במדבר רבה א א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

א.    [ עריכה ]
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינָי" זהו שאמר הכתוב (תהלים לו, ז): "משפטיך תהום רבה" אר"מ משל את הצדיקים בדירתן ואת הרשעים בדירתן משל את הצדיקים בדירתן (יחזקאל לד, יד): "במרעה טוב ארעה אותם ובהרי מרום ישראל יהיו נויהם" ומשל את הרשעים בדירתן (שם לא, יד) "כה אמר ה' אלהים ביום רדתו שאולה האבלתי כסיתי עליו את תהום" במה רשעים מתכסים כשהן יורדין לשאול בתהום חזקיה בר ר' חייא אמר הגיגית הזו במה מכסין אותה בכלי חרס ממהי בה כשם שהיא של חרס כך מכסין אותה בכלי חרס כך הן הרשעים מה כתיב בהם (ישעיה כט, טו): "והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי רואנו ומי יודענו" ולפי שהן חשוכין הקב"ה מורידן לשאול שהיא חשוכה ומכסה עליהם את התהום שהוא חשך שנאמר (בראשית א, ב): "וחשך על פני תהום" הוי "צדקתך כהררי אל" צדקה שאתה מביא על העולם מפורסמת כהרים הללו "משפטיך תהום רבה" משפט שאתה עושה בעולם הזה תהום רבה מה התהום בסתר אף משפט שאתה מביא בסתר כיצד כיון שחרבה ירושלים בתשעה באב חרבה וכשמראה ליחזקאל הוא מראה לו בעשרים בחדש[1]למה שלא לפרסם באי זה יום חרבה אבל מי שהוא בא לגדל ישראל מפרסם אי זה יום אי זה מקום אי זה חדש אי זו שנה אי זו אופטיאה "לצאתם מארץ מצרים לאמר" מה אמר להם "שאו את ראש כל עדת בני ישראל":

נוסחאות:

  1. ^ יש גורסים באחד לחודש ראה ירושלמי תענית פ"ד ה"ה רד"ל