ביאור:תהלים קטז ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




שומר פתאים ה'[עריכה]

המשורר, המודה לה' שהציל אותו ממוות, אומר, בין השאר:

(תהלים קטז ו): "שֹׁמֵר פְּתָאיִם ה', דַּלּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ"

המשפט מבטא את ענוותו של המשורר, הרואה בעצמו פתי. הוא מודה שהתפתה ועשה מעשה מסוכן, ובכל-זאת ה' שמר עליו והושיע אותו.

חז"ל למדו מכאן כלל הלכתי בהלכות שמירת הנפש: בדרך-כלל אסור לאדם לסכן את חייו, שנאמר (דברים ד טו): "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם..."; אך מותר לעשות מעשים מסוכנים שהרבה אנשים עושים אותם (למשל לטייל בנחלים שמקובל לטייל בהם וכד'), כי מי שעושה כך נחשב פתי, המתפתה לנהוג כמו כולם, ולכן ה' שומר עליו.

מספרים שיהודי רצה לבדוק אם הוא חכם או פתי וחשב שהדרך המאימה ביותר לעשות זאת היא להפיל עצמו מכל המדרגות בביתו, ולראות אם יֵצא שלם ללא פגע או חבול, כי הרי נאמר (תהלים קטז ו): "שֹׁמֵר פְּתָאיִם ה'"!

ואכן, כמתוכנן, הוא הפיל עצמו מכל המדרגות בביתו ויצא חבול מכף רגל ועד ראש עם שברים בגפיים, בגולגולת ועם כאבי תופת. לאחר התאוששותו מכל הניתוחים שנאלץ לעבור, אמר למבקריו: 'ידעתי שאני חכם, אבל כל כך חכם?!...'

(פנחס לייזר, עוז ושלום 493 - תזריע-מצורע ה'תשס"ז; מתוך http://www.netivot-shalom.org.il/parshheb/tazria10.php ) .



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:שומר פתאים ה'


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-05-04.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/thlim/D-th-116-06