ביאור:שמות כ יב
שמות כ יב: "לֹא תִרְצָח, לֹא תִנְאָף, לֹא תִגְנֹב, לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות כ יב.
לֹא תִרְצָח
[עריכה]דברות בסיסיות
[עריכה]הדברות מדברות בזכר יחיד - אתה לא תרצח, תנאף, תגנוב.
סביר שגם נשים כפופות לחוקים האלה ואינן פטורות בגלל חולשתן או מעמדן בחברה ובמשפחה.
לֹא תִרְצָח
[עריכה]"תִרְצָח" - שורש 'ר-צ-ח' - לקיחת חיי אדם בכוונה תחילה (מילוג), ככתוב: "כֹּה אָמַר יְהֹוָה: הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ" (מלכים א כא יט).
בתרגום לאנגלית שינו ללא תהרוג - וזה איסור על כל הריגה, אפילו בהגנה אישית, במלחמה צודקת, בשגגה, ברשלנות.
כדי להגן על אדם שהרג בשגגה, התורה קבעה ערי מקלט לחפים מפשע, ככתוב: "וְהָיוּ לָכֶם הֶעָרִים לְמִקְלָט מִגֹּאֵל וְלֹא יָמוּת הָרֹצֵחַ עַד עׇמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט" (במדבר לה יב).
לֹא תִנְאָף
[עריכה]"תִנְאָף" - שורש 'נ-א-ף' - קיים יחסי מין עם מי שאינה אשתו; בגד (מילוג). לפי ההגדרה הזאת כל יחסי מין עם נשוי לאחר או רווק, זכר או נקבה, צעיר או מבוגר, אדם או חיה, בחוסר הסכמה אפילו עם אשתו, אסורים.
התורה צמצמה את העבירה לאשת איש, ככתוב: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת אִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת" (ויקרא כ י), אולם יש חוקים נוספים שדנים במקרים השונים, וסביר שהדברה כוללת את כל המקרים.
לֹא תִגְנֹב
[עריכה]"תִגְנֹב" - שורש 'ג-נ-ב' - לקח ללא רשות מה ששייך לאחר או לציבור; בָּזַז, גָּזַל, חָמַס, כִּיֵּס, לִסְטֵם, סָחַב, עָשַׁק, בסתר או בגלוי (מילוג). דוגמא: "כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים" (ביאור:בראשית מ טו), "וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ מוֹת יוּמָת" (שמות כא טז).
גנבה היא עבירה רחבה מאוד, ניתן להכליל את רוב הדברות בגנבה: גנבת חיים, רכוש, דעת, זמן, כבוד, אמון, שלוה. כך קבלת שוחד, רבית נושכת, עבדות, שכר דירה מופקע, פציעת אדם זמנית או לצמיתות, מרמה, הטעיה.
- כל מעשה הגורע מאדם אחר וגורם לו צער, הוא גנבה.
- וכדי להמנע מזה אדם חייב להיות רגיש לזולתו ולפועל כדברי אלוהים: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ביאור:ויקרא יט יח).
כיוון שכל עבירה הפוגעת באדם וביכולתו להנות מחייו היא 'גנבה', חז"ל צמצמו את הגנבה לחיי אדם (לעבדות) שעונשה מיתה, כפי שכתוב בחוקי חמורבי מספר 14 (במורחב לכל אדם ולא רק לילד של איש), וכפי שרש"י כותב: ""לא תגנב" - בגונב נפשות הכתוב מדבר, לא תגנובו בגונב ממון או אינו אלא זה בגונב ממון, ולהלן בגונב נפשות אמרת דבר הלמד מענינו מה לא תרצח לא תנאף מדבר בדבר שחייבין עליהם מיתת בית דין אף לא תגנוב דבר שחייב עליו מיתת בית דין (סנהדרין פו)"
לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר
[עריכה]לשקר - שורש 'ש-ק-ר' - לא אמר אמת, הוליך שולל, רימה, הוֹנָה, נתן רושם מוטעה, בלבל, הטעה, בדה, כיזב, מְתַעְתֵּעַ.
התרגום לאנלית צמצם את הדברה ל'לא תשקר' - לא תשקר בשום דבר, אף פעם.
אולם התורה הראתה בגרות והבינה שאי אפשר לא לשקר או להגזים. אי אפשר להגיד לבת זוגתך: 'את לא נראת יפה'!
רק במשפט, תחת שבועה ואזהרה, כאשר השקר 'יענה' ויגרום לענויים שלא בצדק לנאשם, אז אסור לשקר בדבר משמעותי. כמובן כאשר הנאשם מסביר את המקרה חובה לשקול בקפדנות את דבריו כי יש לו סיבה חשובה להסיט מהאמת ולהציל את חייו או רכושו.
אולם ניתן להיות עד שקר גם בלי משפט כאשר דנים בנושא חשוב, לדוגמא יעקב היה עד שקר לאביו, כדי לגנוב את ברכת עשו, ככתוב: "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל אָבִיו: אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ. עָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי" (ביאור:בראשית כז יט).
מכיוון שהיה ברור שעדים טועים ואולי משקרים בכוונה, התורה דרשה שני עדים, ובמקרים קשים אפילו שלושה ויותר, ככתוב: "עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים יָקוּם דָּבָר" (ביאור:דברים יט טו). היום, בזכות טכנולוגיה, ניתן למצוא אשמה לפי עובדות שמעבר לספק סביר, אפילו כאשר אין עדים.