, כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר. (ירמיהו נ כ) וְרַבּוֹת מֵאֵלֶּה נֶחָמוֹת וְהַבְטָחוֹת אֲשֶׁר כָּרַתָּ לָנוּ וְלִשְׁאֵרִיתֵנוּ. וְאוֹמֵר: וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת יְיָ, כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם נְאֻם יְיָ, כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם, וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכׇּר עוֹד. (ירמיהו לא לג) אֵלֶּה אָמַרְתָּ וְכָאֵלֶּה עָשִׂיתָ, וְכָאֵלֶּה תַּעֲשֶׂה, וְכָהֵנָּה רַבּוֹת עִמְּךָ. זׇכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ פׇּקְדֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירֶיךָ, לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת גּוֹיֶךָ, לְהִתְהַלֵּל עִם נַחֲלָתֶךָ. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וּמַאֲזִין צְעָקָה לְכׇל בְּרִיָּה וְאֵין זוּלָתֶךָ. וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי, הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ.
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי. (תהלים יט טו)
תחינות לערב ראש השנה
[עריכה]א - נוסח אשכנז המערבי
[עריכה]וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּהִי הַשָּׁנָה הַזֹּאת הַבָּאָה עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, קֵץ תַּכְלִית לְשָׁבֵי פֶשַׁע עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְעֵת סוֹף לְגָלוּתֵנוּ וּלְאֶבְלֵנוּ, וְאַחֲרִית טוֹב לִימֵי עָנְיֵנוּ וּמְרוּדֵנוּ. כִּי מָשַׁךְ עָלֵינוּ עֹל הַשִּׁעְבּוּד, וְהִנְנוּ בְכָל יוֹם הוֹלְכִים וְדַלִּים, וְנִצְעָרִים בִּרְבוֹת הַשָּׁנִים, וְנִמְעָטִים בִּסְגִיאוּת הַזְּמַנִּים. וְאֵין לָנוּ לֹא מְנַהֵל וְלֹא מְנַחֵם וְלֹא מַחֲזִיק בְּיָדֵנוּ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: כִּי מִי יַחְמֹל עָלַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם, וּמִי יָנוּד לָךְ, וּמִי יָסוּר לִשְׁאֹל לְשָׁלֹם לָךְ׃ (ירמיהו טו ה) אוֹ מִי יִגְדֹּר גָּדֵר, אוֹ מִי יַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ בַּעֲדֵנוּ. וְאֵין עוֹד לֹא חוֹזֶה וְלֹא נָבִיא. וְאֵין קֹרֵא בְשִׁמְךָ בְּאֶמֶת, מִתְעוֹרֵר לְהַחֲזִיק בָּךְ. כִּי כֻלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ, אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ. כָּל גֶּבֶר אַחַר בִּצְעוֹ, וְכָל אִישׁ בִּשְׁרִירוּת לִבּוֹ הָרָע. וְלֹא דַי לָנוּ עֲוֹנוֹת אֲבוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים, כִּי הוֹסַפְנוּ עֲלֵיהֶם עוֹד חֲדָשִׁים. וְלֹא הוּכַחְנוּ בְּכָל הַתּוֹכָחוֹת אֲשֶׁר הוֹכַחְתָּנוּ, וְלֹא הֻזְהַרְנוּ בְּכָל הָאַזְהָרוֹת אֲשֶׁר הִזְהַרְתָּנוּ. וּמַה יֶּשׁ לָנוּ עוֹד צְדָקָה וְלִזְעֹק עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ. וְאָנוּ בֹּשְׁנוּ בְמַעֲשֵׂינוּ וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ, וְאֵין לָנוּ פֶה לְהָשִׁיב וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ.
א - נוסח אשכנז המזרחי
[עריכה][נוסח ליטא: וּבְכֵן] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּהֵא הַשָּׁנָה הַזֹּאת הַבָּאָה עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְֹרָאֵל, קֵץ וְתַכְלִית לִשְׁבִי עַמְּךָ בֵּית יִשְֹרָאֵל, וְעֵת סוֹף לְגָלוּתֵנוּ וּלְאֶבְלֵנוּ, וְאַחֲרִית טוֹב לִימֵי עָנְיֵנוּ וּמְרוּדֵנוּ. כִּי מָשַׁךְ עָלֵינוּ הַשִּׁעְבּוּד, וְאָרַךְ עָלֵינוּ עֹל גָּלֻיּוֹת. וְהִנְנוּ בְּכָל יוֹם הוֹלְכִים וְדַלִּים, בִּרְבוֹת הַשָּׁנִים אָנוּ נִמְעָטִים, וּבִסְגוֹת הַזְּמַנִּים אָנוּ נִצְעָרִים. וְאֵין לָנוּ לֹא מְנַהֵל וְלֹא מַחֲזִיק בְּיָדֵינוּ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: כִּי מִי יַחְמֹל עָלַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם, וּמִי יָנוּד לָךְ, וּמִי יָסוּר לִשְׁאֹל לְשָׁלֹם לָךְ׃ (ירמיהו טו ה) אוֹ מִי יִגְדֹּר גָּדֵר, אוֹ מִי יַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ. וְאֵין עוֹד נָבִיא וְחוֹזֶה, וְאֵין קוֹרֵא בְשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, מִתְעוֹרֵר לְהַחֲזִיק בָּךְ. כִּי כֻלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ, אִישׁ אִישׁ לְדַרְכּוֹ הָרָעָה פָּנִינוּ. כָּל גֶּבֶר אַחֲרֵי בִצְעוֹ, וְכָל אִישׁ אַחֲרֵי שְׁרִירוּת לִבּוֹ הָרָע. וְלֹא דַי לָנוּ בָּעֲוֹנוֹת הָרִאשׁוֹנִים, כִּי אִם הוֹסַפְנוּ עֲלֵיהֶם חֲדָשִׁים. וְלֹא הֻזְהַרְנוּ בְּכָל הָאַזְהָרוֹת אֲשֶׁר הִזְהַרְתָּנוּ, וְלֹא הוּכַחְנוּ מִכָּל הַתּוֹכָחוֹת אֲשֶׁר הוֹכַחְתָּנוּ. וּמַה יֶּשׁ לָנוּ עוֹד צְדָקָה וְלִזְעֹק עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ.
ב
[עריכה]וְאַתָּה יְיָ חָשַׁבְתָּ לְצָרֵף סִיגֵנוּ וּלְהָסִיר בְּדִילֵנוּ, וְלִשְׁבֹּר אֶת לִבֵּנוּ הַזּוֹנֶה וּלְהָתֵם טֻמְאָתֵינוּ מִמֶּנּוּ, עַל כֵּן הִגְלִיתָנוּ ובַגּוֹיִם זֵרִיתָנוּ. הִנֵּה בִּשְׁאוֹן הַמַּלְכֻיּוֹת הֻצְלַלְנוּ, וּכְהִתּוּךְ כֶּסֶף בְּתוֹךְ כּוּר נִתָּכְנוּ. וְלֹא מִקֹּצֶר יָדְךָ לֹא הוֹשַׁעְתָּנוּ, וְלֹא מִכֹּבֶד אָזְנְךָ לֹא שָׁמַעְתָּ תְּפִלָּתֵנוּ, כִּי הִבְדִּילוּ עֲוֹנֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵין יְשׁוּעָתֶךָ. [נוסח ליטא: וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ כִּי אֱמֶת עָשִֹיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ׃ (נחמיה ט לג)] לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים. (דניאל ט ז) לַאֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת, כִּי מָרַדְנוּ בּוֹ׃ (שם פסוק ט) וּלְךָ אֲדֹנָי חָסֶד כִּי אַתָּה תְּשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵֹהוּ׃ (תהלים סב יג)
ג
[עריכה]וְאַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ גּוֹאֵל יִשְֹרָאֵל וּקְדוֹשׁוֹ, הַלְעוֹלָם תֶּאֱנַף בָּנוּ, תִּמְשֹׁךְ אַפְּךָ לְדֹר וָדֹר, חָלִילָה. לֹא לְעוֹלָם תִּזְנַח וְלֹא תוֹסִיף לִרְצוֹת עוֹד, חָלִילָה. כִּי לֹא אָפְסוּ לָנֶצַח חֲסָדֶיךָ וְלֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ. כִּי הֵמָּה חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים, יָחֵלּוּ בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע. וּלְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ עֲשֵֹה עִמָּנוּ, כִּי הִיא תְהִלָּתֶךָ. כִּי נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֵינוּ, יְיָ אֱלֹהֵי יִשְֹרָאֵל. לְמַעַן בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב אֲשֶׁר כָּרַתָּ לָהֶם, [נוסח ליטא: וְאֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם זְכֹר, וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ, וּלְמַעַן הַקְּדוֹשִׁים וְלֹמְדֶיהָ כִּי נִמְעֲטוּ וְשַׁחוּ, וְהִבְטַחְתָּנוּ עַל אוֹדוֹתֶיהָ] כִּי לֹא תִשָּׁכַח [נוסח ליטא: עֵדוּת] מִפִּי זַרְעוֹ, [נוסח פולין: וּדְבָרֶיךָ נוסח ליטא: וּדְבָרַי] אֲשֶׁר [נוסח פולין: שַׂמְתָּ נוסח ליטא: שַׂמְתִּי] בְּפִיהֶם לֹא יָמוּשׁוּ. וּלְמַעַן עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מְעַט מֵהַרְבֵּה, כְּתֹרֶן בְּרֹאשׁ הָהָר וְכַנֵּס עַל הַגִּבְעָה. וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשְׁךָ אֲשֶׁר הָיְתָה מִדְבַּר שְׁמָמָה וְיָצָא מִמֶּנָּה כָּל הֲדָרָהּ. [נוסח פולין: וּבֵית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ נוסח ליטא: וּלְמַעַן בֵּית חַיֵּינוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבוֹתֵינוּ] אֲשֶׁר הָיָה לִשְֹרֵפַת אֵשׁ, [נוסח פולין: וּרְאֵה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב. נוסח ליטא: וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה. וּלְמַעַן הֲרוּגִים עַל שֵׁם קָדְשֶׁךָ, וּלְמַעַן טְבוּחִים עַל יִחוּדֶךָ, וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה הַשְּׂרוּפָה בָאֵשׁ וּנְתוּנָה לְמִרְמָס לְכָל עוֹבְרֵי דָרֶךְ. הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְיָ, וְתֶחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ עַד מְאֹד.]
ד
[עריכה]שָׁכַחְנוּ אֶת טוֹבוֹתֶיךָ, וְנָשִׁינוּ אֶת רֹב חֲסָדֶיךָ, וּמָרִינוּ אֶת פִּיךָ, וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ סַרְנוּ, וּבְהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה נֶהְבַּלְנוּ, וְאֶל רְהָבִים וְשָֹטֵי כָזָב פָּנִינוּ, וְהִסְכַּלְנוּ הַרְבֵּה מְאֹד. וְאָהַבְנוּ רָע מִטּוֹב, וְשֶׁקֶר מִדַּבֵּר צֶדֶק סֶלָה, וְטֻמְאָה תַּחַת טָהֳרָה, וְשִׁקּוּץ תַּחַת זְכוּת. וְהֶחֱלַפְנוּ עוֹלָם עוֹמֵד בְּעוֹלָם עוֹבֵר, מִדֵּי יוֹם יוֹם הַשְׁכֵּם וַחֲטֹא. עַד אֲשֶׁר עֲוֹנוֹתֵינוּ עָבְרוּ רֹאשֵׁנוּ, וְרַבּוּ מִשַּׂעֲרוֹתֵינוּ, וְעָצְמוּ מִדִּבְרֵי פִינוּ, וְגָדְלוּ מִצַּעֲדֵי רַגְלֵינוּ, וְגָבְהוּ מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפֵּינוּ. טָבַעְנוּ בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד, בָּאנוּ בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבֹּלֶת שְׁטָפָתְנוּ. וְלֹא לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הֲרֵעֹנוּ כִּי אִם לְנַפְשֵׁנוּ. וְלֹא אוֹתְךָ הִכְעַסְנוּ כִּי אִם אוֹתָנוּ. כִּי אֱנוֹשׁ אִם יֶחֱטָא מַה יִּפְעַל לָךְ, וְאִם רַבּוּ פְשָׁעָיו מַה יַּעֲשֶֹה לָךְ. אֲבָל אוֹי לִבְנֵי אָדָם אֲשֶׁר חָטְאוּ לָךְ, וְאוֹי לְנַפְשָׁם, כִּי גָמְלוּ לָהֶם רָעָה.
אֱלֹהֵינוּ בֹּשְׁנוּ וְנִכְלַמְנוּ לְהָרִים אֱלֹהֵינוּ פָּנֵינוּ אֵלֶיךָ, כִּי אָנוּ כִּכְלִי נִמְאָס, כֵּן נִבְזִינוּ בְּעֵינֵי נַפְשֵׁנוּ. כְּגֶבֶר אֲשֶׁר הֻטְבַּל בְּשַׁחַת וְתִעֲבוּהוּ שַֹלְמוֹתָיו. וּכְמוֹ בְּעָוֹן חוֹלָלְנוּ [נוסח ליטא: מֵרֵאשִׁית] כֵּן בֹּשֶׁת פָּנֵינוּ כִּסָּתְנוּ.
ה
[עריכה]וְעַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אַחֲרֵי שׁוּבֵנוּ נִחַמְנוּ, וְאַחֲרֵי הִוָּדְעֵנוּ סָפַקְנוּ עַל יָרֵךְ. בֹּשְׁנוּ וְגַם נִכְלַמְנוּ, כִּי נָשָֹאנוּ חֶרְפַּת נְעוּרֵינוּ. עַל זֹאת נִשָֹּא בְשָֹרֵנוּ בְּשִׁנֵּינוּ, וְנַפְשֵׁנוּ נָשִֹים בְּכַפֵּנוּ. וּבַמֶּה נְקַדְּמָה פָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וּבַמֶּה נִכַּף לֵאלֹהֵי מָרוֹם, וּבַמֶּה תִּתְרַצֶּה וּתְכַפֵּר לָנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ [נוסח ליטא: אֵלֶּה] אֲשֶׁר חָלְפוּ וְעָבְרוּ [נוסח ליטא: רֹאשֵׁנוּ] כַּמַּיִם הַמֻּגָּרִים אַרְצָה אֲשֶׁר לֹא יֵאָסֵפוּ. אִם בִּתְשׁוּבָה וּוִדּוּי תִּתְרַצֶּה, הִנְנוּ שָׁבִים וּמִתְוַדִּים לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ: חָטָאנוּ וּפָשַׁעְנוּ, וְיָשָׁר הֶעֱוִינוּ, וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאִם בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים תִּמְחֹל, הִנְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כְּעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם וּכְעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִירְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ נְשֹוּאוֹת אֵלֶיךָ. וְאִם בִּבְכִי וּזְעָקָה תִּסְלַח, הִנֵּה בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשֵׁנוּ מִפְּנֵי חַטֹּאתֵינוּ, וּבַחֲדָרִים תֶּאֱנַח רוּחֵנוּ עַל רֹב פְּשָׁעֵינוּ. וְאִם בְּשֶׁבֶר רוּחַ תְּכַפֵּר, הִנֵה נִשְׁבָּר לִבֵּנוּ בְּקִרְבֵּנוּ [נוסח פולין: וְנִדְכָּאָה נוסח ליטא: וְנִדְכֵּאת] רוּחֵנוּ מִן הַצָּרוֹת וּמִן הַתְּלָאוֹת אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלֵינוּ, עַד אֲשֶׁר לֹא נוֹתַר מְתֹם בִּבְשָֹרֵנוּ. לוּלֵי רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ אָז אָבַדְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ.
ו
[עריכה]וְעַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אִם עָשִֹינוּ כְּאִוַּלְתֵּנוּ, עֲשֵֹה אַתָּה כְּאֻמָּנוּתְךָ וּסְלַח, כִּי תְּמִים דֵּעִים אָתָּה. אִם שִׁלַּמְנוּ רָעָה תַּחַת טוֹבָה, גָּמְלֵנוּ טוֹב וְלֹא רָע. כִּי יָתֵר מֵרֵעֵהוּ צַדִּיק, וְכָל שֶׁכֵּן הַבּוֹרֵא [נוסח ליטא: יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ]. וְאִם הִרְבִּינוּ לִפְשֹׁעַ, אַתָּה רַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לִסְלֹחַ, אֲשֶׁר צִדְקוֹתֶיךָ רַבּוּ מֵהַרְרֵי אֵל וְעָמְקוּ מִתְּהוֹם רַבָּה. כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדֶךָ וּתְהִלָּתְךָ מָלְאָה הָאָרֶץ. יְיָ שָׁמַעְנוּ שִׁמְעֲךָ, כִּי בְּאַחַת הַמִּדּוֹת תִּסְלַח לַאֲשֶׁר חָטְאוּ לָךְ, וְאַף כִּי בְּכֻלָּם. סְלַח נָא לַעֲוֹנֵינוּ וּלְחַטֹּאתֵינוּ וּלְכָל חַטֹּאת וַעֲוֹנוֹת עַמְּךָ יִשְֹרָאֵל. וְכַבְּסֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ וּמֵחַטֹּאתֵינוּ טַהֲרֵנוּ. וְאַל תִּקְצֹף עָלֵינוּ עַד מְאֹד, וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן.
ז
[עריכה]כִּי מַה בֶּצַע בְּדָמֵנוּ אִם תַּשְׁחִיתֵנוּ, וּמַה כִּשְׁרוֹן אִם תּוֹרִידֵנוּ לִבְאֵר שַׁחַת בַּחֲטָאֵינוּ. מַה יִּתְרוֹן אִם תִּפְקֹד עָלֵינוּ כִּדְרָכֵינוּ. לֹא בְּאֵלֶּה שִׁבְחֲךָ וְלֹא בְּאֵלֶה תְּהִלָּתֶךָ. אֲבָל הַדָּבָר שֶׁהוּא לְךָ לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה, לְהִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַת רַחֲמִים, וּלְגַלְגֵּל עֲלֵיהֶם מִדַּת חֲסָדֶיךָ. כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: לְמַעַן שְׁמִי אַאֲרִיךְ אַפִּי וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ לְבִלְתִּי הַכְרִיתֶךָ׃ (ישעיהו מח ט) וְגַם הַמִּדָּה אֲשֶׁר הִיא לְךָ לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת, הַסְּלִיחָה וַעֲבֹר עַל פֶּשַׁע. כַאֲשֶׁר אָמַרְתָּ עַל בְּרִיּוֹתֶיךָ: שֵֹכֶל אָדָם הֶאֱרִיךְ אַפּוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ עֲבוֹר עַל פֶּשַׁע. וּלְמַעְלָה מִזֹּאת עֲשֵֹה עִמָּנוּ.
ח
[עריכה]אָנָּא יְיָ הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, שׁוֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד, אַל יִמְעֲטוּ לְפָנֶיךָ כָּל הַצָּרוֹת וְכָל הַתְּלָאוֹת אֲשֶׁר מָצְאוּ אֶת עֲבָדֶיךָ מִיּוֹם הֱיוֹתָם עַל הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה. הַבֵּט בַּעֲמָלֵנוּ וְאַל תַּבִּיט בְּמַעֲלָלֵנוּ. שׁוּר נָא בְּעָנְיֵנוּ וְאַל תָּשׁוּר אֶל עֲוֹנֵינוּ. וּפְנֵה אֶל עָשְׁקֵנוּ וְאַל תֵּפֶן אֶל קָשְׁיֵנוּ. וּמְצוּקוֹתֵינוּ תַּחַת אַשְׁמָתֵנוּ, וְעֶלְבּוֹן נֶפֶשׁ תַּחַת עֲוֹן נָפֶשׁ.