קטגוריה:במדבר יג יח

הוספת קישורים
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף במדבר יג יח)
<< | ספר במדבר • פרק י"ג • פסוק י"ח | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב:    וראיתם את הארץ מה הוא ואת העם הישב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב

המהדורה המנוקדת:    וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא וְאֶת הָעָם הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב.

המהדורה המוטעמת:   

וּרְאִיתֶ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץ מַה־הִ֑וא וְאֶת־הָעָם֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עָלֶ֔יהָ הֶחָזָ֥ק הוּא֙ הֲרָפֶ֔ה הַמְעַ֥ט ה֖וּא אִם־רָֽב׃

המהדורה הדקדוקית:   

וּ/רְאִיתֶ֥ם אֶת־הָ/אָ֖רֶץ מַה־הִ֑וא וְ/אֶת־הָ/עָם֙ הַ/יֹּשֵׁ֣ב עָלֶ֔י/הָ הֶ/חָזָ֥ק הוּא֙ הֲ/רָפֶ֔ה הַ/מְעַ֥ט ה֖וּא אִם־רָֽב׃


תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשני המקרא

מקראות גדולות

עריכה


<< · מ"ג במדבר · יג · יח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וראיתם את הארץ מה הוא ואת העם הישב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא וְאֶת הָעָם הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּרְאִיתֶ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץ מַה־הִ֑וא וְאֶת־הָעָם֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עָלֶ֔יהָ הֶחָזָ֥ק הוּא֙ הֲרָפֶ֔ה הַמְעַ֥ט ה֖וּא אִם־רָֽב׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְתִחְזוֹן יָת אַרְעָא מָא הִיא וְיָת עַמָּא דְּיָתֵיב עֲלַהּ הֲתַקִּיף הוּא אִם חַלָּשׁ הַזְעֵיר הוּא אִם סַגִּי׃
ירושלמי (יונתן):
וְתֵיחֲמוּן יַת אַרְעָא מָה הִיא וְיַת עַמָא דְיָתֵיב עֲלָהּ הֲתַקִיף הוּא אִין חֲלָשׁ הַזְעֵיר הוּא אִין סַגִי:

רש"י

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"את הארץ מה היא" - (במ"ר) יש ארץ מגדלת גבורים ויש ארץ מגדלת חלשים יש מגדלת אוכלוסין ויש ממעטת אוכלוסין

"החזק הוא הרפה" - (במ"ר) סימן מסר להם אם בפרזים יושבין חזקים הם שסומכין על גבורתם ואם בערים בצורות הם יושבין חלשים הם 


מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י


[ט] יש לך ארץ וכו'. דאם לא כן, מה באו לומר בזה "ומה הארץ", שהרי נזכר הכל בפירוש אחר זה, אלא שאמר להם לראות את טבע הארץ, ש'יש ארץ וכו, ולפיכך אמר "ומה הארץ". ואל יקשה לך, דהא כתיב אחריו "החזק הוא הרפה הרב או מעט", יש לומר דהכי קאמר, שיראו בטבע הארץ אם מגדלת גבורים או חלשים, או מרבה באוכלסין או ממעט באוכלסין, הארץ מצד עצמה, שהארץ שהיא מרבה באוכלסין - טובה היא, והממעט באוכלסין - היא רעה. וכן בגבורים וחלשים. ומה שכתב אחריו "החזק הוא הרפה", אינו מדבר בטבע הארץ, אלא בעם היושב בה. ופירוש ענין זה, כי יש גבורים מצד הארץ, שהאדם שנולד בה לפעמים הוא גבור, ולפעמים הוא חלוש, כי יש ארץ שמגדלת גבורים, ויש ארץ מגדלת חלשים. וכן מצד אומה גם כן, יש אומה בסגולתה חלשים, ויש בסגולתה גבורים. ודבר זה תולה באומה, והוא ידוע:

ואם הארץ מגדלת גבורים, והאומה סגולתה להיות גבורים, אז הם גבורים לגמרי. ואם שתי הסבות יחד לרעה, הם חלשים. ואם אחת לטובה ואחת לרעה, הם בינונים. ומשה אמר שיראו מצד הארץ מה ענין, ודבר זה כדי לדעת את ירושתם מה ירשו. ואחר כך אמר שידעו מצד האומה, ודבר זה כדי לדעת עם מי ילחמו - מי הם האומה. וכן ברב או מעט, שיש שתי סבות לדבר; אם מצד הארץ, ומצד העם, דהיינו מצד עצמם. כי הסבה מצד הארץ הוא לכל העם הנולד, אף אם נולד בארץ מאומה אחרת. והסבה מצד האומה שייך דווקא לאותו אומה, אפילו הם בכל מקום:

והסימן שמסר להם שידעו אם גבורים הם, היינו כמו שמפרש (רש"י כאן); אם במחנים הם יושבים - הם גבורים לגמרי, שאינם יראים, שיושבים במחנים. ובודאי יש להם שתי הסבות ביחד לטובה, ואינם יראים כלל. ואם במבצרים חזקים מאוד יושבים, יש להם שתי הסבות לרעה. ואם אינם כל כך מבצרים, אינם כל כך חזקים ואינם חלשים. ואז ידעו כי יש צד אחד; או מצד הארץ לטובה, או מצד האומה לטובה. ולעמוד על זה יכולים לראות כאשר יראו פרות הארץ ותולדותיה, אם בריאים וטובים, וכן מימותיה ואויר שלה. ובזה יוכלו לעמוד אם הארץ טובה - מגדלת גבורים. ולא היה צריך הסימן של מחנים או במבצרים רק אם האומה גבורים מצד האומה. ועוד, כי לפעמים אף על גב שהארץ מגדלת גבורים, יבוא שינוי בארץ, שהלכו הנולדים לארץ אחרת וישבו בה אחרים, לכך הוצרך לומר "ואת העם היושב בה". ואין זה כזה; כי מה שצוה להם לראות את טובת הארץ - לא לענין כבוש, אלא לראות מעלת הארץ. ומה שצוה להם לראות את העם היושב בה - משום כיבוש המלחמה:

וכן משמעות המקרא כמו שפירשנו, שהרי כתב "ואת העם היושב בה החזק הוא הרפה", משמע כי בקשה זאת לאו לענין הארץ, אלא לענין העם היושב בה, בין שהוא מאותו ארץ או מארץ אחרת. וכבר אמרנו איזה סימנים נתן להם לראות את הארץ אם מגדלת בטבע גבורים, דטבע הארץ יוכל כל אדם לדעת כאשר יתבונןבטבע הארץ ובאויר שלה ומימותיה, וכל זה ענינים השייכים לארץ. ולא היה צריך הסימן רק להכיר יושבי הארץ, שאפשר שבאו ממקום אחר לשם, ואין סימן בהם, רק אם יושבים במבצרים - הם חלשים, ואם בכרכים - חזקים הם:

[י] סימן מסר להם וכו'. הקשה הרא"ם, אם כן כאשר אמרו המרגלים שהערים גדולות ובצורות בשמים, היה להם לשמוח, שנראה שהם חלשים ולא גבורים, ואם כן היו דברי המרגלים מסייעים דברי משה רבינו עליו השלום, והם לא היו מכוונים רק לרעה במה שאמרו "אפס כי עז העם וגו'" (פסוק כח). ועוד, שיהיו דברי המרגלים סתרי אהדדי, שאמרו כי העם עז, ואם היו עזים - למה ישבו בערים בצורות מאוד. ובסמוך יתבאר (אות יא), ולא קשיא מידי:

[יא] סימן מסר להם. ומה שכתוב אחריו (פסוק יט) "אם במחנים או במבצרים", הכתוב מפרש דבריו איזה סימן הוא לראות אם גבורים או חלשים הם, היינו אם יושבים במחנים או במבצרים. ואפשר לתרץ, דהא דקאמר "הבמחנים אם במבצרים" לאו פירושו הוא, אלא כך אמר; "אם במחנים" רצה לומר שכולם הם במחנים, דהשתא אף על גב שהם חזקים, איכא לטיבותא שהם יושבים במחנים. או יש קצתם במבצרים, [ו]קצתם במחנים, דהא גריעי טפי, דמאחר דקצתם זה במחנים - מורה שהם גבורים, שהרי קצתם יושבים במחנים, ואם כן באותם שהם במבצרים - תרתי לריעותא; חוזק הערים, וחוזק העם. דודאי ענין הארץ אחד, כמו שאלו שבמחנים הם חזקים, כך אותם היושבים במבצרים חזקים, והמבצרים שיש להם - לרווחא דמילתא הוא, או שכך ירשו מאבותיהם ערים בצורות. וליכא למימר אדרבא, איפכא, כמו שאותן היושבים במבצרים חלשים - גם אותם היושבים במחנים חלשים, דזה אינו, דאם כן למה היו יושבין במחנים ולא יהיו יראים מן החרב:

והשתא יתורץ קושיא הנזכרת למעלה (אות י) - אם כן כאשר אמרו המרגלים "ערים גדולות ובצורות" (דברים א', כ"ח) היה להם לשמוח, זה אינו, דסימן מסר להם אינו רק אם מקפידין וכולם יושבים בערים בצורות, אחר שהם מקפידין שלא לשבת רק בצורות, אם כן חלשים הם. והם לא אמרו רק "והערים בצורות מאד", לא אמרו 'וכל הערים בצורות', אלא "והערים בצורות", כי יש ערים בצורות, אבל אינם מקפידים להיות יושבים כולם בערים בצורות:

והשתא הוי שפיר, [ש]רק אמר להם משה רבינו עליו השלום שיראו אם הם חזק או רפה, ונתן להם סימן; אם הם מקפידים לשבת דווקא בערים בצורות - בודאי רפה. ואם אינם מקפידים, אלא אף במחנים יושבים - חזקים הם. ואחר כך אמר להם, אם תימצי לומר שהם חזקים, שיושבין במחנים, מכל מקום צריך לדעת אם יש בהם מבצרים. והשתא איכא תרתי לריעותא; דהרי אינם מקפידין לשבת דווקא בערים בצורות, דנמצאו יושבים אף בפרזים, וגם יש ערים בצורות. ומכיון דיש בה קצת מקומות חזקים, מה בכך אם נמצאו בה איזה מחנים. ולפי זה אין צריך לומר שהמקרא מפרש דבריו:

אך מפני שרש"י (פסוק יט) (ש) הפך הפירוש, ומפרש "הבמחנים" מיד אחר "החזק הוא או הרפה", שלא על הסדר, משמע דבא לאורויי לך ש"הבמחנים או במבצרים" הוא פירוש על "החזק הוא או הרפה". ולא ידעתי מי דחקו לומר כך. ואפשר לומר דלא כיון (רש"י) שיהיה "אם במחנים או במבצרים" פירוש על "החזק הוא או הרפה", אלא מפני ד"החזק הוא או הרפה" איירי גם כן בדבר הזה, שהרי סימן מסר להם אם במחנים הם יושבים - חזקים, ואם במבצרים - רפים הם, סמך "הבמחנים או במבצרים" אחריו, שהרי ענין אחד הוא כמו שאמרנו למעלה, דאמר להם לראות אם הם מקפידין שלא לשבת רק במבצרים - הם רפים, ואם אינם מקפידים - הם חזקים. ואם אינם מקפידים, יש להם לראות אם כל הערים במבצרים, כדלעיל. והשתא "הבמחנים" קאי על "החזק הוא או הרפה". לכך סמך (רש"י) אותם יחד, שאין סברא להפסיק ביניהם ב"טובה היא אם רעה", דהוא מילתא אחריתי, לכך סמך אותם יחד, דהוי כאילו כתב אחר "החזק או רפה", דאין מוקדם ומאוחר בפסוק:

רש"י מנוקד ומעוצב

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

אֶת הָאֶרֶץ מַה הִוא – יֵשׁ אֶרֶץ מְגַדֶּלֶת גִּבּוֹרִים, וְיֵשׁ אֶרֶץ מְגַדֶּלֶת חַלָּשִׁים; יֵשׁ מְגַדֶּלֶת אוּכְלוּסִין, וְיֵשׁ מְמַעֶטֶת אוּכְלוּסִין (תנחומא ו).
הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה – סִימָן מָסַר לָהֶם: אִם בִּפְרָזִים יוֹשְׁבִין – חֲזָקִים הֵם, שֶׁסּוֹמְכִין עַל גְּבוּרָתָם; וְאִם בֶּעָרִים בְּצוּרוֹת הֵם יוֹשְׁבִין, חַלָּשִׁים הֵם (שם).

רשב"ם

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

וראיתם את הארץ מה היא: אם היא בתחילתה ארץ יערים או חלקה או ארץ מטוגנת ולחה, כי לפי מה שתראו את הארץ תכינו לו כלי מלחמה לסתת את היערים ולהכין הליכת חיילותיכם, כי בטוחים היו שה' יתן להם את ארץ כנען אך בלא טורח כי אם בעניין ערכי מלחמה:

החזק הוא: כל זה להודיע באיזה עניין יערכו אתם מלחמה:


ספורנו

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

"וראיתם את הארץ מה היא" אם היא ארץ נושכת ברוב ערים ופרזות: " ואת העם היושב עליה" לדעת אם מושב הארץ טוב כמו שהורו חכמי הרופאים בבחירת המשכנים שנביט אל יושבי הארץ אם הם חזקים ושלימי הגוף או הפך זה וכן נביט אם הם רבים או מעטים כי אמנם רבוי העם וחזקם יורה על היות אויר הארץ והמזונות טובים וההפך יורה על הפכם:

מלבי"ם

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

"וראיתם", [ב] שצוה להם לראות את הארץ ואם היו הולכים לרגל מקום הנוח לכבוש משם לא היה צריך שיכנסו אל תוך הארץ, רק לרגל גבולי הארץ סביב לידע מאיזה מקום

נוח לכבוש, ולמה להם לעבור אל תוך הארץ, [ג] הדברים שצוה אותם לעיין עליהם כלם היו רק לתור את טיב הארץ לא לרגלה, והנה צוה להם לתור ג' דברים וכולם היו רק לראות הטובה היא אם רעה, [א] וראיתם את הארץ ואת העם, שהוא לראות טבע האקלים ואוירו לענין החיים והבריאות, וזה ישוער בהשקף על הארץ בצירוף יושביה כי ידוע שיש ארץ שאוירה טוב לפני אנשים גבורים ולא לפני אנשים חלושי המזג, למשל מדינת אפריקא יתקיימו בה הכושים שמזגם חם וינזקו בה הלבנים שמזגם רך ואין יכולים לסבול החום הגדול וכן יש מדינה שאוירה חזק ופירותיה שמנים מרוב החום והלחות ולא יתקיימו בה רק אנשים חזקים לא אנשים חלשים אשר לא יוכלו לסבול חריפות האויר והחום ושמנות המזונות ופירותיה, ובפרט כשבאים לשם מאקלים אחר, וזה לא יודע רק בשיעריכו יחוס הארץ טבעה ומזגה ואוירה בערך יחוס העם חזקם וחולשתם רבוים או מעוטם וז"ש וראיתם את הארץ ואת העם ר"ל תעריכו יחוס שניהם זל"ז, ואמר את הארץ מה היא ר"ל טבעה ומזגה חם או קר יבש או לח, ואת העם היושב עליה מלת עליה מורה אוירה החיצוני

וטבע האקלים הפועל על חיי האנשים ובריאותם החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב:

כלי יקר

• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

החזק הוא הרפה. פירש"י סימן מסר להם כו', וקשה מנא ליה לרש"י לומר כן, אם לפי שקשה לו במה יודע איפא אם חזקים המה או לא שהרי לא הלכו להלחם עמהם, תקשה על דברי המרגלים שאמרו אפס כי עז העם היושב בארץ והערים בצורות וגו'. ומאחר שראו הערים בצורות היה להם לחשוב כי חלשים המה כי ע"כ ישבו בערי המבצר, אלא ודאי שאמרו כי ראו בחוש כי הסימן בטל שאע"פ שהערים בצורות מ"מ עז העם ומנא ידעו, ודאי אמרו זה על שראו אותם בעלי קומה ענקים ואנשי מדות, וא"כ שמא החזק הוא כפשוטו כי אע"פ שהיה לו לומר המחנים אם מבצרים ומדקאמר בבי"ת הבמחנים ש"מ שעל יושביה קאמר מ"מ רש"י פירש הסימן על פסוק החזק הוא הרפה. ונראה שקשה לרש"י, שהיה לו ליכנס בכי טוב ולמה התחיל בקללה כי הקב"ה כבר אמר כי טובה היא וראוי להתחיל בכל פרט כדבר ה' כמו שכתוב בכל הפרטים הטובה היא אם רעה, השמינה היא אם רזה, היש בה עץ אם אין, בכולם התחיל בשבח וכאן התחיל בגנות כי החזק הוא. היינו רעה לישראל וגורם להם קלקול. ע"כ פירש שסימן מסר להם וכל אחד קל מצד אחד וקשה מצד אחר, כי מאמר החזק הוא קשה לישראל מצד כי עז העם, ואך טוב הוא לישראל כי מסתמא יושבים בערי הפרזות ובנקל לבא אליהם, ומאמר הרפה. אם טוב הוא מצד רפיונם מ"מ לא טוב הדבר מצד שהם יושבים בערי המבצר, וא"כ שקולים המה וכן הבמחנים אם במבצרים כל אחד קל מצד, וכבד מצד, ושקולים המה.

אור החיים

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

וראיתם וגו' מה היא. פירוש לפי שיש ארץ שהבלה ואוירה זך ובריא וממזג הטבעיות ויש שאוירה עכור ומעופש ומתנגד למזג הטבעיות, גם יש ארץ שהיא מלאה מעיינות ומימיה נקיים ומולידים מזג טוב באדם ויכונן הכוחות ויש להפך, ואלו הם דברים שישנם בארץ מצד עצמה בלא סיבה אמצעי, וכנגד דברים אלו אמר וראיתם את הארץ מה היא מצד ברייתה אם היא בגדר הרצון או להפכו, ולצד כי חקירה זו יש בה בחינות שישנם בהבחנה להם בדרך עברתם בה, ויש דברים שצריכין נסיון כמו שתאמר אם מחזקת טבע האנושי אם מימיה מפרים ומרבים, דברים אלו אינם ניכרים בדרך העברה ולזה צוה להם ואת העם וגו' פירוש מהפעולות יודעו הכוחות מהעם היושב בה יתגלה כח הארץ אם העם חזק או רפה, ולצד שיש מקום לומר שאין מבחן מחוזק העם כי יש במה לתלות והוא כי הם גודרין עצמן מהתשמיש, לזה אמר המעט הוא אם רב, גם בזה יגלה כי מימיה מפרים ומרבים:

עוד ירצה בהעיר למה שינה סדר שלקח הכתוב בכל ההדרגות שהקדים בהם חלק הטוב ואחר כך הזכיר חלק הרע, החזק הוא ואחר כך הרפה, הטובה היא אם רעה הקדים הטובה, וגם מבחן החזק הוא חלק הטוב לדעת טובת הארץ שמגדלת חזקים, וכן במאמר האחרון הקדים לומר השמנה היא ואחר כך אם רזה, וכמו כן היש בה עץ ואחר כך אמר אם אין ולמה כשהזכיר המיעוט והריבוי הקדים לומר המעט הוא אם רב, והיה נראה לומר כי גם במבחן זה הקדים חלק הטוב והוא שאם הם מועטים הוא יותר טוב לישראל, וזה אינו כי לא יסתפק בטובה שיודע החלט שלילתה:

אכן הכוונה היא על זה הדרך המעט הוא וגו' פירוש חוזר למאמר החזק הוא וגו' אם חוזק העם הוא דבר גדול שמעטים הם כיוצא בהם אם רבים כיוצא בהם בעולם, וכפי זה הקדים חלק המעולה לשבח הארץ שאין כמותה מגדלים חזקים בכל הארצות, או לצד הכרת הנס גם כן כמו שכתבתי, ולדרך זה לא תקשה למה הפסיק בענין במאמר ואת העם וגו' באמצע עניני הארץ שהרי אחר כך הוא אומר ומה הארץ וגומר, ולדברינו בענין הארץ הכתוב מדבר:

<< · מ"ג במדבר · יג · יח · >>



ראו גם

ויקי על הפסוק

ביאור ויקי

עריכה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.





הארץ - מה היא?

משה שלח אנשים לתור את הארץ, והנחה אותם לשים לב במיוחד למספר נושאים:

במדבר יג יח: " "וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ - מַה הִוא? וְאֶת הָעָם הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ - הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה? הַמְעַט הוּא" "אִם רָב?" "

(במדבר יג יט): "וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב בָּהּ - הֲטוֹבָה הִוא אִם רָעָה? וּמָה הֶעָרִים אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה - הַבְּמַחֲנִים אִם בְּמִבְצָרִים?"

(במדבר יג כ): "וּמָה הָאָרֶץ - הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם רָזָה? הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן? וְהִתְחַזַּקְתֶּם וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ; וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים"

מדוע שאל אותם משה שאלות על הארץ - וכי הוא לא יודע שהארץ טובה? והרי ה' אמר לו, עוד כשנגלה אליו בסנה, שהארץ טובה ושיש בה עמים רבים, (שמות ג ח): "וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם, וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, אֶל מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי"( פירוט )!

1. ייתכן שמשה תיכנן "אמצעי שיווקי" כדי לשווק את הארץ לבני ישראל. הוא רצה שבני ישראל ישמעו שהארץ טובה, לא רק ממנו, שהוא נציג של ה', אלא גם מהנציגים שלהם - שנים עשר נציגים, נציג אחד מכל שבט.

2. וייתכן שמשה רומז לבני ישראל, שטיבה של הארץ אכן לא ידוע מראש! (ויקרא כו ג): "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, וְאֶת מצותי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם - וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ"; ואם לא - אז לא. משה שולח את נציגי השבטים כדי שיראו מראש, לקראת איזה ניסיון הם הולכים: שיראו את הארץ הטובה היא אם רעה - עד כמה היא יכולה להיות טובה, ועד כמה היא יכולה להיות רעה (ע"פ גליה) .

מאמרים נוספים

מקורות נוספים:

" "את הארץ מה היא - (במ"ר) יש ארץ מגדלת גבורים ויש ארץ מגדלת חלשים, יש מגדלת אוכלוסין ויש ממעטת אוכלוסין. החזק הוא הרפה - (במ"ר) סימן מסר להם: אם בפרזים יושבין חזקים הם שסומכין על גבורתם, ואם בערים בצורות הם יושבין חלשים הם" " ( רש"י ) .

" "הבמחנים - תרגומו הבפצחין, כרכין פצוחין ופתוחין מאין חומה. הטובה היא - במעינות ותהומות טובים ובריאים" " ( רש"י )

 " "הטובה היא אם רעה - אמר רבי אברהם: אם הארץ טובה - שהאויר שלה טוב והמים טובים, וחזר ואמר השמנה היא - לעשות חטה ופירות רבים. והנכון, כי הטובה כוללת כל הטובות ורעה כל הרעות בכללן, אבל יתכן בארץ הטובה שתהיה שמנה ופירותיה שמנים וימצאו בה הדברים השמנים פנג ושמן ותמרים ותאנים וכיוצא בהם, או שתהיה טובה ורזה וצריכה גשמים תדיר ולהעדר ולהזדבל מאד ויהיו פירותיה נוטים ליובש ואע"פ שהם טובים ומתקיימים יותר מן השמנים, ושם ימצאו הפירות הרזים הרבה מאד כאגוזים והלוזים והתפוחים והחרובין ופירות היערים; והנה יכלול אם היא ארץ שמנה כמישור או ארץ רזה כהרים. אבל אונקלוס תרגם העתירא היא אם מסכנא, כי יש ארצות אשר יושביהן עשירים מפני הזול המצוי ביניהן ושכיניהם רוכליהם בכל הטוב הנמצא בהם ויש ארצות צריכות לשכונותם ויושביהן קצרי יד והן טובות לא רעות כלל. וטעם והתחזקתם ולקחתם ( פסוק כ') שלא יפחדו בלקחם מפרי הארץ פן יכירו בהם שהם מרגלים" " ( רמב"ן ) .

" "היש בה עץ - אם יש בהם אדם כשר שיגין עליהם בזכותו. בכורי ענבים - ימים שהענבים מתבשלין בבכור" " ( רש"י )

" "וראיתם את הארץ ג' פעמים. אמר להם: ומה הארץ - למה בראשון וראיתם וגו'? אמר להם: היו מסתכלין בא"י: יש ארץ שמגדלת גבורים ויש ארץ שמגדלת חלשים, ויש שמגדלת אוכלוסין ויש ממעטת אוכלוסין; כך פקדן ואת העם היושב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב. ומה הארץ אשר הוא יושב בה - מנין אתם יודעין כחם - אם במחנים הם שרוין הם גבורים בוטחין על כחם, אם במבצרים - חלשים הם ולבם רך. ומה הארץ השמנה היא אם פירותיה קלים אם שמנים. אמר להם: הסתכלו באבנים ובצרורות שלה, אם של צונמא הם שמנים הם אם של חרסים הם רזים הם. והימים ימי בכורי ענבים - מכאן אמרו אין תקופת תמוז בלא תאנים וענבים" " ( במדבר רבה טז יב ) .

" "ובכ"ט בסיון שלח משה מרגלים שנאמר (שם יג, כ) "וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים". (שם, כה) "וַיָּשֻׁבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם" ו[ערב] תשעה באב היה שתמצא אומר בט' באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ." " ( סדר עולם רבא פרק ח ) .

" "רבא אמר: איוב - בימי מרגלים היה: כתיב הכא: (איוב א א) 'איש היה בארץ עוץ - איוב שמו' [והיה האיש ההוא תם וישר וירא אלהים וסר מרע], וכתיב התם: (במדבר יג כ) [ומה הארץ השמנה הוא אם רזה] היש בה עץ [אם אין? והתחזקתם - ולקחתם מפרי הארץ. והימים, ימי בכורי ענבים.]. מי דמי? הכא 'עוץ' התם 'עץ'!?הכי קאמר להו משה לישראל: ישנו לאותו אדם: ששנותיו ארוכות כעץ ומגין על דורו כעץ." " ( בבלי בבא בתרא טו א )

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל


תגובות

ברור שמשה ידע שהארץ טובה ורחבה אבל זה הארץ מבחינת האדמה

וכשמשה אמר וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ - מַה הִוא אז הוא התכוון שבני ישראל התרים את הארץ יאמרו איך נראית כעת הארץ

והנה למשל כי משה ידע שהלא ארץ ישראל היא ארץ הצבי לכל הארצות ואֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ אבל כיום בארצנו כמעט ואין דבש בגלל הרס הצמחיה והנוף תחת ממשלות ישראל הרעות לדורותיהן שלא שמרו על ארץ ישראל ולכן משה אמר לבני ישראל התרים את הארץ אמרו נא הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן

-- daian moshe, 2011-06-19 07:17:11


מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-06-18.






ויקי על הפרק

באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא


דפים בקטגוריה "במדבר יג יח"

קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.

*

ב

ה

מ

ר

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=קטגוריה:במדבר_יג_יח&oldid=311811"