ביאור:תוספתא/חולין/א
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת חֻלִּין פֶּרֶק א
[עריכה]שחיטת חולין
[עריכה]הַכֹּל כְּשֵׁרִין לִשְׁחֹט: אֲפִלּוּ כּוּתִי, אֲפִלּוּ עָרֵל, וַאֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל מְשֻׁמָּד.
ראו משנה א, א. התוספתא מסבירה ומגדירה מי הוא "הכול". הגוי, המין והקוף אינם במסגרת זו. דין המין חמור מדין המשומד. |
שְׁחִיטַת הַמִּין, עֲבוֹדָה זָרָה, וּשְׁחִיטַת גּוֹי - הֲרֵי זוֹ פְסוּלָה,
וּשְׁחִיטַת הַקּוֹף - הֲרֵי זוֹ פְסוּלָה,
שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים יב כא) "וְזָבַחְתָּ", "וְאָכַלְתָּ", לֹא שֶׁזָּבַח הַגּוֹי,
וְלֹא שֶׁזָּבַח הַקּוֹף וְלֹא שֶׁנִּזְבַּח מֵאֵלֶיהָ.
יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁחַט, וּמֵרֵק השלים הַגּוֹי שְׁחִיטָה עַל יָדָיו - שְׁחִיטָתוֹ פְסוּלָה.
אם הישראל שחט כראוי (רוב שני הסימנים) ואחר כך הרחיב את השחיטה הגוי, או אם הגוי לא הרג את הבהמה ולא הטריף אותה, ואחר כך שחט אותה ישראל – כשרה. |
שָׁחַט בָּהּ שְׁנַיִם אוֹ רֹב שְׁנַיִם - שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה.
גּוֹי שֶׁשָּׁחַט, וּמֵרֵק יִשְׂרָאֵל שְׁחִיטָה עַל יָדָיו - שְׁחִיטָתוֹ פְסוּלָה.
שָׁחַט בָּהּ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה אוֹתוֹ טְרֵפָה, וְיִשְׂרָאֵל בָּא וְגוֹמְרָהּ - מֻתֶּרֶת בַּאֲכִילָה.
יִשְׂרָאֵל וְגוֹי שֶׁהָיוּ אוֹחֲזִין בַּסַּכִּין וְשׁוֹחֲטִין, אֲפִלּוּ אֶחָד מִלְּמַעְלָה וְאֶחָד מִלְּמַטָּה,
וְכֵן סוֹמֵא שֶׁיּוֹדֵעַ לִשְׁחֹט - שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה.
קָטָן שֶׁיּוֹדֵעַ לִשְׁחֹט - שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה.
לְעוֹלָם שׁוֹחֲטִין: בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה, בֵּין בַּסְּפִינָה וּבֵין בְּרֹאשׁ הַגַּג.
בַּכֹּל שׁוֹחֲטִין: אֲפִלּוּ בַּצּוֹר, אֲפִלּוּ בַזְּכוּכִית, אֲפִלּוּ בַקְּרוּמִית שֶׁלַּקָּנֶה. של קנה, שגדל בנחל
בֵּין שֶׁהֶעֱבִיר סַכִּין עַל גַּבֵּי צַוָּאר,
וּבֵין שֶׁהֶעֱבִיר צַוָּאר עַל גַּבֵּי סַכִּין וְשָׁחַט - שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה.
הַמַּרְגִיל מפשיט את העור בשלמות לְגוֹי וְשָׁחַט - שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה.
מַגַּל קָצִיר כְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָהּ - בֵּית שַׁמַּי פּוֹסְלִין, וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין.
אִם הִחְלִיקוּ שִׁנֶּיהָ - הֲרֵי זוֹ כְסַכִּין.
תָּחַב סַכִּין בְּאַטְּלָא אַנְטְלִיָא, antlíon: דלי עם חבל לשאיבת מים וְשָׁחַט בָּהּ - שְׁחִיטָתוֹ פְסוּלָה.
הסכין באנטיליה שוחט מעצמו, בניגוד להלכה א. |
אִם יֵשׁ בֵּין פְּגִימָה לַחֲבֶרְתָּהּ כִּמְלֹא שְׁנַיִם בַּצַּוָּאר - שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה.
אֵין בָּהּ אֶלָּא פְּגִימָה אַחַת,
אִם הָיְתָה מְסַכְסֶכֶת וְשׁוֹחֶטֶת - כְּשֵׁרָה; אִם חוֹנֶקֶת - פְּסוּלָה.
זָרַק אֶת הַסַּכִּין וְאֶת הַפִּגְיוֹן pugio וְשָׁחַט - שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה.
מִשּׁוּם רַבִּי נָתָן אָמְרוּ: כְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָהּ - כְּשֵׁרָה, וְשֶׁלּא כְדֶרֶךְ הֲלִיכָתָהּ - פְּסוּלָה.
מִצְוַת שְׁחִיטָה: מוֹלִיךְ וּמֵבִיא.
הוֹלִיךְ וְלֹא הֵבִיא, אוֹ הֵבִיא וְלֹא הוֹלִיךְ - כְּשֵׁרָה,
וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא בַסַּכִּין כְּדֵי הוֹלָכָה וְהוֹבָאָה.
אִם הוֹלִיךְ וְהֵבִיא, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בַּסַּכִּין מְלֹא שְׁנַיִם בַּצַּוָּאר - שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה.
מִצְוַת שְׁחִיטָה, מִן הַטַּבַּעַת וְעַד הָרֵאָה.
מֻגְרֶמֶת - פְּסוּלָה. רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן אַנְטִיגֳנוֹס מַכְשִׁיר.
שִׁיֵּר בָּהּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה סָמוּךְ לָרֹאשׁ מֻקָּף אֶת כֻּלָּהּ - כְּשֵׁרָה.
רַבִּי יוֹסֵי בֵּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיָה רֻבָּהּ מֻקָּף כַּלְּבָנָה - כְּשֵׁרָה.
כָּל הַצַּוָּאר כָּשֵׁר לִשְׁחִיטָה.
שָׁחַט מִלְּמַטָּה מהצואר - שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה; מִלְּמַעְלָה וּמִן הַצְּדָדִין - שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה.
כָּל הָעֹרֶף כָּשֵׁר לִמְלִיקָה.
מָלַק מִלְּמַעְלָה - מְלִיקָתוֹ כְּשֵׁרָה; מִלְּמַטָּה וּמִן הַצְּדָדִין - מְלִיקָתוֹ פְסוּלָה.
בין קודש לקודש
[עריכה]שְׁחִיטָה - בַּכֶּלִי, מְלִיקָה - בַּיָד.
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: כָּשֵׁר בַּמְּלִיקָה - פָּסוּל בַּשְּׁחִיטָה; כָּשֵׁר בַּשְּׁחִיטָה - פָּסוּל בַּמְּלִיקָה.
שְׁחִיטַת הָעוֹף בִּפְנִים - פְּסוּלָה, וּמְלִיקָה - כְּשֵׁרָה;
המליקה כשרה רק בהקרבה, והשחיטה של העוף כשרה רק לחולין. |
מְלִיקַת הָעוֹף בַּחוּץ - פְּסוּלָה, וּשְׁחִיטָה - כְּשֵׁרָה.
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: מָקוֹם כָּשֵׁר בִּשְׁחִיטָה - פָּסוּל בִּמְלִיקָה,
מָקוֹם כָּשֵׁר בִּמְלִיקָה - פָּסוּל בִּשְׁחִיטָה.
דַּם חַטַּאת בְּהֵמָה לְמַעְלָה, וְדַם כָּל הַזְּבָחִים לְמַטָּה.
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: כָּשֵׁר בַּחַטָּאת - פָּסוּל בְּכָל הַזְּבָחִים; כָּשֵׁר בְּכָל הַזְּבָחִים - פָּסוּל בַּחַטָּאת.
כָּשֵׁר בַּמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן מזבח העולה - פָּסוּל בַּמִּזְבֵּחַ פְּנִימִי; מזבח הקטורת
כָּשֵׁר בַּמִּזְבֵּחַ פְּנִימִי - פָּסוּל בַּמִּזְבֵּחַ חִיצוֹן.
הַפַּלְגָּס בָּזֶה וּבַזֶּה פָּסוּל.
עִבּוּרָהּ פּוֹסֶלֶת בָּזֶה וּבַזֶּה.
בְּנֵי יוֹנָה - מִשֶּׁשִּׁלְעֲלוּ עַד שֶׁיַּצְהִיבוּ, תּוֹרִין - מִשֶּׁיַּפְרִיחוּ, אֲפִלּוּ הֵן זְקֵנִים.
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: כָּשֵׁר בַּתּוֹרִין - פָּסוּל בִּבְנֵי יוֹנָה; כָּשֵׁר בִּבְנֵי יוֹנָה - פָּסוּל בַּתּוֹרִין.
כֹּהֲנִים, מִשֶּׁיָּבִיאוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וַאֲפִלּוּ הֵן זְקֵנִים - כְּשֵׁרִים, וְהַמּוּם פּוֹסֵל בָּהֶן.
הַלְוִיִּם, מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה - כְּשֵׁרִים, וְאֵין הַמּוּם פּוֹסֵל בָּהֶן.
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: כָּשֵׁר בַּכֹּהֲנִים - פָּסוּל בַּלְוִיִּם; כָּשֵׁר בַּלְוִיִּם - פָּסוּל בַּכֹּהֲנִים.
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? - בְּאֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר,
אֲבָל בְּבֵית עוֹלָמִים – אֵין הַלְוִיִּם נִפְסָלִין אֶלָּא בַּקּוֹל. ולא בגיל!
כָּשֵׁר בְּכֹהֵן גָּדוֹל - פָּסוּל בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט; כָּשֵׁר בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט - פָּסוּל בְּכֹהֵן גָּדוֹל.
כָּשֵׁר בְּבִגְדֵי זָהָב - פָּסוּל בְּבִגְדֵי לָבָן; כָּשֵׁר בְּבִגְדֵי לָבָן - פָּסוּל בְּבִגְדֵי זָהָב.
מְנוֹרָה - אֵין כְּשֵׁרָה אֶלָּא מִן הָעֶשֶׁת. מטיל, גוש
עֲשָׂאָהּ מִן הַגְּרוּטָאוֹת gruté: שברי כלים - פְּסוּלָה, וּמִשְּׁאָר מִינֵי מַתָּכוֹת - כְּשֵׁרָה.
חֲצוֹצְרוֹת - אֵינָהּ כְּשֵׁרָה אֶלָּא מִן הַכֶּסֶף.
החצוצרות הן דווקא מכסף, ולא ממתכת אחרת - ראו ספרי זוטא במדבר י, ב: "בזמן שהן כסף כשרות, אם אינן כסף אינן כשרות". |
עֲשָׂאָהּ מִן הַגְּרוּטָאוֹת - כְּשֵׁרָה; מִשְּׁאָר מִינֵי מַתָּכוֹת - פְּסוּלָה.
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: כָּשֵׁר בַּמְּנוֹרָה - פָּסוּל בַּחֲצוֹצְרוֹת; כָּשֵׁר בַּחֲצוֹצְרוֹת - פָּסוּל בַּמְּנוֹרָה.
אֲוֵיר כְּלִי חֶרֶס - טָמֵא, וְגַבּוֹ - טָהוֹר; אֲוֵיר כָּל הַכֵּלִים - טָהוֹר, וְגַבָּן - טָמֵא.
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: טָהוֹר בִּכְלִי חֶרֶס - טָמֵא בְּכָל הַכֵּלִים; טָהוֹר בְּכָל הַכֵּלִים - טָמֵא בִּכְלִי חֶרֶס.
פְּשׁוּטֵי כְלֵי עֵץ - טְהוֹרִין, וְגָלְמֵיהֶן - טְמֵאִין;
פְּשׁוּטֵי כְלֵי מַתָּכוֹת - טְמֵאִין, וְגָלְמֵיהֶן - טְהוֹרִין.
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: טָהוֹר בִּכְלִי עֵץ - טָמֵא בִּכְלֵי מַתְּכוֹת;
טָהוֹר בִּכְלֵי מַתְּכוֹת - טָמֵא בִכְלִי עֵץ.
וְהַמֵּבִיא אֲרוֹנוֹת וְתַנּוּרִין, סְפָלִין וּכְלֵי חֶרֶס מִחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ,
כלי חרס שאינם שרופים אינם נחשבים כלי חרס. אם נשרפו בארץ – נטהרו בכך מטומאת חו"ל, וראו תוספתא אהלות יז, ז. |
עַד שֶׁלֹּא הֻסְּקוּ - טְמֵאִין מִשּׁוּם אֶרֶץ הָעַמִּים, וּטְהוֹרִין מִשּׁוּם כְּלֵי חֶרֶס;
מִשֶּׁהֻסְּקוּ - טְמֵאִין מִשּׁוּם כְּלֵי חֶרֶס, וּטְהוֹרִין מִשּׁוּם אֶרֶץ הָעַמִּים.
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: בְּשָׁעָה שֶׁטְּמֵאִין מִשֵּׁם אֶרֶץ הָעַמִּים - טְהוֹרִין מִשּׁוּם כְּלֵי חֶרֶס,
וּמִשָּׁעָה שֶׁטְּמֵאִין מִשּׁוּם כְּלֵי חֶרֶס - טְהוֹרִין מִשּׁוּם אֶרֶץ הָעַמִּים.
חוֹתָם טָמֵא בִיבֵשָׁה - טָהוֹר בְּרֹטֶב.
גַּרְעַיְנָה - טְמֵאָה בְרֹטֶב, וּטְהוֹרָה בִיבֵשָׁה.
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: טָהוֹר בִּיבֵשָׁה - טָמֵא בְרֹטֶב; טָהוֹר בְּרֹטֶב - טָמֵא בִּיבֵשָׁה.
שְׁקֵדִים הַמָּרִים, קְטַנִּים - חַיָּבִין, גְּדוֹלִין - פְּטוּרִין;
וּמְתוּקִין, גְּדוֹלִים - חַיָּבִין, קְטַנִּים - פְּטוּרִין.
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: חַיָּב בַּשְּׁקֵדִים הַמָּרִים - פָּטוּר בַּמְּתוּקִין;
חַיָּב בַּמְּתוּקִין - פָּטוּר בַּמָּרִים.
כָּשֵׁר בְּגֵט - פָּסוּל בִּפְרָסְבּוּל; כָּשֵׁר בִּפְרָסְבּוּל - פָּסוּל בְּגֵט.
כָּשֵׁר בְּאִשָּׁה - פָּסוּל בִּיבָמָה; כָּשֵׁר בִּיבָמָה - פָּסוּל בְּאִשָּׁה.
כָּשֵׁר בִּגְרוּשָׁה - פָּסוּל בַּחֲלוּצָה; כָּשֵׁר בַּחֲלוּצָה - פָּסוּל בִּגְרוּשָׁה.
בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ תְּקִיעָה - אֵין הַבְדָּלָה; וְכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ הַבְדָּלָה - אֵין תְּקִיעָה:
אַחַר שַׁבָּת – מַבְדִּילִין, וְלֹא תּוֹקְעִין.
כֵּיצַד תּוֹקֵעַ? - תּוֹקֵעַ פְּשׁוּטָה אַחַת, וְאֵין מֵרִיעַ.