ביאור:רש"י ויקרא יד
לדף זה עדיין אין ביאור - בדקו שוב בקרוב. כמו כן, הנכם מוזמנים להוסיף פירוש מפרי עטכם, ולאחר שהוא יושלם להסיר הודעה זאת. (פרטים נוספים)
(ב) זֹ֤את תִּֽהְיֶה֙ תּוֹרַ֣ת הַמְּצֹרָ֔ע בְּי֖וֹם טׇהֳרָת֑וֹ וְהוּבָ֖א אֶל־הַכֹּהֵֽן׃
זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע וְגוֹמֵר – מְלַמֵּד שֶׁאֵין מְטַהֲרִין אוֹתוֹ בַּלַּיְלָה ([[ספרא (מלבי"ם)/פרשת מצורע מצורע/פרשה א|ספרא מצורע, פרשתא א]], ג; מגילה כ"א ע"א).
(ג) וְיָצָא֙ הַכֹּהֵ֔ן אֶל־מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה וְרָאָה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְהִנֵּ֛ה נִרְפָּ֥א נֶֽגַע־הַצָּרַ֖עַת מִן־הַצָּרֽוּעַ׃
אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה – חוּץ לִשְׁלֹשָׁה מַחֲנוֹת, שֶׁנִּשְׁתַּלַּח שָׁם בִּימֵי חִלּוּטוֹ.
(ד) וְצִוָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְלָקַ֧ח לַמִּטַּהֵ֛ר שְׁתֵּֽי־צִפֳּרִ֥ים חַיּ֖וֹת טְהֹר֑וֹת וְעֵ֣ץ אֶ֔רֶז וּשְׁנִ֥י תוֹלַ֖עַת וְאֵזֹֽב׃
חַיּוֹת – פְּרָט לִטְרֵפוֹת (חולין ק"מ ע"א).
טְהֹרוֹת – פְּרָט לְעוֹף טָמֵא ([[ספרא (מלבי"ם)/פרשת מצורע מצורע/פרשה א|ספרא שם]], יב; חולין קל"ט ע"ב-ק"מ ע"א). לְפִי שֶׁהַנְּגָעִים בָּאִין עַל לָשׁוֹן הָרָע (ערכין ט"ו ע"ב), שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה פִּטְפּוּטֵי דְּבָרִים, לְפִיכָךְ הֻזְקְקוּ לְטָהֳרָתוֹ צִפֳּרִים, שֶׁמְּפַטְפְּטִין תָּמִיד בְּצִפְצוּף קוֹל (ערכין ט"ז ע"ב).
וְעֵץ אֶרֶז – לְפִי שֶׁהַנְּגָעִים בָּאִין עַל גַּסּוּת הָרוּחַ (תנחומא מצורע, ג).
וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב – מַה תַּקָּנָתוֹ וְיִתְרַפֵּא? יַשְׁפִּיל עַצְמוֹ מִגַּאֲוָתוֹ כְּתוֹלַעַת וּכְאֵזוֹב (שם).
עֵץ אֶרֶז – מַקֵּל שֶׁל אֶרֶז.
וּשְׁנִי תוֹלַעַת – לָשׁוֹן שֶׁל צֶמֶר צָבוּעַ זְהוֹרִית.
(ה) וְצִוָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְשָׁחַ֖ט אֶת־הַצִּפּ֣וֹר הָאֶחָ֑ת אֶל־כְּלִי־חֶ֖רֶשׂ עַל־מַ֥יִם חַיִּֽים׃
עַל מַיִם חַיִּים – נוֹתֵן אוֹתָם תְּחִלָּה בִּכְלִי, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא דַּם צִפּוֹר נִכָּר בָּהֶם; וְכַמָּה הֵם? רְבִיעִית ([[ספרא (מלבי"ם)/פרשת מצורע מצורע/פרק א|ספרא שם, פרק א]], ה; סוטה ט"ז ע"ב).
(ו) אֶת־הַצִּפֹּ֤ר הַֽחַיָּה֙ יִקַּ֣ח אֹתָ֔הּ וְאֶת־עֵ֥ץ הָאֶ֛רֶז וְאֶת־שְׁנִ֥י הַתּוֹלַ֖עַת וְאֶת־הָאֵזֹ֑ב וְטָבַ֨ל אוֹתָ֜ם וְאֵ֣ת ׀ הַצִּפֹּ֣ר הַֽחַיָּ֗ה בְּדַם֙ הַצִּפֹּ֣ר הַשְּׁחֻטָ֔ה עַ֖ל הַמַּ֥יִם הַֽחַיִּֽים׃
אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה יִקַּח אֹתָהּ – מְלַמֵּד שֶׁאֵינוֹ אוֹגְדָהּ עִמָּהֶם, אֶלָּא מַפְרִישָׁהּ לְעַצְמָהּ [אֲבָל הָעֵץ וְהָאֵזוֹב כְּרוּכִין יַחַד בִּלְשׁוֹן הַזְּהוֹרִית, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת עֵץ הָאֶרֶז וְאֶת שְׁנִי הַתּוֹלַעַת וְאֶת הָאֵזֹב, קִיחָה אַחַת לִשְׁלָשְׁתָּן.] יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁאֵינָהּ בִּכְלַל אֲגֻדָּה, כָּךְ לֹא תִהְיֶה בִּכְלַל טְבִילָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְטָבַל אוֹתָם וְאֵת הַצִּפֹּר הַחַיָּה, הֶחֱזִיר אֶת הַצִּפּוֹר לִכְלַל טְבִילָה ([[ספרא (מלבי"ם)/פרשת מצורע מצורע/פרק א|ספרא שם]], ו).
(ח) וְכִבֶּס֩ הַמִּטַּהֵ֨ר אֶת־בְּגָדָ֜יו וְגִלַּ֣ח אֶת־כׇּל־שְׂעָר֗וֹ וְרָחַ֤ץ בַּמַּ֙יִם֙ וְטָהֵ֔ר וְאַחַ֖ר יָב֣וֹא אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וְיָשַׁ֛ב מִח֥וּץ לְאׇהֳל֖וֹ שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃
וְיָשַׁב מִחוּץ לְאָהֳלוֹ – מְלַמֵּד שֶׁאָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה ([[ספרא (מלבי"ם)/פרשת מצורע מצורע/פרשה ב|ספרא שם, פרשתא ב]], יא; מו"ק ז' ע"ב).
(ט) וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י יְגַלַּ֣ח אֶת־כׇּל־שְׂעָר֗וֹ אֶת־רֹאשׁ֤וֹ וְאֶת־זְקָנוֹ֙ וְאֵת֙ גַּבֹּ֣ת עֵינָ֔יו וְאֶת־כׇּל־שְׂעָר֖וֹ יְגַלֵּ֑חַ וְכִבֶּ֣ס אֶת־בְּגָדָ֗יו וְרָחַ֧ץ אֶת־בְּשָׂר֛וֹ בַּמַּ֖יִם וְטָהֵֽר׃
אֶת כָּל שְׂעָרוֹ וְגוֹמֵר – כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, לְהָבִיא כָּל מְקוֹם כִּנּוּס שֵׂעָר וְנִרְאֶה (סוטה ט"ז ע"א).
(י) וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֗י יִקַּ֤ח שְׁנֵֽי־כְבָשִׂים֙ תְּמִימִ֔ם וְכַבְשָׂ֥ה אַחַ֛ת בַּת־שְׁנָתָ֖הּ תְּמִימָ֑ה וּשְׁלֹשָׁ֣ה עֶשְׂרֹנִ֗ים סֹ֤לֶת מִנְחָה֙ בְּלוּלָ֣ה בַשֶּׁ֔מֶן וְלֹ֥ג אֶחָ֖ד שָֽׁמֶן׃
וְכַבְשָׂה אַחַת – לְחַטָּאת.
וּשְׁלֹשָׁה עֶשְֹרֹנִים – לְנִסְכֵּי שְׁלֹשָׁה כְּבָשִֹים הַלָּלוּ; שֶׁחַטָּאתוֹ וַאֲשָׁמוֹ שֶׁל מְצֹרָע טְעוּנִין נְסָכִים (מנחות צ"א ע"א).
וְלֹג אֶחָד שָׁמֶן – לְהַזּוֹת עָלָיו שֶׁבַע, וְלִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל תְּנוּךְ אָזְנוֹ, וּמַתַּן בְּהוֹנוֹת.
(יא) וְהֶעֱמִ֞יד הַכֹּהֵ֣ן הַֽמְטַהֵ֗ר אֵ֛ת הָאִ֥ישׁ הַמִּטַּהֵ֖ר וְאֹתָ֑ם לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
לִפְנֵי ה' – בְּשַׁעַר נִקָּנוֹר ([[ספרא (מלבי"ם)/פרשת מצורע מצורע/פרשה ג|ספרא שם, פרשתא ג]], ו; סוטה ז' ע"א); וְלֹא בָּעֲזָרָה עַצְמָהּ, לְפִי שֶׁהוּא מְחֻסַּר כִּפּוּרִים.
(יב) וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן אֶת־הַכֶּ֣בֶשׂ הָאֶחָ֗ד וְהִקְרִ֥יב אֹת֛וֹ לְאָשָׁ֖ם וְאֶת־לֹ֣ג הַשָּׁ֑מֶן וְהֵנִ֥יף אֹתָ֛ם תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
וְהִקְרִיב אֹתוֹ לְאָשָׁם – יַקְרִיבֶנּוּ לְתוֹךְ הָעֲזָרָה לְשֵׁם אָשָׁם.
וְהֵנִיף – שֶׁהוּא טָעוּן תְּנוּפָה חַי (מנחות ס"ב ע"ב).
וְהֵנִיף אֹתָם – אֶת הָאָשָׁם וְאֶת הַלֹּג ([[ספרא (מלבי"ם)/פרשת מצורע מצורע/פרשה ג|ספרא שם]], ז; מנחות ס"א ע"א).
(יג) וְשָׁחַ֣ט אֶת־הַכֶּ֗בֶשׂ בִּ֠מְק֠וֹם אֲשֶׁ֨ר יִשְׁחַ֧ט אֶת־הַֽחַטָּ֛את וְאֶת־הָעֹלָ֖ה בִּמְק֣וֹם הַקֹּ֑דֶשׁ כִּ֡י כַּ֠חַטָּ֠את הָאָשָׁ֥ם הוּא֙ לַכֹּהֵ֔ן קֹ֥דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֖ים הֽוּא׃
בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַט וְגוֹמֵר – עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ בַּצָּפוֹן. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר בְּתוֹרַת אָשָׁם, בְּפָרָשַׁת 'צַו אֶת אַהֲרֹן' (ויקרא ז, ב), שֶׁהָאָשָׁם טָעוּן שְׁחִיטָה בַּצָּפוֹן? – לְפִי שֶׁיָּצָא זֶה מִכְּלַל אֲשָׁמוֹת לִדּוֹן בְּהַעֲמָדָה, יָכוֹל תְּהֵא שְׁחִיטָתוֹ בִּמְקוֹם הַעֲמָדָתוֹ? לְכָךְ נֶאֱמַר: וְשָׁחַט... בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַט וְגוֹמֵר ([[ספרא (מלבי"ם)/פרשת מצורע מצורע/פרשה ג|ספרא שם]], ח).
כִּי כַּחַטָּאת – כִּי כְּכָל הַחַטָּאוֹת הָאָשָׁם הַזֶּה הוּא לַכֹּהֵן, בְּכָל עֲבוֹדוֹת הַתְּלוּיוֹת בַּכֹּהֵן – הִשְׁוָה אָשָׁם זֶה לְחַטָּאת; שֶׁלֹא תֹּאמַר: הוֹאִיל וְיָצָא דָּמוֹ מִכְּלַל שְׁאָר אֲשָׁמוֹת, לִנָּתֵן עַל תְּנוּךְ וּבְהוֹנוֹת, לֹא יְהֵא טָעוּן מַתַּן דָּמִים וְאֵמוּרִים לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ? לְכָךְ נֶאֱמַר: כִּי כַּחַטָּאת הָאָשָׁם הוּא לַכֹּהֵן. יָכוֹל יְהֵא דָּמוֹ נִתָּן לְמַעְלָה כַּחַטָּאת? תַּלְמוּד לוֹמַר וְכוּלֵּיהּ. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים ([[ספרא (מלבי"ם)/פרשת מצורע מצורע/פרק ג|פרק ג]], א).
(יד) וְלָקַ֣ח הַכֹּהֵן֮ מִדַּ֣ם הָאָשָׁם֒ וְנָתַן֙ הַכֹּהֵ֔ן עַל־תְּנ֛וּךְ אֹ֥זֶן הַמִּטַּהֵ֖ר הַיְמָנִ֑ית וְעַל־בֹּ֤הֶן יָדוֹ֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֥הֶן רַגְל֖וֹ הַיְמָנִֽית׃
תְּנוּךְ – גָּדֵר אֶמְצָעִי שֶׁבָּאֹזֶן ([[ספרא (מלבי"ם)/פרשת מצורע מצורע/פרק ג|שם]], ה). וּלְשׁוֹן תְּנוּךְ לֹא נוֹדַע לִי; וְהַפּוֹתְרִים קוֹרִים לוֹ טינרו"ם [tenrum = חסחוס[1]].
בֹּהֶן – גּוּדָל.
(יח) וְהַנּוֹתָ֗ר בַּשֶּׁ֙מֶן֙ אֲשֶׁר֙ עַל־כַּ֣ף הַכֹּהֵ֔ן יִתֵּ֖ן עַל־רֹ֣אשׁ הַמִּטַּהֵ֑ר וְכִפֶּ֥ר עָלָ֛יו הַכֹּהֵ֖ן לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
לִפְנֵי ה' – כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים ([[ספרא (מלבי"ם)/פרשת מצורע מצורע/פרק ג|שם]], ט).
(כ) וְהֶעֱלָ֧ה הַכֹּהֵ֛ן אֶת־הָעֹלָ֥ה וְאֶת־הַמִּנְחָ֖ה הַמִּזְבֵּ֑חָה וְכִפֶּ֥ר עָלָ֛יו הַכֹּהֵ֖ן וְטָהֵֽר׃
וְאֶת הַמִּנְחָה – מִנְחַת נְסָכִים שֶׁל בְּהֵמָה (מנחות צ"א ע"א).
(כא) וְאִם־דַּ֣ל ה֗וּא וְאֵ֣ין יָדוֹ֮ מַשֶּׂ֒גֶת֒ וְ֠לָקַ֠ח כֶּ֣בֶשׂ אֶחָ֥ד אָשָׁ֛ם לִתְנוּפָ֖ה לְכַפֵּ֣ר עָלָ֑יו וְעִשָּׂר֨וֹן סֹ֜לֶת אֶחָ֨ד בָּל֥וּל בַּשֶּׁ֛מֶן לְמִנְחָ֖ה וְלֹ֥ג שָֽׁמֶן׃
וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת אֶחָד – לְכֶבֶשׂ זֶה שֶׁהוּא אֶחָד, יָבִיא עִשָּׂרוֹן אֶחָד לִנְסָכָיו.
וְלֹג שָׁמֶן – לָתֵת מִמֶּנּוּ עַל הַבְּהוֹנוֹת; וְשֶׁמֶן שֶׁל נִסְכֵּי הַמִּנְחָה לֹא הֻזְקַק הַכָּתוּב לְפָרֵשׁ.
(כג) וְהֵבִ֨יא אֹתָ֜ם בַּיּ֧וֹם הַשְּׁמִינִ֛י לְטׇהֳרָת֖וֹ אֶל־הַכֹּהֵ֑ן אֶל־פֶּ֥תַח אֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי לְטָהֳרָתוֹ – שְׁמִינִי לְצִפֳּרִים וּלְהַזָּאַת עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלַעַת.
(כח) וְנָתַ֨ן הַכֹּהֵ֜ן מִן־הַשֶּׁ֣מֶן ׀ אֲשֶׁ֣ר עַל־כַּפּ֗וֹ עַל־תְּנ֞וּךְ אֹ֤זֶן הַמִּטַּהֵר֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֤הֶן יָדוֹ֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֥הֶן רַגְל֖וֹ הַיְמָנִ֑ית עַל־מְק֖וֹם דַּ֥ם הָאָשָֽׁם׃
עַל מְקוֹם דַּם הָאָשָׁם – אֲפִלּוּ נִתְקַנֵּחַ הַדָּם; לִמֵּד שֶׁאֵין הַדָּם גּוֹרֵם, אֶלָּא הַמָּקוֹם גּוֹרֵם (מנחות י' ע"א).
(לד) כִּ֤י תָבֹ֙אוּ֙ אֶל־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֛י נֹתֵ֥ן לָכֶ֖ם לַאֲחֻזָּ֑ה וְנָתַתִּי֙ נֶ֣גַע צָרַ֔עַת בְּבֵ֖ית אֶ֥רֶץ אֲחֻזַּתְכֶֽם׃
וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת – בְּשׂוֹרָה הִיא לָהֶם שֶׁהַנְּגָעִים בָּאִים עֲלֵיהֶם ([[ספרא (מלבי"ם)/פרשת מצורע מצורע/פרשה ה|ספרא שם, פרשתא ה]], ד), לְפִי שֶׁהִטְמִינוּ אֱמוֹרִיִּים מַטְמוֹנִיּוֹת שֶׁל זָהָב בְּקִירוֹת בָּתֵּיהֶם כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְֹרָאֵל בַּמִּדְבָּר; וְעַל יְדֵי הַנֶּגַע נוֹתֵץ הַבַּיִת וּמוֹצְאָן (ויק"ר יז, ו).
(לה) וּבָא֙ אֲשֶׁר־ל֣וֹ הַבַּ֔יִת וְהִגִּ֥יד לַכֹּהֵ֖ן לֵאמֹ֑ר כְּנֶ֕גַע נִרְאָ֥ה לִ֖י בַּבָּֽיִת׃
כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת – אֲפִלּוּ תַּלְמִיד חָכָם, שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהוּא נֶגַע וַדַּאי, לֹא יִפְסֹק דָּבָר בָּרוּר לוֹמַר 'נֶגַע נִרְאָה לִי', אֶלָּא "כְּנֶגַע נִרְאָה לִי" ([[ספרא (מלבי"ם)/פרשת מצורע מצורע/פרשה ה|ספרא שם]], י; נגעים פי"ב מ"ה).
(לו) וְצִוָּ֨ה הַכֹּהֵ֜ן וּפִנּ֣וּ אֶת־הַבַּ֗יִת בְּטֶ֨רֶם יָבֹ֤א הַכֹּהֵן֙ לִרְא֣וֹת אֶת־הַנֶּ֔גַע וְלֹ֥א יִטְמָ֖א כׇּל־אֲשֶׁ֣ר בַּבָּ֑יִת וְאַ֥חַר כֵּ֛ן יָבֹ֥א הַכֹּהֵ֖ן לִרְא֥וֹת אֶת־הַבָּֽיִת׃
בְּטֶרֶם יָבֹא הַכֹּהֵן וְכוּלֵּיהּ – שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֵין כֹּהֵן נִזְקָק לוֹ, אֵין שָׁם תּוֹרַת טֻמְאָה.
וְלֹא יִטְמָא כָּל אֲשֶׁר בַּבָּיִת – שֶׁאִם לֹא יְפַנֵּהוּ וְיָבֹא הַכֹּהֵן וְיִרְאֶה אֶת הַנֶּגַע, נִזְקָק לְהֶסְגֵּר, וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ יִטְמָא. וְעַל מֶה חָסָה תּוֹרָה? אִם עַל כְּלֵי שֶׁטֶף, יַטְבִּילֵם וְיִטַּהֲרוּ; וְאִם עַל אֹכָלִין וּמַשְׁקִין, יֹאכְלֵם בִּימֵי טֻמְאָתוֹ. הָא לֹא חָסָה תּוֹרָה אֶלָּא עַל כְּלֵי חֶרֶס, שֶׁאֵין לָהֶם טָהֳרָה בַּמִּקְוֶה ([[ספרא (מלבי"ם)/פרשת מצורע מצורע/פרשה ה|ספרא שם]], יב; נגעים שם).
(לז) וְרָאָ֣ה אֶת־הַנֶּ֗גַע וְהִנֵּ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ בְּקִירֹ֣ת הַבַּ֔יִת שְׁקַֽעֲרוּרֹת֙ יְרַקְרַקֹּ֔ת א֖וֹ אֲדַמְדַּמֹּ֑ת וּמַרְאֵיהֶ֥ן שָׁפָ֖ל מִן־הַקִּֽיר׃
שְׁקַעֲרוּרֹת – שׁוֹקְעוֹת בְּמַרְאֵיהֶן ([[ספרא (מלבי"ם)/פרשת מצורע מצורע/פרשה ו|שם פרשתא ו]], ה).
(מ) וְצִוָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְחִלְּצוּ֙ אֶת־הָ֣אֲבָנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר בָּהֵ֖ן הַנָּ֑גַע וְהִשְׁלִ֤יכוּ אֶתְהֶן֙ אֶל־מִח֣וּץ לָעִ֔יר אֶל־מָק֖וֹם טָמֵֽא׃
וְחִלְּצוּ אֶת הָאֲבָנִים – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וִישַׁלְּפוּן"; יִטְּלֵם מִשָּׁם, כְּמוֹ: "וְחָלְצָה נַעֲלוֹ" (דברים כה, ט), לְשׁוֹן הֲסָרָה.
אֶל מָקוֹם טָמֵא – מָקוֹם שֶׁאֵין טָהֳרוֹת מִשְׁתַּמְּשׁוֹת שָׁם; לִמֶּדְךָ הַכָּתוּב, שֶׁהָאֲבָנִים הַלָּלוּ מְטַמְּאוֹת מְקוֹמָן בְּעוֹדָן בּוֹ ([[ספרא (מלבי"ם)/פרשת מצורע מצורע/פרק ד|ספרא שם, פרק ד]], ד).
(מא) וְאֶת־הַבַּ֛יִת יַקְצִ֥עַ מִבַּ֖יִת סָבִ֑יב וְשָׁפְכ֗וּ אֶת־הֶֽעָפָר֙ אֲשֶׁ֣ר הִקְצ֔וּ אֶל־מִח֣וּץ לָעִ֔יר אֶל־מָק֖וֹם טָמֵֽא׃
יַקְצִעַ – רודוניי"ר [rodonier = לכרסם, לגייץ] בְּלַעַז; וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה יֵשׁ הַרְבֵּה.
מִבַּיִת – מִבִּפְנִים ([[ספרא (מלבי"ם)/פרשת מצורע מצורע/פרק ד|שם]], ה).
סָבִיב – סְבִיבוֹת הַנֶּגַע. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (שם) נִדְרָשׁ כֵּן, שֶׁיִּקְלֹף הַטִּיחַ שֶׁסְּבִיב אַבְנֵי הַנֶּגַע.
הִקְצוּ – לְשׁוֹן קָצֶה; אֲשֶׁר קִצְּעוּ בִּקְצוֹת הַנֶּגַע סָבִיב.
(מג) וְאִם־יָשׁ֤וּב הַנֶּ֙גַע֙ וּפָרַ֣ח בַּבַּ֔יִת אַחַ֖ר חִלֵּ֣ץ אֶת־הָאֲבָנִ֑ים וְאַחֲרֵ֛י הִקְצ֥וֹת אֶת־הַבַּ֖יִת וְאַחֲרֵ֥י הִטּֽוֹחַ׃
הִקְצוֹת – לְשׁוֹן 'הֵעָשֹוֹת', וְכֵן הִטּוֹחַ. אֲבָל חִלֵּץ אֶת הָאֲבָנִים, מוּסָב הַלָּשׁוֹן אֶל הָאָדָם שֶׁחִלְּצָן, וְהוּא מִשְׁקַל לָשׁוֹן כָּבֵד, כְּמוֹ 'כִּפֵּר', 'דִּבֵּר'.
וְאִם יָשׁוּב הַנֶּגַע וְגוֹמֵר – יָכוֹל חָזַר בּוֹ בַּיּוֹם יְהֵא טָמֵא? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְשָׁב הַכֹּהֵן" פס' לט, וְאִם יָשׁוּב: מַה 'שִּׁיבָה' הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – בְּסוֹף שָׁבוּעַ, אַף 'שִׁיבָה' הָאֲמוּרָה כָּאן – בְּסוֹף שָׁבוּעַ ([[ספרא (מלבי"ם)/פרשת מצורע מצורע/פרשה ז|ספרא שם, פרשתא ז]], ו).
(מד) וּבָא֙ הַכֹּהֵ֔ן וְרָאָ֕ה וְהִנֵּ֛ה פָּשָׂ֥ה הַנֶּ֖גַע בַּבָּ֑יִת צָרַ֨עַת מַמְאֶ֥רֶת הִ֛וא בַּבַּ֖יִת טָמֵ֥א הֽוּא׃
וּבָא הַכֹּהֵן וְרָאָה וְהִנֵּה פָּשָׂה – יָכוֹל לֹא יְהֵא הַחוֹזֵר טָמֵא אֶלָּא אִם כֵּן פָּשָׂה? נֶאֱמַר "צָרַעַת מַמְאֶרֶת" בְּבָתִּים וְנֶאֱמַר "צָרַעַת מַמְאֶרֶת" בִּבְגָדִים (לעיל יג, נא-נב); מַה לְּהַלָּן – טִמֵּא אֶת הַחוֹזֵר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ פּוֹשֶׂה (שם, נז), אַף כָּאן, טִמֵּא אֶת הַחוֹזֵר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ פּוֹשֶׂה. אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וְהִנֵּה פָּשָׂה? אֵין כָּאן מְקוֹמוֹ שֶׁל מִקְרָא זֶה; אֶלָּא "וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת" הָיָה לוֹ לִכְתֹּב אַחַר "וְאִם יָשׁוּב הַנֶּגַע וְרָאָה וְהִנֵּה פָּשָׂה". הָא לֹא בָּא לְלַמֵּד אֶלָּא עַל נֶגַע הָעוֹמֵד בְּעֵינָיו בְּשָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, וּבָא בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי וּמְצָאוֹ שֶׁפָּשָׂה, שֶׁלֹא פֵּרֵשׁ בּוֹ הַכָּתוּב לְמַעְלָה (פסוק לט) כְּלוּם בְּעוֹמֵד בְּעֵינָיו בְּשָׁבוּעַ רִאשׁוֹן; וְלִמֶּדְךָ כָּאן בְּפִשְׂיוֹן זֶה, שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּעוֹמֵד בָּרִאשׁוֹן וּפָשָׂה בַּשֵּׁנִי. וּמַה יַּעֲשֶׂה לוֹ? יָכוֹל יִתְּצֶנּוּ, כְּמוֹ שֶׁסָּמַךְ לוֹ: "וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת"? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְשָׁב הַכֹּהֵן" (לעיל פסוק לט) "וּבָא הַכֹּהֵן", נִלְמַד בִּיאָה מִשִּׁיבָה: מַה שִּׁיבָה – חוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ, אַף בִּיאָה – חוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ, וְאִם חוֹזֵר – נוֹתֵץ; לֹא חָזַר, טָהוֹר. וּמִנַּיִן שֶׁאִם עָמַד בָּזֶה וּבָזֶה, חוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ? תַּלְמוּד לוֹמַר "וּבָא", "וְאִם בֹּא יָבֹא" (להלן פסוק מח); בַּמֶּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר? אִם בְּפוֹשֶׂה בָּרִאשׁוֹן, הֲרֵי כְּבָר אָמוּר; אִם בְּפוֹשֶׂה בַּשֵּׁנִי, הֲרֵי כְּבָר אָמוּר! הָא אֵינוֹ אוֹמֵר ("וּבָא") ["וְאִם בֹּא יָבֹא"], אֶלָּא אֶת שֶׁבָּא בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן וּבָא בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי "וְרָאָה וְהִנֵּה לֹא פָשָׂה"; זֶה הָעוֹמֵד, מַה יַּעֲשֶׂה לוֹ? יָכוֹל יִפָּטֵר וְיֵלֵךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב כָּאן: "וְטִהַר הַכֹּהֵן אֶת הַבַּיִת"? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כִּי נִרְפָּא הַנָּגַע"; לֹא טִהַרְתִּי אֶלָּא אֶת הָרָפוּי. מַה יַּעֲשֶׂה לוֹ? בִּיאָה אֲמוּרָה לְמַעְלָה, וּבִיאָה אֲמוּרָה לְמַטָּה (להלן פסוק מח); מַה בָּעֶלְיוֹנָה – חוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ, דְּגָמַר לָהּ: זֶהוּ שִׁיבָה זֶהוּ בִּיאָה, אַף בַּתַּחְתּוֹנָה כֵּן, כִּדְאִיתָא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים ([[ספרא (מלבי"ם)/פרשת מצורע מצורע/פרשה ז|פרשתא ז]], ד-ט).
גְּמָרוֹ שֶׁל דָּבָר: אֵין נְתִיצָה אֶלָּא בְּנֶגַע הַחוֹזֵר אַחַר חֲלִיצָה וְקִצּוּי וְטִיחָה, וְאֵין הַחוֹזֵר צָרִיךְ פִּשָּׂיוֹן. וְסֵדֶר הַמִּקְרָאוֹת כָּךְ הוּא: "וְאִם יָשׁוּב", "וְנָתַץ". "וְהַבָּא אֶל הַבַּיִת", "וְהָאוֹכֵל בַּבַּיִת". "וּבָא הַכֹּהֵן וְרָאָה וְהִנֵּה פָשָׂה", וְדִבֶּר הַכָּתוּב בְּעוֹמֵד בָּרִאשׁוֹן, שֶׁנּוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ שֵׁנִי לְהֶסְגֵּרוֹ, וּבְסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי לְהֶסְגֵּרוֹ בָּא וְרָאָהוּ שֶׁפָּשָׂה; וּמַה יַּעֲשֶֹה לוֹ? חוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ. חָזַר, נוֹתֵץ; לֹא חָזַר – טָעוּן צִפֳּרִים, שֶׁאֵין בִּנְגָעִים יוֹתֵר מִשְּׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת. "וְאִם בֹּא יָבֹא" לְסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, "וְרָאָה וְהִנֵּה לֹא פָשָׂה", מִקְרָא זֶה בָּא לְלַמֵּד בְּעוֹמֵד בְּעֵינָיו בָּרִאשׁוֹן וּבַשֵּׁנִי. וּמַה יַּעֲשֶׂה לוֹ? יָכוֹל יְטַהֲרֶנּוּ, כְּמַשְׁמָעוֹ שֶׁל מִקְרָא: "וְטִהַר הַכֹּהֵן אֶת הַבַּיִת"? תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי נִרְפָּא הַנָּגַע", לֹא טִהַרְתִּי אֶלָּא אֶת הָרָפוּי, וְאֵין רָפוּי אֶלָּא הַבַּיִת שֶׁהֻקְצָה וְהוּטַח וְלֹא חָזַר הַנֶּגַע; אֲבָל זֶה – טָעוּן חֲלִיצָה וְקִצּוּי וְטִיחָה וְשָׁבוּעַ שְׁלִישִׁי. וְכֵן הַמִּקְרָא נִדְרָשׁ: "וְאִם בֹּא יָבֹא" בַּשֵּׁנִי "וְרָאָה וְהִנֵּה לֹא פָשָׂה" – יְטִיחֶנּוּ, וְאֵין טִיחָה בְּלֹא חִלּוּץ וְקִצוּי; וְ"אַחֲרֵי הִטּוֹחַ אֶת הַבָּיִת – וְטִהַר הַכֹּהֵן אֶת הַבַּיִת", אִם לֹא חָזַר לְסוֹף הַשָּׁבוּעַ, "כִּי נִרְפָּא הַנָּגַע". וְאִם חָזַר, כְּבָר פֵּרֵשׁ עַל הַחוֹזֵר שֶׁטָּעוּן נְתִיצָה (ספרא שם, יב).
(מו) וְהַבָּא֙ אֶל־הַבַּ֔יִת כׇּל־יְמֵ֖י הִסְגִּ֣יר אֹת֑וֹ יִטְמָ֖א עַד־הָעָֽרֶב׃
כָּל יְמֵי הִסְגִּיר אֹתוֹ – וְלֹא יָמִים שֶׁקָּלַף אֶת נִגְעוֹ. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא הַמֻּחְלָט שֶׁקָּלַף אֶת נִגְעוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר כָּל יְמֵי ([[ספרא (מלבי"ם)/פרשת מצורע מצורע/פרק ה|ספרא שם, פרק ה]], ד).
יִטְמָא עַד הָעָרֶב – מְלַמֵּד שֶׁאֵין מְטַמֵּא בְּגָדִים. יָכוֹל אֲפִלּוּ שָׁהָה בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהָאוֹכֵל בַּבַּיִת יְכַבֵּס אֶת בְּגָדָיו" (פסוק מז). אֵין לִי אֶלָּא אוֹכֵל, שׁוֹכֵב מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהַשּׁוֹכֵב". אֵין לִי אֶלָּא אוֹכֵל וְשׁוֹכֵב, לֹא אוֹכֵל וְלֹא שׁוֹכֵב מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר "יְכַבֵּס" "יְכַבֵּס" רִבָּה. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר "אוֹכֵל וְשׁוֹכֵב"? לִתֵּן שִׁעוּר לַשּׁוֹכֵב כְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס (ספרא שם, ה-ח).
(נז) לְהוֹרֹ֕ת בְּי֥וֹם הַטָּמֵ֖א וּבְי֣וֹם הַטָּהֹ֑ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַצָּרָֽעַת׃
לְהוֹרֹת בְּיוֹם הַטָּמֵא וְגוֹמֵר – אֵיזֶה יוֹם מְטַהֲרוֹ וְאֵיזֶה יוֹם מְטַמְּאוֹ.
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|