ביאור:רש"י שמות ט

<< · ביאור · רש"י שמות · פרק ט · >>

לדף זה עדיין אין ביאור - בדקו שוב בקרוב. כמו כן, הנכם מוזמנים להוסיף פירוש מפרי עטכם, ולאחר שהוא יושלם להסיר הודעה זאת. (פרטים נוספים)

(ב) כִּ֛י אִם־מָאֵ֥ן אַתָּ֖ה לְשַׁלֵּ֑חַ וְעוֹדְךָ֖ מַחֲזִ֥יק בָּֽם׃ מַחֲזִיק בָּם – אוֹחֵז בָּם, כְּמוֹ "וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבֻשָׁיו" (דברים כה, יא).

(ג) הִנֵּ֨ה יַד־יְהֹוָ֜ה הוֹיָ֗ה בְּמִקְנְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה בַּסּוּסִ֤ים בַּֽחֲמֹרִים֙ בַּגְּמַלִּ֔ים בַּבָּקָ֖ר וּבַצֹּ֑אן דֶּ֖בֶר כָּבֵ֥ד מְאֹֽד׃ הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה – לְשׁוֹן הֹוֶה, כִּי כֵן יֹאמַר בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה: עַל שֶׁעָבַר – "הָיְתָה", וְעַל הֶעָתִיד – "תִּהְיֶה", וְעַל הָעוֹמֵד – "הוֹיָה", כְּמוֹ "עוֹשָׂה", "רוֹצָה", "רוֹעָה" (בראשית כט, ט).

(ד) וְהִפְלָ֣ה יְהֹוָ֔ה בֵּ֚ין מִקְנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וּבֵ֖ין מִקְנֵ֣ה מִצְרָ֑יִם וְלֹ֥א יָמ֛וּת מִכׇּל־לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל דָּבָֽר׃ וְהִפְלָה – וְהִבְדִּיל.

(ח) וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָה֮ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֒ קְח֤וּ לָכֶם֙ מְלֹ֣א חׇפְנֵיכֶ֔ם פִּ֖יחַ כִּבְשָׁ֑ן וּזְרָק֥וֹ מֹשֶׁ֛ה הַשָּׁמַ֖יְמָה לְעֵינֵ֥י פַרְעֹֽה׃ מְלֹא חָפְנֵיכֶם – יילויני"ש [jelones = גלונים (מידזות היובש)^[1]] בְּלַעַ"ז.
פִּיחַ כִּבְשָׁן – דָּבָר הַנִּפָּח מִן הַגֶּחָלִים עֲמוּמִים הַנִּשְׂרָפִים בַּכִּבְשָׁן, וּבְלַעַ"ז אולבי"ש [olves = גחלים^[2]].
פִּיחַ – לְשׁוֹן הֲפָחָה, שֶׁהָרוּחַ מְפִיחָן וּמַפְרִיחָן.
וּזְרָקוֹ מֹשֶׁה – וְכָל דָּבָר הַנִּזְרָק בְּכֹחַ אֵינוֹ נִזְרָק אֶלָּא בְּיָד אַחַת. הֲרֵי נִסִּים הַרְבֵּה: אֶחָד, שֶׁהֶחֱזִיק קָמְצוֹ שֶׁל מֹשֶׁה מְלֹא חָפְנַיִם שֶׁלּוֹ וְשֶׁל אַהֲרֹן; וְאֶחָד, שֶׁהָלַךְ הָאָבָק עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם (תנחומא וארא, יד).

(ט) וְהָיָ֣ה לְאָבָ֔ק עַ֖ל כׇּל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהָיָ֨ה עַל־הָאָדָ֜ם וְעַל־הַבְּהֵמָ֗ה לִשְׁחִ֥ין פֹּרֵ֛חַ אֲבַעְבֻּעֹ֖ת בְּכׇל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ לִשְׁחִין פֹּרֵחַ אֲבַעְבֻּעֹת – כְּתַרְגּוּמוֹ, "לִשְׁחִין סָגֵי אֲבַעְבּוֹעֲיָן", שֶׁעַל יָדוֹ צוֹמְחִין בָּהֶן בּוּעוֹת.
שְׁחִין – לְשׁוֹן חֲמִימוּת; וְהַרְבֵּה יֵשׁ בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה, "שָׁנָה שְׁחוּנָה" (יומא נ"ג ע"ב).

(י) וַיִּקְח֞וּ אֶת־פִּ֣יחַ הַכִּבְשָׁ֗ן וַיַּֽעַמְדוּ֙ לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיִּזְרֹ֥ק אֹת֛וֹ מֹשֶׁ֖ה הַשָּׁמָ֑יְמָה וַיְהִ֗י שְׁחִין֙ אֲבַעְבֻּעֹ֔ת פֹּרֵ֕חַ בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה׃ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה – וְאִם תֹּאמַר: מֵאַיִן הָיוּ לָהֶם הַבְּהֵמוֹת? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: "וַיָּמָת כָּל מִקְנֵה מִצְרַיִם" (פסוק ו)! לֹא נִגְזְרָה גְּזֵרָה אֶלָּא עַל אוֹתָן שֶׁבַּשָּׂדוֹת בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה" (פסוק ג); וְהַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה' הִכְנִיס אֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים. כֵּן שְׁנוּיָה בַּמְּכִילְתָּא אֵצֶל "וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר" (שמות יד, ז).

(יד) כִּ֣י ׀ בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֗את אֲנִ֨י שֹׁלֵ֜חַ אֶת־כׇּל־מַגֵּפֹתַי֙ אֶֽל־לִבְּךָ֔ וּבַעֲבָדֶ֖יךָ וּבְעַמֶּ֑ךָ בַּעֲב֣וּר תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֵ֥ין כָּמֹ֖נִי בְּכׇל־הָאָֽרֶץ׃ אֶת כָּל מַגֵּפֹתַי – לָמַדְנוּ מִכָּאן שֶׁמַּכַּת בְּכוֹרוֹת^[3] שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמַּכּוֹת.

(טו) כִּ֤י עַתָּה֙ שָׁלַ֣חְתִּי אֶת־יָדִ֔י וָאַ֥ךְ אוֹתְךָ֛ וְאֶֽת־עַמְּךָ֖ בַּדָּ֑בֶר וַתִּכָּחֵ֖ד מִן־הָאָֽרֶץ׃ כִּי עַתָּה שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי וְגוֹמֵר – כִּי אִלּוּ רָצִיתִי, כְּשֶׁהָיְתָה יָדִי בְּמִקְנְךָ – שֶׁהִכִּיתִים בַּדֶּבֶר – שְׁלַחְתִּיהָ וְהִכִּיתִי אוֹתְךָ וְאֶת עַמְּךָ עִם הַבְּהֵמוֹת וַתִּכָּחֵד מִן הָאָרֶץ; אֲבָל בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ וְגוֹמֵר.

(יז) עוֹדְךָ֖ מִסְתּוֹלֵ֣ל בְּעַמִּ֑י לְבִלְתִּ֖י שַׁלְּחָֽם׃ עוֹדְךָ מִסְתּוֹלֵל בְּעַמִּי – כְּתַרְגּוּמוֹ: "כְּבֵישְׁתְּ בֵּיהּ^[4] בְּעַמִּי". וְהוּא מִגִּזְרַת "מְסִלָּה" (במדבר כ, יט), דִּמְתַרְגְּמִינַן "אוֹרַח כְּבִישָׁא", וּבְלַעַ"ז קֿלקֿיי"ר [chalchier = לכבוש^[5]]. וּכְבָר פֵּרַשְׁתִּי בְּסוֹף וַיְהִי מִקֵּץ (על בראשית מד, טז): כָּל תֵּבָה שֶׁתְּחִלַּת יְסוֹדָהּ סָמֶ"ךְ, וְהִיא בָּאָה לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן מִתְפַּעֵל, נוֹתֵן הַתָּי"ו שֶׁל שִׁמּוּשׁ בְּאֶמְצַע אוֹתִיּוֹת שֶׁל עִקָּר; כְּגוֹן זוֹ, וּכְגוֹן "וְיִסְתַּבֵּל הֶחָגָב" (קהלת יב, ה), מִגִּזְרַת "סָבֹל"; "כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ" (במדבר טז, יג), מִגִּזְרַת "שַׂר וְנָגִיד"; "מִשְׂתַּכַּל הֲוֵית" (דניאל ז, ח).

(יח) הִנְנִ֤י מַמְטִיר֙ כָּעֵ֣ת מָחָ֔ר בָּרָ֖ד כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד אֲשֶׁ֨ר לֹא־הָיָ֤ה כָמֹ֙הוּ֙ בְּמִצְרַ֔יִם לְמִן־הַיּ֥וֹם הִוָּסְדָ֖הֿ וְעַד־עָֽתָּה׃ כָּעֵת מָחָר – כָּעֵת הַזֹּאת לְמָחָר. שָׂרַט לוֹ שְׂרִיטָה בַּכֹּתֶל: לְמָחָר כְּשֶׁתַּגִּיעַ חַמָּה לְכָאן, יֵרֵד הַבָּרָד (תנחומא וארא, טז).
הִוָּסְדָהּ – שֶׁנִּתְיַסְּדָה. וְכָל תֵּבָה שֶׁתְּחִלַּת יְסוֹדָהּ יוֹ"ד, כְּגוֹן יָסַד, יָלַד, יָדַע, יָסַר, כְּשֶׁהִיא מִתְפַּעֶלֶת – תָּבֹא הַוָּי"ו בִּמְקוֹם הַיּוֹ"ד; כְּמוֹ: "הִוָּסְדָהּ", "הִוָּלְדָהּ" (הושע ב, ה), "וַיִּוָּדַע" (אסתר ב, כב), "וַיִּוָּלֵד לְיוֹסֵף" (בראשית מו, כ), "בִּדְבָרִים לֹא יִוָּסֵר עָבֶד" (משלי כט, יט).

(יט) וְעַתָּ֗ה שְׁלַ֤ח הָעֵז֙ אֶֽת־מִקְנְךָ֔ וְאֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר לְךָ֖ בַּשָּׂדֶ֑ה כׇּל־הָאָדָ֨ם וְהַבְּהֵמָ֜ה אֲשֶֽׁר־יִמָּצֵ֣א בַשָּׂדֶ֗ה וְלֹ֤א יֵֽאָסֵף֙ הַבַּ֔יְתָה וְיָרַ֧ד עֲלֵהֶ֛ם הַבָּרָ֖ד וָמֵֽתוּ׃ שְׁלַח הָעֵז – כְּתַרְגּוּמוֹ: "שְׁלַח כְּנוֹשׁ", וְכֵן: "יֹשְׁבֵי הַגֵּבִים הֵעִיזוּ" (ישעיהו י, לא), "הָעִזוּ בְּנֵי בִנְיָמִן" (ירמיהו ו, א).
וְלֹא יֵאָסֵף הַבַּיְתָה – לְשׁוֹן הַכְנָסָה הוּא.

(כ) הַיָּרֵא֙ אֶת־דְּבַ֣ר יְהֹוָ֔ה מֵֽעַבְדֵ֖י פַּרְעֹ֑ה הֵנִ֛יס אֶת־עֲבָדָ֥יו וְאֶת־מִקְנֵ֖הוּ אֶל־הַבָּתִּֽים׃ הֵנִיס – הִבְרִיחַ, לְשׁוֹן "וַיָּנָס" (בראשית לט, יב).

(כב) וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה נְטֵ֤ה אֶת־יָֽדְךָ֙ עַל־הַשָּׁמַ֔יִם וִיהִ֥י בָרָ֖ד בְּכׇל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עַל־הָאָדָ֣ם וְעַל־הַבְּהֵמָ֗ה וְעַ֛ל כׇּל־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ עַל הַשָּׁמַיִם – לְצַד הַשָּׁמַיִם. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה^[6]: הִגְבִּיהוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה לְמַעְלָה מִן הַשָּׁמַיִם.

(כד) וַיְהִ֣י בָרָ֔ד וְאֵ֕שׁ מִתְלַקַּ֖חַת בְּת֣וֹךְ הַבָּרָ֑ד כָּבֵ֣ד מְאֹ֔ד אֲ֠שֶׁ֠ר לֹֽא־הָיָ֤ה כָמֹ֙הוּ֙ בְּכׇל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מֵאָ֖ז הָיְתָ֥ה לְגֽוֹי׃ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד – נֵס בְּתוֹךְ נֵס: הָאֵשׁ וְהַבָּרָד מְעֹרָבִין, וְהַבָּרָד מַיִם הוּא; וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם עָשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם (תנחומא וארא, יד).

(כח) הַעְתִּ֙ירוּ֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וְרַ֕ב מִֽהְיֹ֛ת קֹלֹ֥ת אֱלֹהִ֖ים וּבָרָ֑ד וַאֲשַׁלְּחָ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תֹסִפ֖וּן לַעֲמֹֽד׃ וְרַב – דַּי לוֹ בְּמַה שֶּׁהוֹרִיד כְּבָר.

(כט) וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מֹשֶׁ֔ה כְּצֵאתִי֙ אֶת־הָעִ֔יר אֶפְרֹ֥שׂ אֶת־כַּפַּ֖י אֶל־יְהֹוָ֑ה הַקֹּל֣וֹת יֶחְדָּל֗וּן וְהַבָּרָד֙ לֹ֣א יִֽהְיֶה־ע֔וֹד לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֥י לַיהֹוָ֖ה הָאָֽרֶץ׃ כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר – מִן הָעִיר. אֲבָל בְּתוֹךְ הָעִיר לֹא הִתְפַּלֵּל, לְפִי שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה גִּלּוּלִים (שמ"ר יב, ה).

(ל) וְאַתָּ֖ה וַעֲבָדֶ֑יךָ יָדַ֕עְתִּי כִּ֚י טֶ֣רֶם תִּֽירְא֔וּן מִפְּנֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהִֽים׃ טֶרֶם תִּירְאוּן – עֲדַיִן לֹא תִּירְאוּן. וְכֵן כָּל טֶרֶם שֶׁבַּמִּקְרָא – "עֲדַיִן לֹא" הוּא, וְאֵינוֹ לְשׁוֹן "קֹדֶם"; כְּמוֹ "טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ" (בראשית יט, ד) – "עַד לָא שְׁכִיבוּ" (אונקלוס), "טֶרֶם יִצְמָח" (בראשית ב, ה) – "עַד לָא צְמַח" (אונקלוס). אַף זֶה כֵּן הוּא: יָדַעְתִּי כִּי עֲדַיִן אֵינְכֶם יְרֵאִים, וּמִשֶּׁתִּהְיֶה הַרְוָחָה – תַּעַמְדוּ בְּקִלְקוּלְכֶם.

(לא) וְהַפִּשְׁתָּ֥ה וְהַשְּׂעֹרָ֖ה נֻכָּ֑תָה כִּ֤י הַשְּׂעֹרָה֙ אָבִ֔יב וְהַפִּשְׁתָּ֖ה גִּבְעֹֽל׃ וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעוֹרָה נֻכָּתָה – נִשְׁבְּרָה; לְשׁוֹן "פַּרְעֹה נְכֹה" (מל"ב כג, כט), "נְכָאִים" (ישעיהו טז, ז). וְכֵן "לֹא נֻכּוּ" (פסוק לב). וְלֹא יִתָּכֵן לְפָרְשׁוֹ לְשׁוֹן הַכָּאָה, שֶׁאֵין נוּ"ן בִּמְקוֹם הֵ"א לְפָרֵשׁ "נֻכָּתָה" כְּמוֹ "הֻכָּתָה", "נֻכּוּ" כְּמוֹ "הֻכּוּ"; אֶלָּא הַנּוּ"ן שֹׁרֶשׁ בַּתֵּבָה, וַהֲרֵי הוּא מִגִּזְרַת "וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו" (איוב לג, כא).
כִּי הַשְּׂעוֹרָה אָבִיב – כְּבָר בִּכְּרָה וְעוֹמֶדֶת בְּקַשֶּׁיהָ, וְנִשְׁתַּבְּרוּ וְנָפְלוּ. וְכֵן הַפִּשְׁתָּה גָּדְלָה כְּבָר וְהוּקְשָׁה^[7] לַעֲמֹד בְּגִבְעוֹלֶיהָ.
הַשְּׂעוֹרָה אָבִיב – עָמְדָה בְּאִבֶּיהָ, לְשׁוֹן "בְּאִבֵּי הַנָּחַל" (שה"ש ו, יא).

(לב) וְהַחִטָּ֥ה וְהַכֻּסֶּ֖מֶת לֹ֣א נֻכּ֑וּ כִּ֥י אֲפִילֹ֖ת הֵֽנָּה׃ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה – מְאֻחָרוֹת, וַעֲדַיִן הָיוּ רַכּוֹת וִיכוֹלוֹת לַעֲמֹד בִּפְנֵי קָשֶׁה. וְאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֶת כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד" (פסוק כה), יֵשׁ לְפָרֵשׁ פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא בַּעֲשָׂבִים הָעוֹמְדִים בְּקִלְחָם, הָרְאוּיִים לִלְקוֹת בַּבָּרָד. וּבְמִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא יֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ שֶׁנֶּחְלְקוּ עַל זֹאת וְדָרְשׁוּ: "כִּי אֲפִילֹת", פִּלְאֵי פְּלָאוֹת נַעֲשׂוּ בָּהֶן, שֶׁלֹּא לָקוּ.

(לג) וַיֵּצֵ֨א מֹשֶׁ֜ה מֵעִ֤ם פַּרְעֹה֙ אֶת־הָעִ֔יר וַיִּפְרֹ֥שׂ כַּפָּ֖יו אֶל־יְהֹוָ֑ה וַֽיַּחְדְּל֤וּ הַקֹּלוֹת֙ וְהַבָּרָ֔ד וּמָטָ֖ר לֹא־נִתַּ֥ךְ אָֽרְצָה׃ לֹא נִתַּךְ – לֹא הִגִּיעַ, וְאַף אוֹתָן שֶׁהָיוּ בָּאֲוִיר לֹא הִגִּיעוּ לָאָרֶץ. וְדוֹמֶה לוֹ "וַתִּתַּךְ עָלֵינוּ הָאָלָה וְהַשְּׁבוּעָה" (דְּעֶזְרָא) [צ"ל בְּדָנִיאֵל] (ט, יא), וַתַּגִּיעַ עָלֵינוּ. וּמְנַחֵם בָּן סָרוּק חִבְּרוֹ בְּחֵלֶק "כְּהִתּוּךְ כֶּסֶף" (יחזקאל כב, כב), לְשׁוֹן יְצִיקַת מַתֶּכֶת. וְרוֹאֶה אֲנִי אֶת דְּבָרָיו, (כְּתַרְגּוּמוֹ) [כְּדִמְתַרְגְּמִינַן] "וַיִּצֹק" (שמות לו, לו), "וְאַתִּיךְ"; "לָצֶקֶת" {{קטן|(שם לח, כז, "לְאַתָּכָא"; אַף זֶה, "לֹא נִתַּךְ לָאָרֶץ", לֹא הוּצַק לָאָרֶץ.

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות שוליים

1. בין המון הגרסאות בולטות האותיות המכַוונות לפענוח הנ"ל (או למלה קרובה כגון יילונ"ש, גלונש, jelons, galons [כמו השם העברי]). שונה לגמרי הוא הנוסח פויי"ל שבארבעה כתבי יד; כפי הנראה רצו לקרב את הלעז לגזרון poing ("אגרוף"), אבל מלה כמו poiel אינה ידועה. ייתכן, שרש"י הסתפק בהצבעה על מידה גדולה.
2. שני הלעזים האחרונים אין להם עדויות ברורות וחד משמעיות, אך שניהם מופיעים במקום זה בגלוסר של פריז, שיצא לאור בעריכת מ' למבר ול' ברנדין.
3. נוסחאות אחרות: בַּכּוּרוֹת, בָּרָד, בַּצֹּרֶת
4. באונקלוס במהדורתנו: לֵיהּ.
5. משמעות ראשונית של המלה: "לדרוך, לרמוס" ובהשאלה: "לדכא, לרדוף".
6. כעין זה בשמות רבה יב ג. ע"פ סילברמן.
7. מלשון "קש"; ואילו היה מלשון "קושי", היה צ"ל "והוקשתה". נ.

<< · ביאור · רש"י שמות · פרק ט · >>