בין שבעים זאבים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש




מֶה-מֶה-מֶה, מֶה-מֶה-מֶה
יִפְעֶה כָּל-הַיּוֹם הַשֶּׂה.
 
שֶׂה בֵּן-כֶּשֶׂב
אוֹכֵל עֵשֶׂב,
מַה-לְּךָ שֶׁכָּכָה תֶּהֱמֶה?
אוּלַי רָעֵב אַתָּה, שֶׁמָּא
יִתְאַב לִבְּךָ פַּת בְּחֶמְאָה –
בֹּאָה, שֵׂיִי, בֹּא אֵלַי,
כָּל-מַחְסוֹרְךָ, דַּע, עָלָי.
"לֹא, בֵּן יַקִּיר, לֹא אֶרְעָבָה,

פַּת בְּחֶמְאָה לֹא אֶתְאָבָה,
מַשְׁקִי נִתָּן, מִרְעִי דָשֵׁן,
אַךְ אֲהָהּ – וְרוֹעִי יָשֵׁן,
וּבַיַּעַר שִׁבְעִים זְאֵבִים,
כֻּלָּם הוֹמִים, כֻּלָּם רְעֵבִים,
וְאָנֹכִי רַךְ וְרָפֶה,
יָרֵא אָנִי פֶּן אֶסָּפֶה,
עַל-כֵּן אֶזְעַק, וּבְכָל-פֶּה:

מֶה-מֶה-מֶה, מֶה-מֶה-מֶה
מֶה חָטָאתִי וּמֶה פִּשְׁעִי,
וּמֵאַיִן יָבֹא יִשְׁעִי,
מֶה-מֶה-מֶה, מֶה-מֶה-מֶה,
אוֹי מִי יַחֲמֹל עַל הַשֶּׂה."

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.