בית עולם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דּוּמָם נָעוּ הָאֵלוֹת, דּוּמָם שָׂחוּ אֵלָי:
בֹּאָה חֲסֵה בְצִלֵּנוּ, רְקַב תַּחְתֵּינוּ, אִישׁ חָי!
 
הַמַּצֵּבָה הַלֵּזוּ וַעֲפַר זֶה הַגַּל
כָּל-נֶאֶמְנֵי מַדְוֶיךָ שׂוֹם יָשִׂימוּ לְאַל.
 
תַּחַת מוּתְךָ לִרְגָעִים אֶלֶף מִיתוֹת בַּיּוֹם –
מוּת אַךְ-פַּעַם, דְּעַךְ פֶּתַע, נוּחָה שָׁלוֹם וָדֹם!
 
דּוּמָם נִכְרֶה עָלֶיךָ, חֶרֶשׁ נַחְלְקָה עַד:
רִמָּה תֹאכַל חֶצְיֶךָ וַחֲצִי לָנוּ לְשַׁד.
 
כִּי בַכֹּל וּמִכֹּל נֹבְעִים חַיִּים אֵין קֵץ –
אַתָּה תִפְרַח בַּצִּיץ אוֹ תְרֻקַּם בָּעֵץ.
 
חָיֹה תִחְיֶה בַכֹּל, בַּאֲשֶׁר תִּהְיֶה שָׁם –
אֶל-תַּחְתֵּינוּ, תַּחְתֵּינוּ בֹאָה, בָּשָׂר וָדָם!
 
כָּכָה דוּמָם הָאֵלוֹת נָעוּ, שָׂחוּ אֵלָי –
אִלְּמוֹת עָמְדוּ מַצֵּבוֹת – אַף הֵן חָמְלוּ עָלָי.
 
תרס"א, אלול.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.