ביאור:רש"י שמות ג
לדף זה עדיין אין ביאור - בדקו שוב בקרוב. כמו כן, הנכם מוזמנים להוסיף פירוש מפרי עטכם, ולאחר שהוא יושלם להסיר הודעה זאת. (פרטים נוספים)
(א)
וּמֹשֶׁ֗ה הָיָ֥ה רֹעֶ֛ה אֶת־צֹ֛אן יִתְר֥וֹ חֹתְנ֖וֹ כֹּהֵ֣ן מִדְיָ֑ן וַיִּנְהַ֤ג אֶת־הַצֹּאן֙ אַחַ֣ר הַמִּדְבָּ֔ר וַיָּבֹ֛א אֶל־הַ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים חֹרֵֽבָה׃
אַחַר הַמִּדְבָּר – לְהִתְרַחֵק מִן הַגָּזֵל, שֶׁלֹּא יִרְעוּ בִּשְׂדוֹת אֲחֵרִים (שמ"ר ב, ג).
אֶל הַר הָאֱלֹהִים – עַל שֵׁם הֶעָתִיד.
(ב)
וַ֠יֵּרָ֠א מַלְאַ֨ךְ יְהֹוָ֥ה אֵלָ֛יו בְּלַבַּת־אֵ֖שׁ מִתּ֣וֹךְ הַסְּנֶ֑ה וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה הַסְּנֶה֙ בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֔שׁ וְהַסְּנֶ֖ה אֵינֶ֥נּוּ אֻכָּֽל׃
בְּלַבַּת אֵשׁ – בְּשַׁלְהֶבֶת אֵשׁ, לִבּוֹ שֶׁל אֵשׁ, כְּמוֹ: "לֵב הַשָּׁמַיִם" {{קטן|(דברים ד, יא; "בְּלֵב הָאֵלָה" (שמ"ב יח, יד). וְאַל תִּתְמַהּ עַל הַתָּי"ו; יֶשׁ לָנוּ כַּיּוֹצֵא בּוֹ, "מָה אֲמֻלָה לִבָּתֵךְ" (יחזקאל טז, ל).
מִתּוֹךְ הַסְּנֶה – וְלֹא אִילָן אַחֵר, מִשּׁוּם "עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה" (תהלים צא, טו; שמ"ר ב, ה).
אֻכָּל – נֶאֱכָל, כְּמוֹ: "לֹא עֻבַּד בָּהּ" (דברים כא, ג); "אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם" (בראשית ג, כג).
(ג) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה אָסֻֽרָה־נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה אֶת־הַמַּרְאֶ֥ה הַגָּדֹ֖ל הַזֶּ֑ה מַדּ֖וּעַ לֹא־יִבְעַ֥ר הַסְּנֶֽה׃ אָסֻרָה נָא – אָסוּרָה מִכָּאן לְהִתְקָרֵב לְשָׁם[1].
(ה)
וַיֹּ֖אמֶר אַל־תִּקְרַ֣ב הֲלֹ֑ם שַׁל־נְעָלֶ֙יךָ֙ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔יךָ כִּ֣י הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עוֹמֵ֣ד עָלָ֔יו אַדְמַת־קֹ֖דֶשׁ הֽוּא׃
שַׁל – שְׁלוֹף וְהוֹצֵא. כְּמוֹ "וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל" (דברים יט, ה); "כִּי יִשַּׁל זֵיתֶךָ" (שם כח, מ).
אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא – הַמָּקוֹם.
(ז) וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה רָאֹ֥ה רָאִ֛יתִי אֶת־עֳנִ֥י עַמִּ֖י אֲשֶׁ֣ר בְּמִצְרָ֑יִם וְאֶת־צַעֲקָתָ֤ם שָׁמַ֙עְתִּי֙ מִפְּנֵ֣י נֹֽגְשָׂ֔יו כִּ֥י יָדַ֖עְתִּי אֶת־מַכְאֹבָֽיו׃ [כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו – כְּמוֹ "וַיֵּדַע אֱלֹהִים" (שמות ב, כה). כְּלוֹמַר, כִּי שַׂמְתִּי לֵב לְהִתְבּוֹנֵן וְלָדַעַת אֶת מַכְאוֹבָיו וְלֹא הֶעֱלַמְתִּי עֵינַי וְלֹא אָטוּם אָזְנִי מִצַּעֲקָתָם.]
(י) וְעַתָּ֣ה לְכָ֔ה וְאֶֽשְׁלָחֲךָ֖ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְהוֹצֵ֛א אֶת־עַמִּ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃ וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ וְגוֹ' – וְאֵם תֹּאמַר: מַה תּוֹעִיל? "וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי", יוֹעִילוּ דְּבָרֶיךָ וְתוֹצִיאֵם מִשָּׁם.
(יא)
וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים מִ֣י אָנֹ֔כִי כִּ֥י אֵלֵ֖ךְ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְכִ֥י אוֹצִ֛יא אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃
מִי אָנֹכִי – מָה אֲנִי חָשׁוּב לְדַבֵּר עִם הַמְּלָכִים?
וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – וְאַף אִם חָשׁוּב אֲנִי, מַה זָּכוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁתַּעֲשֶׂה לָהֶם נֵס וְאוֹצִיאֵם מִמִּצְרַיִם?
(יב)
וַיֹּ֙אמֶר֙ כִּֽי־אֶֽהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ וְזֶה־לְּךָ֣ הָא֔וֹת כִּ֥י אָנֹכִ֖י שְׁלַחְתִּ֑יךָ בְּהוֹצִֽיאֲךָ֤ אֶת־הָעָם֙ מִמִּצְרַ֔יִם תַּֽעַבְדוּן֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים עַ֖ל הָהָ֥ר הַזֶּֽה׃
וַיֹּאמֶר כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ – הֱשִׁיבוֹ עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן. שֶׁאָמַרְתָּ: "מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה", לֹא שֶׁלְּךָ הִיא כִּי אִם מִשֶּׁלִּי, "כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ". "וְזֶה", הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִיתָ בַּסְּנֶה – "לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ" וְתַצְלִיחַ בִּשְׁלִיחוּתִי, וּכְדַאי אֲנִי לְהַצִּיל, כַּאֲשֶׁר רָאִיתָ הַסְּנֶה עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתִי וְאֵינֶנּוּ אֻכָּל, כָּךְ תֵּלֵךְ בִּשְׁלִיחוּתִי וְאֵינְךָ נִזּוֹק. וְשֶׁשָּׁאַלְתָּ: מַה זְּכוּת יֵשׁ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּצְאוּ מִמִּצְרַיִם? דָּבָר גָּדוֹל יֵשׁ לִי עַל הוֹצָאָה זוֹ, שֶׁהֲרֵי עֲתִידִים לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל הָהָר הַזֶּה לְסוֹף שְׁלֹשָׁה חֲדָשִׁים שֶׁיֵּצְאוּ מִמִּצְרַיִם.
דָּבָר אַחֵר: כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ – "וְזֶה", שֶׁתַּצְלִיחַ בִּשְׁלִיחוּתְךָ – "לְּךָ הָאוֹת" עַל הַבְטָחָה אַחֶרֶת שֶׁאֲנִי מַבְטִיחֲךָ; שֶׁכְּשֶׁתּוֹצִיאֵם מִמִּצְרַיִם, תַּעַבְדוּן אוֹתִי עַל הָהָר הַזֶּה, שֶׁתְּקַבְּלוּ הַתּוֹרָה עָלָיו, וְהִיא הַזְּכוּת הָעוֹמֶדֶת לְיִשְׂרָאֵל. וְדֻגְמַת לָשׁוֹן זֶה מָצִינוּ: "וְזֶה לְּךָ הָאוֹת אָכוֹל הַשָּׁנָה סָפִיחַ" וְגוֹ' (ישעיהו לז, ל); וּמַפָּלַת סַנְחֵרִיב תִּהְיֶה לְךָ לְאוֹת עַל הַבְטָחָה אַחֶרֶת, שֶׁאַרְצְכֶם חֲרֵבָה מִפֵּרוֹת, וַאֲנִי אֲבָרֵךְ הַסְּפִיחִים.
(יד) וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֶֽהְיֶ֖ה אֲשֶׁ֣ר אֶֽהְיֶ֑ה וַיֹּ֗אמֶר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶֽהְיֶ֖ה שְׁלָחַ֥נִי אֲלֵיכֶֽם׃ אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה – אֶהְיֶה עִמָּם בְּצָרָה זֹאת, אֲשֶׁר אֶהְיֶה עַמָּם בְּשִׁעְבּוּד שְׁאָר מַלְכֻיוֹת. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! מָה אֲנִי מַזְכִּיר לָהֶם צָרָה אַחֶרֶת? דַּיָּם בְּצָרָה זוֹ. אָמַר לוֹ: יָפֶה אָמַרְתָּ; כֹּה תֹּאמַר וְגוֹ' (ברכות ט' ע"ב; שמ"ר ג, ו).
(טו)
וַיֹּ֩אמֶר֩ ע֨וֹד אֱלֹהִ֜ים אֶל־מֹשֶׁ֗ה כֹּֽה־תֹאמַר֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵיכֶ֗ם אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֛ק וֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹ֖ב שְׁלָחַ֣נִי אֲלֵיכֶ֑ם זֶה־שְּׁמִ֣י לְעֹלָ֔ם וְזֶ֥ה זִכְרִ֖י לְדֹ֥ר דֹּֽר׃
זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם – חָסֵר וָי"ו, לוֹמַר: הַעֲלִימֵהוּ – שֶׁלֹּא יִקָּרֵא כִּכְתָבוֹ (פסחים נ' ע"א; קידושין ע"א עמ' א'; שמ"ר ג, ז).
וְזֶה זִכְרִי – לִמְּדוֹ הֵיאַךְ נִקְרָא. [וְכֵן דָּוִד הוּא אוֹמֵר: "ה' שִׁמְךָ לְעוֹלָם ה' זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר" (תהלים קלה, יג).]
(טז) לֵ֣ךְ וְאָֽסַפְתָּ֞ אֶת־זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְאָמַרְתָּ֤ אֲלֵהֶם֙ יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י אֲבֹֽתֵיכֶם֙ נִרְאָ֣ה אֵלַ֔י אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם יִצְחָ֥ק וְיַעֲקֹ֖ב לֵאמֹ֑ר פָּקֹ֤ד פָּקַ֙דְתִּי֙ אֶתְכֶ֔ם וְאֶת־הֶעָשׂ֥וּי לָכֶ֖ם בְּמִצְרָֽיִם׃ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל – מְיֻחָדִים לִישִׁיבָה. וְאִם תֹּאמַר: זְקֵנִים סְתַם, הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לוֹ לֶאֱסֹף זְקֵנִים שֶׁל שִׁשִּׁים רִבּוֹא? (ראו יומא כ"ח ע"ב).
(יח)
וְשָׁמְע֖וּ לְקֹלֶ֑ךָ וּבָאתָ֡ אַתָּה֩ וְזִקְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֗יִם וַאֲמַרְתֶּ֤ם אֵלָיו֙ יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י הָֽעִבְרִיִּים֙ נִקְרָ֣ה עָלֵ֔ינוּ וְעַתָּ֗ה נֵֽלְﬞכָה־נָּ֞א דֶּ֣רֶךְ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְנִזְבְּחָ֖ה לַֽיהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃
וְשָׁמְעוּ לְקוֹלֶךָ – מִכֵּיוָן שֶׁתֹּאמַר לָהֶם לָשׁוֹן זֶה – יִשְׁמְעוּ לְקוֹלֶךָ, שֶׁכְּבָר סִימָן זֶה מָסוּר בְּיָדָם מִיַּעֲקֹב וּמִיּוֹסֵף, שֶׁבְּלָשׁוֹן זֶה הֵם נִגְאָלִים. יַעֲקֹב אָמַר לָהֶם: "וֶאֱלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם" (בראשית נ, כד); יוֹסֵף אָמַר לָהֶם: "פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם" (שם, כה; שמ"ר ג, ח; פדר"א מ"ח).
[אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים – יוֹ"ד יְתֵרָה, רֶמֶז לְעֶשֶׂר מַכּוֹת. בְּרַשִּׁ"י יָשָׁן.]
נִקְרָה עָלֵינוּ – לְשׁוֹן מִקְרֶה. וְכֵן "וַיִּקָּר אֱלֹהִים" (במדבר כג, ד), "וְאָנֹכִי אִקָּרֶה כֹּה" (שם, טו), אֶהֵא נִקְרָה מֵאִתּוֹ הֲלוֹם.
(יט)
וַאֲנִ֣י יָדַ֔עְתִּי כִּ֠י לֹֽא־יִתֵּ֥ן אֶתְכֶ֛ם מֶ֥לֶךְ מִצְרַ֖יִם לַהֲלֹ֑ךְ וְלֹ֖א בְּיָ֥ד חֲזָקָֽה׃
לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ – אִם אֵין אֲנִי מַרְאֶה לוֹ יָדִי הַחֲזָקָה; כְּלוֹמַר: כָּל עוֹד שֶׁאֵין אֲנִי מוֹדִיעוֹ יָדִי הַחֲזָקָה, לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם לַהֲלֹךְ.
לֹא יִתֵּן – "לָא יִשְׁבּוֹק", כְּמוֹ "עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיךְ" (בראשית כ, ו), "וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים לְהָרַע עִמָּדִי" (בראשית לא, ז); וְכֻלָּן לְשׁוֹן נְתִינָה הֵם. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים: "וְלֹא בְּיָד חֲזָקָה" – וְלֹא בִּשְׁבִיל שֶׁיָּדוֹ חֲזָקָה, כִּי מֵאָז אֶשְׁלַח אֶת יָדִי וְהִכֵּיתִי אֶת מִצְרַיִם וְגוֹמֵר. וּמְתַרְגְּמִין אוֹתוֹ: "וְלֹא מִן קֳדָם דְּחֵילֵהּ תַּקִּיף". מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב בְּרַבִּי מְנַחֵם נֶאֱמַר לִי.
(כב)
וְשָׁאֲלָ֨ה אִשָּׁ֤ה מִשְּׁכֶנְתָּהּ֙ וּמִגָּרַ֣ת בֵּיתָ֔הּ כְּלֵי־כֶ֛סֶף וּכְלֵ֥י זָהָ֖ב וּשְׂמָלֹ֑ת וְשַׂמְתֶּ֗ם עַל־בְּנֵיכֶם֙ וְעַל־בְּנֹ֣תֵיכֶ֔ם וְנִצַּלְתֶּ֖ם אֶת־מִצְרָֽיִם׃
וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ – מֵאוֹתָהּ שֶׁהִיא גָּרָה אִתָּהּ בַּבַּיִת.
וְנִצַּלְתֶּם – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וּתְרוֹקְנוּן". וְכֵן: "וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרַיִם" (שמות יב, לו), "וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם" (שם לג, ו); וְהַנּוּ"ן בּוֹ יְסוֹד. וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ בְּמַחְבֶּרֶת צָדֵ"י עִם "וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת מִקְנֵה אֲבִיכֶם" (בראשית לא, ט), "אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹהִים מֵאָבִינוּ" {{קטן|(שם, טז. וְלֹא יֵאָמְנוּ דְּבָרָיו; כִּי אִם לֹא הָיְתָה הַנּוּ"ן יְסוֹד, וְהִיא נְקוּדָה בְּחִירִק, לֹא תְּהֵא מְשַׁמֶּשֶׁת בִּלְשׁוֹן וּפְעַלְתֶּם אֶלָּא בִּלְשׁוֹן וְנִפְעַלְתֶּם, כְּמוֹ: "וְנִסַּחְתֶּם מֵעַל הָאֲדָמָה" (דברים כח, סג), "וְנִתַּתֶּם בְּיַד אוֹיֵב" (שם); "וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אוֹיְבֵיכֶם" {{קטן|(ויקרא כו, יז, "וְנִתַּכְתֶּם בְּתוֹכָהּ" (יחזקאל כב, כא), "וַאֲמַרְתֶּם נִצַּלְנוּ" (ירמיהו ז, י), לְשׁוֹן נִפְעַלְנוּ. וְכָל נוּ"ן שֶׁהִיא בָּאָה בַּתֵּיבָה לִפְרָקִים וְנוֹפֶלֶת מִמֶּנָּה, כְּנוּ"ן שֶׁל נוֹגֵף, נוֹשֵׂא, נוֹתֵן, נוֹשֵׁךְ – כְּשֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת לְשׁוֹן וּפְעַלְתֶּם, תִּנָּקֵד בַּחֲטָף, כְּגוֹן: "וּנְשָׂאתֶם אֶת אֲבִיכֶם" (בראשית מה, יט), "וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד" (במדבר לב, כט), "וּנְמַלְתֶּם אֶת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם" (בראשית יז, יא). לָכֵן אֲנִי אוֹמֵר שֶׁזֹּאת, הַנְּקוּדָה בְּחִירִק, מִן הַיְּסוֹד הוּא, וִיסוֹד שַׁם דָּבָר – נִצּוּל; וְהוּא מִן הַלְּשׁוֹנוֹת הַכְּבֵדִים, כְּמוֹ דִּבּוּר, כִּפּוּר, לִמּוּד, כְּשֶׁיְּדַבֵּר בִּלְשׁוֹן וּפְעַלְתֶּם – יִנָּקֵד בְּחִירִק, כְּמוֹ: "וְדִבַּרְתֶּם אֵל הַסֶּלַע" (במדבר כ, ח), "וְכִפַּרְתֶּם אֶת הַבָּיִת" (יחזקאל מה, כ), "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם" (דברים יא, יט).
| הבהרה: | |
|---|---|
|
הערות שוליים
[עריכה]- ↑ נ"א: לְהִתְקָרֵב שָׁם