ביאור:תפילת העמידה כמדריך לשיחה עם ה'

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

תפילת העמידה מורכבת, ביום חול, מתשע-עשרה ברכות המתייחסות לתחומים שונים בחיי היחיד והציבור. כל ברכה מפנה את תשומת ליבו של המתפלל לנושא מסויים שכדאי לו להתייחס אליו, גם כאשר הוא מדבר עם ה' בשפתו האישית.

הרעיון נרמז כבר בתלמוד: (עבודה זרה ח א): "אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: אף-על-פי שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה, אבל אם בא לומר בסוף כל ברכה וברכה מעין כל ברכה וברכה - אומר. אמר רבי חייא בר אשי אמר רב: אף-על-פי שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה - אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת חולים, ואם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים...".

פיתוח של הרעיון נמצא גם במאמר של יאיר כספי, ובמאמר זה נפתח את הרעיון יותר ונציג כמה רעיונות חדשים.

תפילת העמידה נחלקת לשלושה חלקים, שניתן לדמות אותם למסע בחלל (פירוט בהמשך):

  • #שבח - שלוש הברכות הראשונות: דברי שבח כלליים לה' - עדיין ללא התייחסות אישית. חלק זה מקביל לטיל תלת-שלבי המשגר את האדם מהעולם הזה ומביא אותו לפני ה'.
  • #בקשות - הברכות האמצעיות, שהן בקשות מה' על עניינים אישיים ולאומיים. חלק זה הוא המסע הנפשי העיקרי שהאדם עושה כאשר הוא עומד לפני ה'.
  • #הודאה - שלוש הברכות האחרונות, שיש בהן גם דברי הודיה לה' על עניינים אישיים וגם בקשות מסכמות. חלק זה מקביל למנוע-נחיתה תלת-שלבי המחזיר את האדם אל העולם הזה, ומנסה להוריד חלק מה' יחד עמו.

שבח - שלוש הברכות הראשונות[עריכה]

שלוש הברכות הראשונות בתפילת העמידה, מטרתן להביא את האדם מהמצב הרגיל שבו הוא נמצא בתוך עצמו, בעולמו הפרטי, למצב של "עומד לפני ה'". הדבר נעשה בשלושה שלבים:

אבות - מאדם לעם[עריכה]

בברכת "אבות" אנו פונים אל "אלהי אברהם, אלהי יצחק ואלהי יעקב... מגן אברהם"; הוא יוצא מהקונכיה הפרטית שלו ומזכיר שיש לו אבות קדמונים נשגבים, שעבדו את ה', כל אחד בדרכו. הקשר עם האבות גם מקשר את האדם אל עם ישראל - עם שעבודת ה' היא הייעוד שלו. זהו השלב הראשון בעמידה לפני ה' - לצאת מתוך עצמי ולהתחבר להורים ולציבור.

גבורות - מעם לעולם[עריכה]

בברכת "גבורות" אנו פונים אל האל ה"מכלכל חיים... מחיה מתים" - האל הבורא ומנהיג את כל העולם. הוא יוצא מהקונכיה של עם ישראל ומזכיר שהוא חלק ממערכת שלמה, שיש בה יצורים חיים מכל הסוגים והמינים, וכולה תלויה בחסדי ה'. זהו השלב השני בעמידה לפני ה' - לצאת מתוך המשפחה והעם ולהתחבר לעולם החומרי כולו.

קדושה - מעולם ליקום[עריכה]

בברכת "קדושה" אנו פונים אל האל ה"קדוש... קדושים בכל יום יהללוך", האל הנעלה מעל כל דבר שאנחנו מכירים בעולם החומר (ראו קדוש = נעלה ונבדל). האדם יוצא מהקונכיה של העולם החומרי, ומזכיר שיש עוד עולמות נעלים הרבה יותר שבהם מלאכים קדושים מהללים את ה', הנעלה אף יותר מכולם. זהו השלב השלישי בעמידה לפני ה' - לצאת מעולם החומר ולהתחבר למה שנעלה מעל הכל.

שלוש הברכות הראשונות מקבילות לשלב ה"המראה" במסע בחלל: טיל תלת-שלבי שמרומם את האדם מהארץ ומוציא אותו מהאטמוספירה, מהשפעת כוח הכבידה של כדור הארץ, ממערכת השמש וכו' עד שהוא מגיע ועומד לפני מי שנמצא מעל הכל והכל מעשה ידיו. [1]

בקשות - הברכות האמצעיות[עריכה]

הברכות האמצעיות בתפילת העמידה הן ראשי-פרקים לנושאים שעליהם האדם מדבר עם ה', אחרי שזכה להגיע ולעמוד לפניו. [2].

דעת[עריכה]

הדבר הראשון שאנו מבקשים הוא "חכמה, בינה ודעת" - חכמה ללמוד מאחרים, בינה להסיק מסקנות בעצמי, ודעת להכיר מקרוב ולהיות 'מחובר' למציאות.

יאיר כספי מציע להעלות נושא ספיציפי שבו האדם צריך את עצת ה': "פרט את התחום שבו אתה מבקש הכוונה, סוג הבעיה, האפשרויות הקיימות, לב ההתלבטות. בקש לראות אפשרויות נוספות להתמודדות."

לענ"ד אפשר להעלות גם נושא שבו הציבור כולו, ומנהיגיו במיוחד, צריכים את עצת ה'; גם נושא בו האנושות כולה או הבריאה כולה צריכה דעת מאת ה'.

תשובה[עריכה]

לאחר שקיבלנו דעת, עלינו לעשות בה שימוש ראוי - להשתמש בה כדי לזהות פגם מסויים שעלינו לתקן, ולבקש עזרה בתיקון - "החזירנו בתשובה שלמה לפניך".

יאיר כספי מציע: "לפרט את דרכיו המיוחדות של החטא, מה עושה, באיזה מקום, באילו שעות, עם מי ובאיזו תדירות. לציין שקרים שבהם מסתירים את החטא. לנסות להכיר אליל שבשמו הוא נעשה. אין כאן מקום לנסות להבין את הסיבות לחטא... אלא רק להכיר בו, ולבקש עזרה בפרישה ממנו. אסור להחמיר ולמנות יותר מחטא אחד. מחר אפשר להוסיף עוד אחד."

לענ"ד אפשר לבקש גם על אנשים אחרים שיחזרו בתשובה, בין אם מדובר באנשים שפוגעים בי או בעם ישראל או בבריאה כולה, ואינני מסוגל להוכיח אותם בעצמי. ראוי גם לבקש על עם ישראל כולו, שיחזור לתפקידו לפני ה'.

סליחה[עריכה]

לאחר שעשינו תשובה על ההווה והעתיד, עלינו להכיר בעובדה שמעשינו הרעים גרמו לנזקים בעבר, בין לאנשים אחרים ובין לנפש שלו עצמו, ואת הנזקים הללו אי אפשר למחות לגמרי גם כשעושים תשובה. בקשת הסליחה משמעה בקשה שה' ימחה את הרושם שנשאר מהמעשים הרעים, ויאפשר לנו לשכוח ולפתוח דף חדש ונקי - "סלח לנו אבינו כי חטאנו".

יאיר כספי מציע: "אפשר לבקש סליחה על חטא שתוקן. או על חטא שאין יכולת לתקן עדיין. על פגם באופי או באישיות. אי אפשר לבקש סליחה על חטא שיש בכוחו של החוטא לתקן מיידית ואינו עושה כן. פרט מקום שבו תיקנת את מעשיך ואתה זקוק לסליחה כדי להיפטר מאשמה ובושה. או מקום שבו אין לך יכולת לתקן, ואתה זקוק לסליחה וקבלה של מוגבלותך."

לענ"ד אפשר לבקש סליחה גם על אנשים אחרים, בפרט על אנשים שקשה לנו אישית לסלוח להם.

גאולה[עריכה]

השורש גאל משמעו פדה משיעבוד. על-פי השקפת היהדות, האדם נמצא בשיעבוד בגלל חטאיו, ולכן לאחר שה' סלח לנו על חטאינו, אנו רשאים לבקש ממנו שיגאל אותנו מהשיעבוד ויוציאם לחרות: "ראה בעניינו וריבה ריבנו, וגאלנו מהרה למען שמך".

יאיר כספי מציע: "ציין דבר אחד שאותו לא תוכל לבד. מסור אותו לטיפולו הבלעדי של בוראך."

לענ"ד ראוי במיוחד לבקש פדיון משיעבוד מכל סוג שהוא - שיעבוד לעם אחר (למשל כשמנהיגי ישראל נאלצים להתנהג לפי דרישות של עמים אחרים), שיעבוד של האדם לאדם אחר (למשל כשאדם נאלץ לפעול תחת איום של אנשים חזקים ממנו), או שיעבוד של האדם ליצר הרע שלו (ראו תניא חלק א לא).

רפואה[עריכה]

מי שראה פעם תמונות של ניצולי שואה היוצאים מהמחנות לאחר המלחמה, ראה בוודאי שהדבר הראשון שהיו זקוקים לו אחרי הגאולה היה רפואה. לכן, אחרי שביקשנו להיגאל, אנו מבקשים "רפאנו ה' ונירפא".

יאיר כספי מציע: "בוא אליו כמו שאתה הולך לרופא. תאר בפניו את המקום הכואב. ספר כמה זמן אתה סובל מהבעיה ואיך היא משפיעה על חייך. חשוף בפניו את פצעך. אמור בדיוק איזה טיפול או תרופה אתה מבקש. מה אפשר שיפתור לתמיד את מחלתך."

לענ"ד ראוי לבקש כאן בריאות ורפואה גם לאנשים אחרים, קרובים או רחוקים, שיזכו ל"רפואת הנפש ורפואת הגוף בתוך כל חולי עם ישראל".

ברכת השנים[עריכה]

אחרי הבריאות באה הרווחה הכלכלית. רווחה כלכלית נמדדת, אז כמו היום, במונחים שנתיים - אז היו מודדים בעיקר את הכמות השנתית של גשם ויבולים, והיום מודדים את אחוזי הצמיחה והשינוי ברמת החיים. אנו מבקשים מה' "ברך עלינו... את השנה הזאת, ואת כל מיני תבואתה לטובה" - כל מיני התבואות - גם ברמה הציבורית (גשמים וחקלאות, תעשיה ומסחר, תיירות ורווחה, תוצר ויתרות מט"ח) וגם ברמה הפרטית (פרנסה טובה ומרווחת).

[3]

קיבוץ גלויות[עריכה]

קיבוץ גלויות הוא איחוד מחודש של כל עם ישראל בארץ ישראל, שהוא השלב הראשון בחזרתו של עם ישראל לתפקיד פעיל על במת ההסטוריה.

ברוך ה', התפילה על קיבוץ גלויות בימינו שונה משמעותית מבעבר. בימינו, כמעט כל יהודי שרוצה בכך יכול לעלות לארץ ישראל ולגור בה בתנאים חסרי-תקדים. התפילה על קיבוץ גלויות מתמקדת היום בשתי קבוצות: היהודים המעטים (בעיקר בארצות האסלאם) שעדיין אינם יכולים לעלות, והיהודים הרבים (בעיקר בארצות הנצרות) שאינם רוצים לעלות כי אינם מודעים למעלתה של ארץ ישראל. על שני אלה אנחנו מתפללים, בלשונו של הנביא ישעיהו, "תקע בשופר גדול לחרותנו, ושא נס לקבץ גלויותינו" (וראו ביאור:קיבוץ גלויות מאשור וממצרים).

ייתכן שאפשר לבקש כאן גם על "קיבוץ גלויות" של אנשים פרטיים, כגון איש/ה אהוב/ה שעזבו אותנו והיינו רוצים שיחזרו אלינו.

ויאיר כספי רואה בברכה זו, למרות אופיה הלאומי-ציבורי, רמז לשני עניינים בעבודת הנפש הפרטית של כל אדם: "בקשה לתקן בי יסוד מסוים של גלות שבתוכי. זיהוי שרידים של עבר רב דורי החיים בי... אימת השואה שלי, החשדנות היהודית, חווית העולם כמקום מסוכן, אימת המחסור שבשלה אני אוגר. השעבוד לכוחות שאינם ממהותי, התחשבות היתר במה שהכול בעולם עושים או חושבים..., היפוכה בהתנשאות יהודית או קנאות יהירה שאינה יודעת לגלות צלם אלוהים במשפחת העמים...", "הזמנה לאיסוף ניצוצות של דעת אלוהים שהמתפלל השליך על זולתו, או יסודות מעבודת אלילים שלו, שהוא פוסל באחרים... האחריות לאנוכיות שאני מזדעזע בכל פעם שאני פוגש אותה אצל זולתי... הנדיבות הגדולה שנדמה לי שמסוגלת לה רק זולתי"."

צדקה ומשפט[עריכה]

לאחר האיחוד הפיסי של כל היהודים בארץ ישראל, השלב הבא הוא הקמת שלטון צדיק וישר. בעבר, השופטים והיועצים הבכירים היו גויים, ועם ישראל התפלל על עצם הזכות לנהל שלטון עצמאי; ברוך ה', בימינו השופטים והיועצים הבכירים הם מעם ישראל, אולם לא כולם נוהגים בצדק ובמשפט, והדבר גורם לנו צער רב, ולכן עדיין יש מקום לבקש: "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה, והסר ממנו יגון ואנחה" - תפילה שה' יעזור לנו להילחם בשחיתות השלטונית.

כמו כן, רוב המנהיגים אינם רואים בעצמם שליחים של ה' הנאמנים אך ורק לדבר ה', ולכן עדיין יש מקום לבקש שה' ישלח לנו שליחים כאלה: "ומלוך עלינו אתה ה' לבדך...".

[4]

עונש לרשעים[עריכה]

מייד לאחר שעם ישראל מקים שלטון עצמאי בארצו, קמים רשעים המנסים להשמידו ולגרשו, ולכן מייד אחרי הבקשה על השבת השלטון מגיעה בקשה על מלחמה ברשעים מכל הסוגים והמינים. לברכה זו ישנן גירסאות רבות כמספר הסוגים של אויבים שעמדו עלינו לכלותינו: "למינים/ולמלשינים אל תהי תקוה, וכל הרשעה/המינים כרגע יאבדו, וכל אויביך/אויבי עמך מהרה ייכרתו, והזדים/והרשעה/ומלכות הרשעה מהרה תעקר ותשבר ותמגר ותכניע... שובר אויבים ומכניע מינים/זדים".

אפשר גם לבקש עזרה במאבק מול אויבים פרטיים מכל הסוגים והרמות, כפי שמציע יאיר כספי: "יש אנשים קרובים וחביבים שאני מבקש רק למגר תכונה אחת שלהם: התנשאות, פרצי תוקפנות, רגעי אנוכיות וכו'. יש כאלו שאני מבקש להכניס בהם את מוראך, בתקווה שיעשו תשובה וידעו גבול שאסור להם לעבור. ויש העושים מעשי רשעה, ואין בהם צד של זכות, ואין בהם שום נכונות לתשובה, והם מאימים לאבד אותי ולהרוס כל אפשרות של אמונה, ואני מבקש את הכחדתם הגמורה." לדבריו, הבקשה הזאת "מגלה למתפלל כי אחד מתפקידיו הוא לייצג את הגבולות שהבורא שם לבני אדם", וטוען שהיא "התחילה קורס קצר באסרטיביות הכולל גם את הברכה הבאה... המקומות שבהם איני מוכן לקבל יותר התנהגות מסוימת, המקומות שבהם אני דורש את המגיע לי."

שכר לצדיקים[עריכה]

התורה אינה מבטיחה גמול פרטי - שכר לצדיקים ועונש לרשעים - בעולם הזה (ראו ביאור:שכר ועונש). הגמול הפרטי הוא התפקיד שלנו - אנחנו צריכים להקים מערכת משפט שתיתן שכר לצדיקים ועונש לרשעים. עם זאת, אנחנו מודעים לקשיים הרבים שיש בעשיית צדק, ולכן אנחנו מבקשים שה' יעזור לנו במשימה זו - יעניש את הרשעים (ראו סעיף קודם) וייתן שכר טוב לצדיקים. אנחנו למעשה מבקשים שה' יגלה את נוכחותו בעולם הזה, יוכיח בגלוי שהוא מתייחס למעשים של בני האדם ונותן להם שכר ועונש בהתאם: "על הצדיקים ועל החסידים יהמו נא רחמיך... ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת".

לענ"ד, ראוי לבקש במיוחד שה' ייתן שכר טוב לצדיקים שאנחנו לא מסכימים איתם - אנשים שיש לנו מריבה אישית או מחלוקת אידיאולוגית איתם, ובכל-זאת אנחנו מכירים בעובדה שהם צדיקים וראויים לשכר על מעשים טובים שהם עושים. בקשה מסוג זה היא אמצעי מצויין לכוף את יצרי הכעס והשנאה.

[5]

בניין ירושלים[עריכה]

לאחר שביקשנו מה' שיתגלה בעולם על-ידי עשיית משפט צדק בחברה האנושית, עונש לרשעים ושכר לצדיקים, אנו מבקשים מה' שיתגלה בעולם באופן מוחשי יותר על-ידי בניין ירושלים, העיר שהוקדשה להתגלות אלהית. ברוך ה', בימינו ירושלים בנויה מעל ומעבר לכל חלומותיהם של הדורות הקודמים, ולכן בימינו המוקד בבקשה זו הוא הצד הרוחני של הבניין - התגלות ה' בתוך העיר: "ולירושלים עירך ברחמים תשוב, ותשכון בתוכה לעולם כאשר דיברת, ובנה אותה בקרוב בימינו בניין עולם, וכיסא דוד עבדך מהרה לתוכה תכין".

[6]

צמח דוד[עריכה]

על-פי השקפת היהדות, כמו שיש ארץ מסויימת ועיר מסויימת שהוקדשו להתגלות ה', כך ישנה שושלת מסויימת שהוקדשה למלוכה על עם ישראל - שושלת בית דוד. לכן, גם אם יתקבלו בקשותינו הקודמות ויהיו לנו שופטים ומנהיגים צדיקים וישרים, עדיין נבקש שה' יחזיר את אותה שושלת למעמדה הראשון: "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח, וקרנו תרום בישועתך..."

יאיר כספי רואה בדוד דמות מופת, ומציע לבקש בתפילה זו גם על השבת דמויות מופת אחרות שאפשר להזדהות עמן וללמוד מהן: "ציון דמות מופת שהמתפלל מבקש היום להצמיח בו יסוד משלה... צמח דוד בונה דמות מופת אישית מתוך יסודות מאישיותם של דמויות מופת בתולדות ישראל והעמים, או בהסטוריה הפרטית של המתפלל."

שמיעת התפילה[עריכה]

גם אם נשתדל מאד, רוב הסיכויים שלא נצליח לבקש את כל הבקשות החשובות לנו באופן הראוי ובכוונה הראויה. מתוך מודעות לפגמים אלו, אנחנו מבקשים מה' שיקבל את תפילתנו ברחמים וייענה לבקשותינו גם אם לא ביקשנו אותן כראוי: "שמע קולנו... חוס ורחם עלינו, וקבל ברחמים וברצון את תפילתנו... ומלפניך מלכנו ריקם על תשיבנו".

יאיר כספי מציע לבקש על "תפילה פנימית, סמויה, לא מודעת, שרק שומע כל התפילות יודע. הדבר שהמתפלל מנסה לומר, ועוד לא אמר. ואולי אם יגלה שיש תקווה, שיש מי שמוכן להיענות לה, יעז לבקש עכשיו."

ולענ"ד ראוי לבקש מה' שיקבל גם את תפילותיהם של אנשים אחרים; כך עשה שלמה המלך, שביקש מה' שיקבל גם את תפילות הנכרים (מלכים א ח מג): "אתה תשמע השמים מכון שבתך, ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי, למען ידעון כל עמי הארץ את שמך ליראה אתך כעמך ישראל".

הודאה - שלוש הברכות האחרונות[עריכה]

שלוש הברכות האחרונות בתפילת העמידה, מטרתן להוריד את האדם מהמצב של "עומד לפני ה'" בחזרה לחיי היום-יום. אך כדי שחיי היום-יום של האדם יהיו טיפה יותר נעלים ממה שהיו קודם לכן, האדם מבקש מה' שייתן לו "מזכרת", שמשהו מה' יירד יחד עמו.

הדבר נעשה בשלושה שלבים, המקבילים כתמונת-ראי לשלושת השלבים ב#שבח - שלוש הברכות הראשונות:

עבודה - מהקודש לעולם החומר[עריכה]

בברכת "רצה" אנו מבקשים מה' שיתרצה לרדת יחד עמנו על עולם החומר: "רצה... בעמך ישראל ולתפילתם שעה, והשב את העבודה לדביר ביתך... ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך... ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים". דביר בית המקדש, והעבודה שנעשתה שם, מסמלים את שכינת ה' בעולם הזה.

ברכה זו מקבילה לברכת הקדושה: שם אנחנו התעלינו מעולם החומר אל מה שמעל ומעבר לחומר כדי לפגוש את ה', וכאן אנחנו מבקשים שה' יירד מאותו עולם אל עולם החומר שאנחנו עומדים לשוב אליו וישכין את שכינתו בתוכנו.

ביקשנו כבר בקשה דומה על #בניין ירושלים, אך הבקשה ההיא נאמרה מצדו של עם ישראל, שירושלים היא עיר הבירה שלו; והבקשה הזאת נאמרת מצדו של ה', שבית המקדש הוא מקום הירידה שלו אל העולם.

ויאיר כספי רואה בעבודת המקדש משל לעבודה הפרטית של כל אדם, ומציע לבקש: "בקשה לעשות אחת מחובות היום כשליח של בורא עולם, הממלא ייעודו ומתקדש במצוותו, כנותן מתנתו לפניו בבית מקדשו... עשה שהזמן הכאילו מבוזבז הזה שאני צריך לבלות היום בקניות בשוק, יתעלה אצלי לעבודתך, וכל עגבניה ומלפפון שאבחר, יהיו כקורבנות שאני בוחר להביא לפניך"

הודיה - מעולם החומר לעולמנו הפרטי[עריכה]

אנחנו מעוניינים להוריד את ה', לא רק לעולם החומר הכללי, אלא גם לעולם הפרטי של עמנו ומשפחתנו, והדרך לעשות זאת היא ברכת ההודיה - להגיד תודה לה' על כל דבר טוב שקרה לנו, לראות בכל דבר טוב מתנה מה' שנשארת איתנו בחיי היום-יום. בברכה זו אנחנו פונים שוב אל "אלהינו ואלהי אבותינו" - אלהי המשפחה ועם ישראל, ומודים לו "... על ניסיך שבכל יום עמנו, ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת...".

ברכת ההודיה מקבילה לברכת הגבורות: שם התייחסנו לחסדים שה' עושה עם כל באי העולם הזה, וכאן אנחנו מתייחסים לחסדים שה' עושה עמנו באופן אישי; שם המטרה היתה לצאת מהעולם הפרטי של המשפחה והעם ולהתחבר אל העולם החומרי כולו, וכאן המטרה היא להיפך - להביא את התגלות ה' אל העולם הפרטי שלנו, של משפחתנו ושל עמנו.

כפי שמציע יאיר כספי, יש לומר כאן "תודה על תפילה קודמת שנענתה. תודה על חסדים שהוענקו, גם בלי שהייתה בקשה".

שלום - פרידה[עריכה]

שלום הוא מצב שבו האדם יכול לחיות את חייו בלי הפרעה מצד אויבים ומזיקים. הוא לא חייב להתייחס לרצונותיהם של אחרים המתנגדים לו - הוא יכול לחיות בשלוה על-פי רצונותיו האישיים: "שים שלום טובה וברכה חיים חן וחסד ורחמים עלינו ועל כל ישראל עמך".

ברכת השלום מקבילה לברכת האבות: שם יצאנו מתוך עצמנו אל המסגרת הרחבה יותר של משפחה ועם, וכאן אנחנו מבקשים רשות לחזור אל הקונכיה הפרטית שלנו - לקבל פסק-זמן מהמאבקים בתוך עם ישראל ובין ישראל לעמים אחרים, ולחיות בשלום עם עצמנו; כמובן שאנחנו לא מבקשים רק על עצמנו אלא גם על כל אחד ואחד מבני ישראל - "עלינו ועל כל ישראל עמך".

גם כאן אנחנו מנסים להוריד עמנו חלק מה' - את "אור פניו": "ברכנו, אבינו, כולנו כאחד/יחד באור פניך". מאור-פנים הוא ברכה שבשתיקה - ברכה שנאמרת בלי מילים; כל אחד עומד לחזור לקונכיה הפרטית שלו, וכבר לא ידבר עם ה' (עד התפילה הבאה), ובכל זאת אנחנו מבקשים שמשהו מה' יישאר עמנו גם בתוך הקונכיה - "אור פנים" שיזכיר לנו ש"כולנו יחד".

חז"ל כינו את השלום "כלי מחזיק ברכה", בהתאם לפסוק (תהלים כט יא): "ה' יברך את עמו בשלום" (וראו ביאור:ב-). כמו אדם שקנה חפצים רבים, והוא מבקש מהמוכר כלי כדי להחזיק בו את כל החפצים, כך האדם המתפלל, שביקש מה' בקשות רבות, מבקש ממנו "כלי" שיחזיק את כל הברכות - וכלי זה הוא השלום. רק מצב של שלום מאפשר לאדם ליהנות מכל הברכות שיקבל מה'.

ועל-פי יאיר כספי, כשאדם מבקש שלום הוא למעשה מבקש 'פטור' מעבודת התפילה, בקשה מתאימה במיוחד לסיום התפילה: "ציון נושא מסוים שהמתפלל מבקש להניח בצד. למסור אותו לטיפול אלוהי מלא. לשכוח עד מחר. בקשה למצוא מקום פנימי שיש בו מן השלום האלוהי. רשות לסיים את העיסוק בעבודת התפילה. להניח את הדברים שעלו בשיחה. לקבל פטור לזמן מה מידיעת הקשיים ואחריות הגדילה. לשכוח."

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ יאיר כספי (שם) פירש את הברכות הראשונות באופן אחר: "אבות - היזכרות בדמות אשר חווית לאחרונה את בריתה עם בורא עולם והשגחתו עליה.... גבורות - הזכרות בחסד שנתקבל לאחרונה כסימן של נדיבות עליונה. הזכרות בניסיון שעמדת בו לאחרונה ואשר ידעת בו שהוא מאת אדון עולמך... קדושה - הזכרות ברגע של התעלות, מתוך מגע עם קדושה, שנחווה לאחרונה". לעניות דעתי הוא טעה בכך שהכניס כאן את הפן האישי. הברכות הראשונות הן ברכות של שבח כללי, ואין בהן מקום להזכרת חוויות אישיות. חוויות אישיות שייכות לחלקי התפילה הבאים.
  2. ^ בחלק זה הסתמכתי הרבה על מאמרו הנ"ל של יאיר כספי, אלא שהוא מדגיש את הצד האישי ולענ"ד לתפילה יש גם צד ציבורי, שהרי התפילה נאמרת כולה בלשון רבים
  3. ^ יאיר כספי מציע: "ברכת השנים היא צומת המפגש בין הירידה להתייצבות. היא מציינת קושי אחד, שעלה בפרקים הקודמים, שהמתפלל מבקש להשתחרר ממנו בשנה הבאה, ודבר אחד שהוא מבקש לבנות, לעשות, ליצור בעתיד הקרוב.", ולא זכיתי להבין את דבריו.
  4. ^ יאיר כספי רואה בברכה זו בקשה שה' ישפוט את האדם הפרטי, ומציע לבקש מבורא עולם: "קדימה, שים את האמת על השולחן, תגיד לי מה הדין, מה התפקיד שאתה מזמין אותי למלא בנושא המעסיק אותי". לענ"ד בקשה זו מתאימה יותר לברכת ה#דעת; ברכת המשפט היא ברכה בעלת אופי ציבורי מובהק.
  5. ^ יאיר כספי מציע לבקש שכר לעצמנו על מעשה טוב שעשינו: "על איזה מעשה נכון בחייך ראוי לשכר? איזה שכר ראוי למעשה הזה? בקשת השכר היא חשבון שאנו מגישים והוא צריך להיות מדויק כמו כל הבקשות האחרות: עשיתי מלאכה זו וזו, מגיע לי שכר זה. נא לפרט סוג השכר וכמותו.". אך לענ"ד, הנוסח המקובל של התפילה דווקא מדגיש שאולי אנחנו לא צדיקים ולא ראויים לשכר - אנחנו מבקשים מה' "ושים חלקנו עמהם [עם הצדיקים] לעולם".
  6. ^ יאיר כספי כתב: "התפילה האישית מרחיבה את לבו של אדם ומגלה לו אפשרויות הקיימות לכל באי עולם. לאחר שגילה בקשה חדשה לעצמו מתעורר בו רצון לחלוק את המקום שגילה עם כל השותפים למחסורו ולבקש גם בשבילם. פתאום מתגלה שהוא משמש קול לקבוצה גדולה. שהתיקון הפרטי לגמרי שלו הוא פתח לתיקון כללי שהכול זקוקים לו ואפשר שלא ידעו לבקשו, לא האמינו שיש מי שישמע לזעקתם.". לענ"ד, כל תפילת שמונה עשרה מתייחסת גם לבעיות של הזולת, כפי שהסברתי בכל בקשה ובקשה בגוף המאמר. זו בדיוק הסיבה שהתפילות כתובות בלשון רבים. בנוסף לכך, לא זכיתי להבין מה הקשר בין הרעיון המובא בדבריו לבין בניין ירושלים.