ביאור:רש"י ויקרא ב
לדף זה עדיין אין ביאור - בדקו שוב בקרוב. כמו כן, הנכם מוזמנים להוסיף פירוש מפרי עטכם, ולאחר שהוא יושלם להסיר הודעה זאת. (פרטים נוספים)
(א) וְנֶ֗פֶשׁ כִּֽי־תַקְרִ֞יב קׇרְבַּ֤ן מִנְחָה֙ לַֽיהֹוָ֔ה סֹ֖לֶת יִהְיֶ֣ה קׇרְבָּנ֑וֹ וְיָצַ֤ק עָלֶ֙יהָ֙ שֶׁ֔מֶן וְנָתַ֥ן עָלֶ֖יהָ לְבֹנָֽה׃
וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב – לֹא נֶאֱמַר "נֶפֶשׁ" בְּכָל קָרְבְּנוֹת נְדָבָה, אֶלָּא בְּמִנְחָה. מִי דַּרְכּוֹ לְהִתְנַדֵּב מִנְחָה? עָנִי; אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ הִקְרִיב נַפְשׁוֹ (מנחות ק"ד ע"ב).
סֹלֶת יִהְיֶה קָרְבָּנוֹ – הָאוֹמֵר: "הֲרֵי עָלַי מִנְחָה" סְתָם, מֵבִיא מִנְחַת סֹלֶת, שֶׁהִיא הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבַּמְּנָחוֹת; וְנִקְמֶצֶת כְּשֶׁהִיא סֹלֶת, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בָּעִנְיָן (שם). לְפִי שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּאן חֲמִשָּׁה מִינֵי מְנָחוֹת, וְכֻלָּן בָּאוֹת אֲפוּיוֹת קוֹדֶם קְמִיצָה חוּץ מִזּוֹ, לְכָךְ קְרוּיָה "מִנְחַת סֹלֶת".
סֹלֶת – אֵין "סֹלֶת" אֶלָּא מִן הַחִטִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: "סֹלֶת חִטִּים" (שמות כט, ב), וְאֵין מִנְחָה פְּחוּתָה מֵעִשָּׂרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת לְמִנְחָה" (ויקרא יד, כא), עִשָּׂרוֹן לְכָל מִנְחָה ([[ספרא (מלבי"ם)/פרשת ויקרא נדבה/פרק י|ספרא נדבה, פרק י]], א-ד).
וְיָצַק עָלֶיהָ שֶׁמֶן – עַל כֻּלָּהּ.
וְנָתַן עָלֶיהָ לְבֹנָה – עַל מִקְצָתָהּ, מֵנִיחַ קֹמֶץ לְבוֹנָה עָלֶיהָ לְצַד אֶחָד. וּמָה רָאִיתָ לוֹמַר כֵּן? שֶׁאֵין רִבּוּי אַחַר רִבּוּי בַּתּוֹרָה אֶלָּא לְמַעֵט (ספרא שם, ז). דָּבָר אַחֵר: שֶׁמֶן עַל כֻּלָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִבְלָל עִמָּהּ וְנִקְמָץ עִמָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "מִסָּלְתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ" (פסוק ב); וּלְבוֹנָה עַל מִקְצָתָהּ, שֶׁאֵינָהּ נִבְלֶלֶת עִמָּהּ וְלֹא נִקְמֶצֶת עִמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "עַל כָּל לְבֹנָתָהּ"; שֶׁלְּאַחַר שֶׁקָּמַץ, מְלַקֵּט אֶת הַלְּבוֹנָה כֻּלָּה מֵעָלֶיהָ וּמַקְטִירָהּ (שם ח).
וְיָצַק... וְנָתַן... וֶהֱבִיאָהּ – מְלַמֵּד שֶׁיְּצִיקָה וּבְלִילָה כְּשֵׁרִים בְּזָר (שם י; מנחות ט' ע"א).
(ב) וֶֽהֱבִיאָ֗הּ אֶל־בְּנֵ֣י אַהֲרֹן֮ הַכֹּהֲנִים֒ וְקָמַ֨ץ מִשָּׁ֜ם מְלֹ֣א קֻמְצ֗וֹ מִסׇּלְתָּהּ֙ וּמִשַּׁמְנָ֔הּ עַ֖ל כׇּל־לְבֹנָתָ֑הּ וְהִקְטִ֨יר הַכֹּהֵ֜ן אֶת־אַזְכָּרָתָהּ֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהֹוָֽה׃
הַכֹּהֲנִים וְקָמַץ – מִקְּמִיצָה וְאֵילַךְ מִצְוַת כְּהֻנָּה (מנחות שם).
וְקָמַץ מִשָּׁם – מִמָּקוֹם שֶׁרַגְלֵי הַזָּר עוֹמְדוֹת. לְלַמֶּדְךָ שֶׁהַקְּמִיצָה כְּשֵׁרָה בְּכָל מָקוֹם בָּעֲזָרָה, אַף בְּאַחַת עֶשְֹרֵה אַמָּה שֶׁל מְקוֹם דְּרִיסַת רַגְלֵי יִשְֹרָאֵל (מנחות ח' ע"ב; זבחים ס"ג ע"א).
מְלֹא קֻמְצוֹ – יָכוֹל מְבֹרָץ, מְבַצְבֵּץ וְיוֹצֵא לְכָל צַד? תַּלְמוּד לוֹמַר בְּמָקוֹם אַחֵר: "וְהֵרִים מִמֶּנּוּ בְּקֻמְצוֹ" (ויקרא ו, ח), לֹא יְהֵא כָּשֵׁר אֶלָּא מַה שֶּׁבְּתוֹךְ הַקֹּמֶץ. אִי "בְּקֻמְצוֹ", יָכוֹל חָסֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר "מְלֹא". הָא כֵּיצַד? חוֹפֶה שָׁלשׁ אֶצְבְּעוֹתָיו עַל פַּס יָדוֹ ([[ספרא (מלבי"ם)/פרשת ויקרא נדבה/פרשה ט|ספרא פרשתא ט]], ו; מנחות י"א ע"א); וְזֶהוּ "קֹמֶץ" בְּמַשְׁמַע לָשׁוֹן הָעִבְרִית.
עַל כָּל לְבֹנָתָהּ – לְבַד כָּל הַלְּבוֹנָה יְהֵא הַקֹּמֶץ מָלֵא.
לְבֹנָתָהּ וְהִקְטִיר – אַף הַלְּבוֹנָה בְּהַקְטָרָה (ספרא שם, י).
מְלֹא קֻמְצוֹ מִסָּלְתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ – הָא אִם קָמַץ וְעָלָה בְּיָדוֹ גַּרְגִּיר מֶלַח אוֹ קֹרֶט לְבוֹנָה, פְּסוּלָה (ספרא שם; מנחות ו' ע"א).
אַזְכָּרָתָהּ – הַקֹּמֶץ הָעוֹלֶה לְגָבוֹהַּ הוּא זִכְרוֹן הַמִּנְחָה, שֶׁבּוֹ נִזְכָּר בְּעָלֶיהָ לְטוֹבָה וּלְנַחַת רוּחַ (ספרא שם, יב).
(ג) וְהַנּוֹתֶ֙רֶת֙ מִן־הַמִּנְחָ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו קֹ֥דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֖ים מֵאִשֵּׁ֥י יְהֹוָֽה׃
לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו – כֹּהֵן גָּדוֹל נוֹטֵל חֵלֶק בָּרֹאשׁ שֶׁלֹא בְּמַחֲלֹקֶת, וְהַהֶדְיוֹט בְּמַחֲלֹקֶת ([[ספרא (מלבי"ם)/פרשת ויקרא נדבה/פרק יא|ספרא שם פרק יא]], א; יומא י"ד ע"א).
קֹדֶשׁ קָדָשִׁים – הִיא לָהֶם.
מֵאִשֵּׁי ה' – אֵין לָהֶם חֵלֶק בָּהּ אֶלָּא לְאַחַר מַתְּנוֹת הָאִשִּׁים (ספרא שם, ה).
(ד) וְכִ֥י תַקְרִ֛ב קׇרְבַּ֥ן מִנְחָ֖ה מַאֲפֵ֣ה תַנּ֑וּר סֹ֣לֶת חַלּ֤וֹת מַצֹּת֙ בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן וּרְקִיקֵ֥י מַצּ֖וֹת מְשֻׁחִ֥ים בַּשָּֽׁמֶן׃
וְכִי תַקְרִיב וְגוֹמֵר – שֶׁאָמַר: "הֲרֵי עָלַי מִנְחַת מַאֲפֵה תַנּוּר". וְלִמֵּד הַכָּתוּב שֶׁיָּבִיא אוֹ חַלּוֹת אוֹ רְקִיקִין, הַחַלּוֹת בְּלוּלוֹת וְהָרְקִיקִין מְשׁוּחִין ([[ספרא (מלבי"ם)/פרשת ויקרא נדבה/פרשה י|ספרא שם פרשתא י]], ד-ה; מנחות ע"ד ע"ב). וְנֶחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּמְשִׁיחָתָן: יֵשׁ אוֹמְרִים, מוֹשְׁחָן וְחוֹזֵר וּמוֹשְׁחָן, עַד שֶׁכָּלֶה כָּל הַשֶּׁמֶן שֶׁבַּלֹּג; שֶׁכָּל הַמְּנָחוֹת טְעוּנוֹת לֹג שֶׁמֶן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, מוֹשְׁחָן כְּמִין "כִֿי" [ספרים אחרים: כָף יְוָנִית], וּשְׁאָר הַשֶּׁמֶן נֶאֱכָל בִּפְנֵי עַצְמוֹ לַכֹּהֲנִים (מנחות ע"ה ע"א). מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "בַּשֶּׁמֶן... בַּשֶּׁמֶן" שְׁתֵּי פְּעָמִים? לְהַכְשִׁיר שֶׁמֶן שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי הַיּוֹצֵא מִן הַזֵּיתִים (ספרא שם, ו), וְאֵין צָרִיךְ שֶׁמֶן רִאשׁוֹן אֶלָּא לַמְּנוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "זָךְ" (שמות כז, כ). וְשָׁנִינוּ בִּמְנָחוֹת (ע"ו ע"א): כָּל הַמְּנָחוֹת הָאֲפוּיוֹת לִפְנֵי קְמִיצָתָן וְנִקְמָצוֹת עַל יְדֵי פְּתִיתָה, כֻּלָּן בָּאוֹת עֶשֶֹר עֶשֶֹר חַלּוֹת, וְהָאָמוּר בָּהּ 'רְקִיקִין' בָּאָה עֲשָֹרָה רְקִיקִין.
(ה) וְאִם־מִנְחָ֥ה עַל־הַֽמַּחֲבַ֖ת קׇרְבָּנֶ֑ךָ סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן מַצָּ֥ה תִהְיֶֽה׃
וְאִם מִנְחָה עַל הַמַּחֲבַת – שֶׁאָמַר: "הֲרֵי עָלַי מִנְחַת מַחֲבַת". וּכְלִי הוּא שֶׁהָיָה בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁאוֹפִין בּוֹ מִנְחָה [זוֹ] עַל הָאוּר בַּשֶּׁמֶן, וְהַכְּלִי אֵינוֹ עָמֹק אֶלָּא צָף, וּמַעֲשֵׂי הַמִּנְחָה שֶׁבְּתוֹכוֹ קָשִׁין ([[ספרא (מלבי"ם)/פרשת ויקרא נדבה/פרק יב|ספרא נדבה, פרק יב]], ז; מנחות ס"ג ע"א); שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁהִיא צָפָה, הָאוּר שֹוֹרֵף אֶת הַשֶּׁמֶן. וְכֻלָּן טְעוּנוֹת שָׁלֹשׁ מַתְּנוֹת שֶׁמֶן: יְצִיקָה, וּבְלִילָה, וּמַתַּן שֶׁמֶן בַּכְּלִי קֹדֶם לַעֲשִֹיָּתָן (ספרא שם, א-ב; מנחות ע"ד ע"ב).
סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן – מְלַמֵּד שֶׁבּוֹלְלָן בְּעוֹדָן סֹלֶת (ספרא שם; מנחות שם).
(ו) פָּת֤וֹת אֹתָהּ֙ פִּתִּ֔ים וְיָצַקְתָּ֥ עָלֶ֖יהָ שָׁ֑מֶן מִנְחָ֖ה הִֽוא׃
פָּתוֹת אֹתָהּ פִּתִּים – לְרַבּוֹת כָּל הַמְּנָחוֹת הַנֶּאֱפוֹת קוֹדֶם קְמִיצָה לִפְתִיתָה ([[ספרא (מלבי"ם)/פרשת ויקרא נדבה/פרק יב|ספרא שם פרק יב]], ה).
וְיָצַקְתָּ עָלֶיהָ שָׁמֶן מִנְחָה הִוא – לְרַבּוֹת כָּל הַמְּנָחוֹת לִיצִיקָה (שם, ו). יָכוֹל אַף מִנְחָה מַאֲפֵה תַנּוּר כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר "עָלֶיהָ", אוֹצִיא אֶת הַחַלּוֹת וְלֹא אוֹצִיא אֶת הָרְקִיקִין, תַּלְמוּד לוֹמַר "הִוא".
(ז) וְאִם־מִנְחַ֥ת מַרְחֶ֖שֶׁת קׇרְבָּנֶ֑ךָ סֹ֥לֶת בַּשֶּׁ֖מֶן תֵּעָשֶֽׂה׃
מַרְחֶשֶׁת – כְּלִי הוּא שֶׁהָיָה בַּמִּקְדָּשׁ, עָמֹק; וּמִתּוֹךְ שֶׁהִיא עֲמֻקָּה, שַׁמְנָהּ צָבוּר וְאֵין הָאוּר שֹוֹרְפוֹ, לְפִיכָךְ מַעֲשֵׂי מִנְחָה הָעֲשֹוּיִין לְתוֹכָהּ רוֹחֲשִׁין ([[ספרא (מלבי"ם)/פרשת ויקרא נדבה/פרק יב|ספרא שם פרק יב]], ז; מנחות ס"ג ע"א). כָּל דָּבָר רַךְ עַל יְדֵי מַשְׁקֶה נִרְאֶה כְּרוֹחֵשׁ וּמְנַעֲנֵעַ.
(ח) וְהֵבֵאתָ֣ אֶת־הַמִּנְחָ֗ה אֲשֶׁ֧ר יֵעָשֶׂ֛ה מֵאֵ֖לֶּה לַיהֹוָ֑ה וְהִקְרִיבָהּ֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן וְהִגִּישָׁ֖הּ אֶל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃
אֲשֶׁר יֵעָשֶֹה מֵאֵלֶּה – מֵאֶחָד מִן הַמִּינִים הַלָּלוּ.
וְהִקְרִיבָהּ – בְּעָלֶיהָ אֶל הַכֹּהֵן.
וְהִגִּישָׁהּ – הַכֹּהֵן.
אֶל הַמִּזְבֵּחַ – מַגִּיעָהּ [ספרים אחרים: מַגִּישָׁהּ] לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית שֶׁל מִזְבֵּחַ (סוטה י"ד ע"ב).
(ט) וְהֵרִ֨ים הַכֹּהֵ֤ן מִן־הַמִּנְחָה֙ אֶת־אַזְכָּ֣רָתָ֔הּ וְהִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּ֑חָה אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהֹוָֽה׃
אֶת אַזְכָּרָתָהּ – הִיא הַקֹּמֶץ ([[ספרא (מלבי"ם)/פרשת ויקרא נדבה/פרשה ט|ספרא שם פרשתא ט]], יב).
(יא) כׇּל־הַמִּנְחָ֗ה אֲשֶׁ֤ר תַּקְרִ֙יבוּ֙ לַיהֹוָ֔ה לֹ֥א תֵעָשֶׂ֖ה חָמֵ֑ץ כִּ֤י כׇל־שְׂאֹר֙ וְכׇל־דְּבַ֔שׁ לֹֽא־תַקְטִ֧ירוּ מִמֶּ֛נּוּ אִשֶּׁ֖ה לַֽיהֹוָֽה׃
וְכָל דְּבַשׁ – כָּל מְתִיקַת פְּרִי קְרוּיָה דְּבַשׁ.
(יב) קׇרְבַּ֥ן רֵאשִׁ֛ית תַּקְרִ֥יבוּ אֹתָ֖ם לַיהֹוָ֑ה וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֥חַ לֹא־יַעֲל֖וּ לְרֵ֥יחַ נִיחֹֽחַ׃
קָרְבַּן רֵאשִׁית תַּקְרִיבוּ אֹתָם – מַה יֵּשׁ לְךָ לְהָבִיא מִן הַשְּׂאוֹר וּמִן הַדְּבַשׁ? קָרְבַּן רֵאשִׁית; שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁל עֲצֶרֶת, הַבָּאִים מִן הַשְּׂאוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: "חָמֵץ תֵּאָפֶינָה" (ויקרא כג, יז), וּבִכּוּרִים מִן הַדְּבַשׁ, כְּמוֹ בִּכּוּרֵי תְּאֵנִים וּתְמָרִים (מנחות נ"ח ע"א).
(יג) וְכׇל־קׇרְבַּ֣ן מִנְחָתְךָ֮ בַּמֶּ֣לַח תִּמְלָח֒ וְלֹ֣א תַשְׁבִּ֗ית מֶ֚לַח בְּרִ֣ית אֱלֹהֶ֔יךָ מֵעַ֖ל מִנְחָתֶ֑ךָ עַ֥ל כׇּל־קׇרְבָּנְךָ֖ תַּקְרִ֥יב מֶֽלַח׃
מֶלַח בְּרִית – שֶׁהַבְּרִית כְּרוּתָה לַמֶּלַח מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, שֶׁהֻבְטְחוּ הַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים לִקָּרֵב, בַּמִּזְבֵּחַ בַּמֶּלַח, וְנִסּוּךְ הַמַּיִם בֶּחָג.
עַל כָּל קָרְבָּנְךָ – עַל עוֹלַת בְּהֵמָה וָעוֹף וְאֵמוּרֵי כָּל הַקָּדָשִׁים כֻּלָּן ([[ספרא (מלבי"ם)/פרשת ויקרא נדבה/פרק יד|ספרא שם פרק יד]], ג; מנחות כ' ע"א).
(יד) וְאִם־תַּקְרִ֛יב מִנְחַ֥ת בִּכּוּרִ֖ים לַיהֹוָ֑ה אָבִ֞יב קָל֤וּי בָּאֵשׁ֙ גֶּ֣רֶשׂ כַּרְמֶ֔ל תַּקְרִ֕יב אֵ֖ת מִנְחַ֥ת בִּכּוּרֶֽיךָ׃
וְאִם תַּקְרִיב – הֲרֵי "אִם" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "כִּי", שֶׁהֲרֵי אֵין זֶה רְשׁוּת; שֶׁהֲרֵי בְּמִנְחַת הָעֹמֶר הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁהִיא חוֹבָה. וְכֵן "וְאִם יִהְיֶה הַיּוֹבֵל" וְגוֹמֵר (במדבר לו, ד; [[ספרא (מלבי"ם)/פרשת ויקרא נדבה/פרשה יג|ספרא שם פרשתא יג]], ב).
מִנְחַת בִּכּוּרִים – בְּמִנְחַת הָעֹמֶר הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁהִיא בָּאָה אָבִיב, בִּשְׁעַת בִּשּׁוּל הַתְּבוּאָה, וּמִן הַשְּעוֹרִים הִיא בָּאָה: נֶאֱמַר כָּאן "אָבִיב", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: "כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב" (שמות ט, לא; ספרא שם, ד).
קָלוּי בָּאֵשׁ – שֶׁמְּיַבְּשִׁין אוֹתוֹ עַל הָאוּר בְּאַבּוּב שֶׁל קַלָּאִים (מנחות ס"ו ע"ב) [פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י בִּמְנָחוֹת, שֵׁם הַכְּלִי שֶׁל מוֹכְרֵי קְלָיוֹת], שֶׁאִלּוּלֵי כֵן אֵינָהּ נִטְחֶנֶת בָּרֵיחַיִם, לְפִי שֶׁהִיא לַחָה.
גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל – גְּרוּסָה בְּעוֹדָהּ לַחָה. גֶּרֶשׂ – לְשׁוֹן שְׁבִירָה וּטְחִינָה: גּוֹרְסָהּ בְּרֵיחַיִם שֶׁל גָּרוֹסוֹת, כְּמוֹ: "וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ" (איכה ג, טז); וְכֵן: "גָּרְסָה נַפְשִׁי" (תהלים קיט, כ).
כַּרְמֶל – בְּעוֹד הַכַּר מָלֵא (מנחות שם), שֶׁהַתְּבוּאָה לַחָה וּמְלֵאָה בַּקַּשִּׁין שֶׁלָּהּ. וְעַל כֵּן נִקְרָאִים הַמְּלִילוֹת כַּרְמֶל, וְכֵן: "וְכַרְמֶל בְּצִקְלוֹנוֹ" (מל"ב ד, מב).
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|