ביאור:תוספתא/נידה/ח

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תוספתא מסכת נידה פרק שמיני

בדיקה מטהרת

(א)
הרי שהיתה נישאת והיתה רואה דם בשעת תשמיש

הבדיקה הגניקולוגית היא בעזרת מכחול ושפופרת. והשוו מכות ז א, שם משתמשים בדימוי הזה ליחסי מין.
אם בדקה ולא היה דם על ראש המכחול – מותרת למרות שדיממה, אפילו לבעלה הראשון.

משמשת פעם ראשונה שניה ושלישית. מכאן ואילך אינה משמשת אלא תתגרש ותינשא לאחר.
נישאת לאחר והיתה רואה דם בשעת תשמיש
משמשת פעם ראשונה שניה ושלישית. מכאן ואילך לא תשמש אלא תתגרש ותינשא לאחר.
עד כמה מותרת לינשא? עד שלש
יתר מכאן - לא תינשא, עד שתבדוק את עצמה בשפופרת
כיצד בודקין אותה? מביאין שפופרת ונותן לתוכה מכחול, ומביא מוך ונותן בראש המכחול
נמצא על ראשו - הרי זו טמאה, מפני שהוא דם המקור.
ועל הצדדין - הרי זו טהורה, מפני שהוא דם הקנוח.
אם יש לה וסת - הרי זו חוששת לוסתה. אם יש לה מכה - הרי זו תולה בה.
ואם היתה דם נדתה משונה מדם מכתה - הרי זו אינה תולה.

(ב)
נאמנת אשה לומר "יש בי מכה מן המקור" ו"אין בי מכה מן המקור", דברי רבי

רבי כחכמים לקמן: אם טענה שיש לה פצע במקור – טהורה למרות שמדממת ממנו.
הברייתא מכוונת את האשה לבדוק כך שתצא טהורה, ומאפשרת לה לתלות בכך שהבדיקה גרמה לדימום.

ר"ש בן אלעזר אומר משום ר"מ: דם היוצא מן המקור, אע"פ שבידוע שהוא דם המכה - טמא.
ורבותינו אמרו: דם המכה - טהור.
היתה בודקת בימין והיא טמאה, בשמאל והיא טהורה - לא תבדוק אלא בשמאל.
בחצר והיא טהורה, בטרקלין והיא טמאה - לא תבדוק אלא בחצר.
בעצמה והיא טמאה, בחברתה חברתה בודקת לה והיא טהורה - לא תבדוק אלא בחברתה.

טומאה למרות הבדיקה

(ג)
כל עוברות – אחת, ומיניקות – אחת. אין תולות זו בזו

ראו משנה ט, ד, "אם לא היו ראויות לראות". אינן תולות זו בזו אלא כולן טמאות.
שלושת הסיפורים ממחישים שחזקת הטומאה אמינה יותר מהבדיקות, כראיה לדברי ר' מאיר במשנה ד, ה.

עוברה ומניקה וזקנה - אין תולות זו בזו
 אמר ר"מ: מעשה בשקמה שבכפר סבא, שהם מחזיקין בו טומאה
בדקוהו ולא מצאו תחתיו כלום
פעם אחת בא הרוח ופרכתו משרשיו, ונמצאת גולגולת שלמה דבוקה בשרשיו.
אמר רבי יוסי: מעשה במערת של שיחין שהיו מחזיקין בו טומאה
בדקוהו והיתה חלקה כצפורן
פעם אחת נכנסו פועלין לתוכה מפני גשמים,
וכשהיו מהרסים בקרדומות, בדקו ומצאו שם מכתשת מלאה עצמות
אמר ר' שאול: מעשה בסלע בית חורין שהיו מחזיקין בו טומאה
ואינן יכולין לבדקן מפני שהיה מדרון
אמר להם זקן אחד: הביאו לי סדין.
הביאו לו סדין, ושראו במים, ופרשו על גבו
ונמצא מקום צדדיו ומקום אמצע נגוב הסלע היה מתוחח כי נקברו שם המתים, ולכן ספג את הרטיבות.
בדקו ומצאו שם בור גדול מלא מתים.

ניקוי הכתם

(ד)
ואיזהו רוק תפל? כל שלא טעם כלום מבערב

ראו משנה ט, ז.

ואילו כל אותו היום ישן כל היום - אינו עושה רוק תפל.
ניעור כל הלילה עד הבקר - עושה רוק תפל
מי גריסין מעיסת גריסין של פול חלוקת נפש.

(ה)
מי רגלים שהחמיצו, וכמה היא חימוצן? ג' ימים.

ראו שם.

נתר זו נתר אלכסנדרית
בורית וקמוליא ואשלג - מכל מקום.
מדיח ואינו צריך לנגבו. העבירן שלא כסדרן - ראשונים עלו לו, ושניים לא עלו לו.

(ו)
העביר עליו שבעה סמנין ולא עבר, ושנה ועבר - הטהרות טהורות.

הסאפון מוחק גם צבע וגם דם, ולכן אינו ברשימת שבעת הסממנים.

ששה סמנין ולא עבר, סאפון ועבר - הטהרות תלויות
שאילו העביר עליו סאפון מתחלה - היה עובר.

(ז)
דם הנדה ודאי - מעביר עליו שבעה סמנין ומבטל.

אפילו דם ודאי שניקה אותו – הוא טהור.
בסוף הבייתא מציעים טיפול דומה גם לבגד שאבדה בו שכבת זרע.

הכלי והעור - אין מעבירין עליהן שבעה סמנין.
הבגד הצבוע מיטמא בכתמים. ורבי יונתן בן יוסי אומר: אינו מטמא בכתמים.
בגד שאבד בו כתם - מעביר עליו שבעה סמנין ומבטלו
ר"ש בן אלעזר אומר: בודקו, ששעת אבדה בו שכבת זרע
אם היה חדש – בודקו במחט; במקום הש"ז קשה יותר להכניס מחט ושחקין – בודקו בחמה. מסתכל דרך הבגד על השמש, ובמקום הש"ז אין אור השמש חודר