ביאור:רש"י דברים כו
לדף זה עדיין אין ביאור - בדקו שוב בקרוב. כמו כן, הנכם מוזמנים להוסיף פירוש מפרי עטכם, ולאחר שהוא יושלם להסיר הודעה זאת. (פרטים נוספים)
(א) וְהָיָה֙ כִּֽי־תָב֣וֹא אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָ֑ה וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֥בְתָּ בָּֽהּ׃
וְהָיָה כִּי תָבוֹא וְגוֹמֵר וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ – מַגִּיד שֶׁלֹּא נִתְחַיְּבוּ בְּבִכּוּרִים עַד שֶׁכָּבְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ וְחִלְּקוּהָ (קידושין ל"ז ע"ב).
(ב) וְלָקַחְתָּ֞ מֵרֵאשִׁ֣ית ׀ כׇּל־פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֗ה אֲשֶׁ֨ר תָּבִ֧יא מֵֽאַרְצְךָ֛ אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לָ֖ךְ וְשַׂמְתָּ֣ בַטֶּ֑נֶא וְהָֽלַכְתָּ֙ אֶל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֤ר יִבְחַר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמ֖וֹ שָֽׁם׃
מֵרֵאשִׁית – וְלֹא כָּל רֵאשִׁית, שֶׁאֵין כָּל הַפֵּרוֹת חַיָּבִין בְּבִכּוּרִים אֶלָּא שִׁבְעַת הַמִּינִין בִּלְבַד. נֶאֱמַר כָּאן אֶרֶץ, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה" וְגוֹמֵר (דברים ח, ח); מַה לְּהַלָּן מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַף כָּאן שְׁבַח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵן שִׁבְעַת הַמִּינִין (מנחות פ"ד ע"ב). "זֵית שֶׁמֶן", זַיִת אֲגוּרִי (ספרי רצז), שֶׁשַּׁמְנוֹ אָגוּר בְּתוֹכוֹ (ברכות ל"ט ע"א); "וּדְבָשׁ", הוּא דְּבַשׁ תְּמָרִים (ספרי שם).
מֵרֵאשִׁית – אָדָם יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְרוֹאֶה תְּאֵנָה שֶׁבִּכְּרָה, כּוֹרֵךְ עָלֶיהָ גֶּמִי לְסִימָן וְאוֹמֵר: הֲרֵי זֶה בִּכּוּרִים (ביכורים פ"ג מ"א).
(ג) וּבָאתָ֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו הִגַּ֤דְתִּי הַיּוֹם֙ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כִּי־בָ֙אתִי֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהֹוָ֛ה לַאֲבֹתֵ֖ינוּ לָ֥תֶת לָֽנוּ׃
אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם – אֵין לְךָ אֶלָּא כֹּהֵן שֶׁבְּיָמֶיךָ, כְּמוֹ שֶׁהוּא (ספרי רחצ).
וְאָמַרְתָּ אֵלָיו – שֶׁאֵינְךָ כְּפוּי טוֹבָה (שם רצט).
הִגַּדְתִּי הַיּוֹם – פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה וְלֹא שְׁתֵּי פְּעָמִים (שם).
(ד) וְלָקַ֧ח הַכֹּהֵ֛ן הַטֶּ֖נֶא מִיָּדֶ֑ךָ וְהִ֨נִּיח֔וֹ לִפְנֵ֕י מִזְבַּ֖ח יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ – לְהָנִיף אוֹתוֹ (ספרי ש; מנחות ס"א ע"א); כֹּהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ תַּחַת יַד הַבְּעָלִים וּמֵנִיף (שם ע"ב; סוכה מ"ז ע"ב).
(ה) וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְעָנִיתָ – לְשׁוֹן הֲרָמַת קוֹל (סוטה ל"ב ע"ב).
אֲרַמִּי אוֹבֵד אָבִי – מַזְכִּיר חַסְדֵי הַמָּקוֹם; אֲרַמִּי אוֹבֵד אָבִי, לָבָן בִּקֵּשׁ לַעֲקֹר אֶת הַכֹּל כְּשֶׁרָדַף אַחַר יַעֲקֹב, וּבִשְׁבִיל שֶׁחָשַׁב לַעֲשׂוֹת, חִשֵּׁב לוֹ הַמָּקוֹם כְּאִלּוּ עָשָׂה (ספרי שא), שֶׁבְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם חוֹשֵׁב לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַחֲשָׁבָה [רָעָה] כְּמַעֲשֶׂה (ירושלמי פאה פ"א ה"א).
וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה – וְעוֹד אֲחֵרִים בָּאוּ עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, שֶׁאַחֲרֵי זֹאת יָרַד יַעֲקֹב לְמִצְרָיִם.
בִּמְתֵי מְעָט – בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ (ספרי שם).
(ט) וַיְבִאֵ֖נוּ אֶל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיִּתֶּן־לָ֙נוּ֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃
אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה – זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ (ספרי שא).
וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ – כְּמַשְׁמָעוֹ (שם).
(י) וְעַתָּ֗ה הִנֵּ֤ה הֵבֵ֙אתִי֙ אֶת־רֵאשִׁית֙ פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תָּה לִּ֖י יְהֹוָ֑ה וְהִנַּחְתּ֗וֹ לִפְנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהִֽשְׁתַּחֲוִ֔יתָ לִפְנֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
וְהִנַּחְתּוֹ – מַגִּיד שֶׁנּוֹטְלוֹ אַחַר הֲנָפַת הַכֹּהֵן, וְאוֹחֲזוֹ בְּיָדוֹ כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא, וְחוֹזֵר וּמֵנִיף (ספרי שא).
(יא) וְשָׂמַחְתָּ֣ בְכׇל־הַטּ֗וֹב אֲשֶׁ֧ר נָֽתַן־לְךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וּלְבֵיתֶ֑ךָ אַתָּה֙ וְהַלֵּוִ֔י וְהַגֵּ֖ר אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבֶּֽךָ׃
וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב – מִכָּאן אָמְרוּ: אֵין קוֹרִין מִקְרָא בִּכּוּרִים אֶלָּא בִּזְמַן שִׂמְחָה, מֵעֲצֶרֶת וְעַד הַחַג, שֶׁאָדָם מְלַקֵּט תְּבוּאָתוֹ וּפֵרוֹתָיו וְיֵינוֹ וְשַׁמְנוֹ; אֲבָל מֵהַחַג וְאֵילַךְ, מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא (פסחים ל"ו ע"ב).
אַתָּה וְהַלֵּוִי – אַף הַלֵּוִי חַיָּב בְּבִכּוּרִים אִם נָטְעוּ בְּתוֹךְ עָרֵיהֶם.
וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ – מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר "לַאֲבוֹתֵינוּ" (ביכורים פ"א מ"ד).
(יב) כִּ֣י תְכַלֶּ֞ה לַ֠עְשֵׂ֠ר אֶת־כׇּל־מַעְשַׂ֧ר תְּבוּאָתְךָ֛ בַּשָּׁנָ֥ה הַשְּׁלִישִׁ֖ת שְׁנַ֣ת הַֽמַּעֲשֵׂ֑ר וְנָתַתָּ֣ה לַלֵּוִ֗י לַגֵּר֙ לַיָּת֣וֹם וְלָֽאַלְמָנָ֔ה וְאָכְל֥וּ בִשְׁעָרֶ֖יךָ וְשָׂבֵֽעוּ׃
כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית – כְּשֶׁתִּגְמֹר לְהַפְרִישׁ מַעַשְׂרוֹת שֶׁל שָׁנָה הַשְּׁלִישִׁית. קָבַע זְמַן הַבִּעוּר וְהַוִּדּוּי בְּעֶרֶב הַפֶּסַח שֶׁל שָׁנָה הָרְבִיעִית, שֶׁנֶּאֱמַר :"מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא" וְגוֹמֵר (דברים יד, כח). נֶאֱמַר כָּאן "מִקֵּץ", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים" (דברים לא, י), לְעִנְיַן הַקְהֵל; מַה לְּהַלָּן רֶגֶל, אַף כַּאן רֶגֶל. אִי מַה לְּהַלָּן חַג הַסֻּכּוֹת, אַף כָּאן חַג הַסֻּכּוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר מַעַשְׂרוֹת שֶׁל שָׁנָה הַשְּׁלִישִׁית; רֶגֶל שֶׁהַמַּעַשְׂרוֹת כָּלִין בּוֹ, וְזֶהוּ פֶּסַח, שֶׁהַרְבֵּה אִילָנוֹת יֵשׁ שֶׁנִּלְקָטִין אַחַר הַסֻּכּוֹת. נִמְצְאוּ מַעַשְׂרוֹת שֶׁל שְׁלִישִׁית כָּלִין בַּפֶּסַח שֶׁל רְבִיעִית; וְכָל מִי שֶׁשִּׁהָה מַעַשְׂרוֹתָיו, הִצְרִיכוֹ הַכָּתוּב לְבַעֲרוֹ מִן הַבַּיִת (ספרי שב).
שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר – שָׁנָה שֶׁאֵין נוֹהֵג בָּהּ אֶלָּא מַעֲשֵׂר אֶחָד מִשְּׁנֵי מַעַשְׂרוֹת שֶׁנָּהֲגוּ בִּשְׁתֵּי שָׁנִים שֶׁלְּפָנֶיהָ. שֶׁשָּׁנָה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה שֶׁל שְׁמִטָּה – נוֹהֵג בָּהֶן מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר" (במדבר יח:כו); וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירוֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ" (דברים יד, כג); הֲרֵי שְׁתֵּי מַעַשְׂרוֹת. וּבָא וְלִמֶּדְךָ כָּאן בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית, שֶׁאֵין נוֹהֵג מֵאוֹתָן שְׁתֵּי מַעַשְׂרוֹת אֶלָּא הָאֶחָד; וְאֵיזֶה? זֶה מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן. וְתַחַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי יִתֵּן מַעְשַׂר עָנִי, שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן: וְנָתַתָּה לַלֵּוִי אֶת אֲשֶׁר לוֹ, הֲרֵי מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן; לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה, זֶה מַעְשַׂר עָנִי (ספרי שם; ר"ה י"ב ע"ב).
וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ – תֵּן לָהֶם כְּדֵי שָׂבְעָן. מִכָּאן אָמְרוּ: אֵין פּוֹחֲתִין לֶעָנִי בַּגֹּרֶן פָּחוֹת מֵחֲצִי קַב חִטִּים וְכוּלֵּהּ (ספרי שג; ירושלמי פאה פ"ח ה"ה).
(יג) וְאָמַרְתָּ֡ לִפְנֵי֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ בִּעַ֧רְתִּי הַקֹּ֣דֶשׁ מִן־הַבַּ֗יִת וְגַ֨ם נְתַתִּ֤יו לַלֵּוִי֙ וְלַגֵּר֙ לַיָּת֣וֹם וְלָאַלְמָנָ֔ה כְּכׇל־מִצְוָתְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתָ֑נִי לֹֽא־עָבַ֥רְתִּי מִמִּצְוֺתֶ֖יךָ וְלֹ֥א שָׁכָֽחְתִּי׃
וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ – הִתְוַדֵּה שֶׁנָּתַתָּ מַעַשְׂרוֹתֶיךָ (ספרי שג).
בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת – זֶה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְנֶטַע רְבָעִי (שם; מע"ש פ"ה מ"י). וְלִמֶּדְךָ שֶׁאִם שִׁהָה מַעַשְׂרוֹתָיו שֶׁל שְׁתֵּי שָׁנִים וְלֹא הֶעֱלָם לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲלוֹתָם עַכְשָׁו.
וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי – זֶה מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן (שם ושם).
וְגַם – לְרַבּוֹת תְּרוּמָה וּבִכּוּרִים (שם ושם).
לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה – זֶה מַעְשַׂר עָנִי (שם ושם).
כְּכָל מִצְוָתְךָ – נְתַתִּים כְּסִדְרָן, וְלֹא הִקְדַּמְתִּי תְּרוּמָה לְבִכּוּרִים, וְלֹא מַעֲשֵׂר לִתְרוּמָה, וְלֹא שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן. שֶׁהַתְּרוּמָה קְרוּיָה "רֵאשִׁית" (דברים יח, ד), שֶׁהִיא רִאשׁוֹנָה מִשֶּׁנַּעֲשָׂה דָּגָן; וּכְתִיב: "מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר" (שמות כב, כח), לֹא תְּשַׁנֶּה אֶת הַסֵּדֶר (מכילתא משפטים נזיקין, פרשה יט).
לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ – לֹא הִפְרַשְׁתִּי מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, וּמִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן, [וְלֹא מִן הַתָּלוּשׁ עַל הַמְּחֻבָּר, וְלֹא מִן הַמְּחֻבָּר עַל הַתָּלוּשׁ] (ספרי שם; מעשר שני שם).
וְלֹא שָׁכַחְתִּי – מִלְּבָרֶכְךָ עַל הַפְרָשַׁת מַעַשְׂרוֹת (שם ושם).
(יד) לֹא־אָכַ֨לְתִּי בְאֹנִ֜י מִמֶּ֗נּוּ וְלֹא־בִעַ֤רְתִּי מִמֶּ֙נּוּ֙ בְּטָמֵ֔א וְלֹא־נָתַ֥תִּי מִמֶּ֖נּוּ לְמֵ֑ת שָׁמַ֗עְתִּי בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֔י עָשִׂ֕יתִי כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתָֽנִי׃
לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ – מִכָּאן שֶׁאָסוּר לְאוֹנֵן.
וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא – בֵּין שֶׁאֲנִי טָמֵא וְהוּא טָהוֹר, בֵּין שֶׁאֲנִי טָהוֹר וְהוּא טָמֵא (ספרי שג; מע"ש פ"ה מי"ב). וְהֵיכָן הֻזְהַר עַל כָּךְ? "לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ" (דברים יב, יז), זוֹ אֲכִילַת טֻמְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָשִׁים: "בִּשְׁעָרֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר" וְגוֹמֵר (דברים טו, כב); אֲבָל זֶה – לֹא תּוּכַל לֶאֱכֹל דֶּרֶךְ אֲכִילַת שְׁעָרֶיךָ הָאָמוּר בְּמָקוֹם אַחֵר (יבמות ע"ג ע"ב).
וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת – לַעֲשׂוֹת לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין (ספרי שם; מע"ש שם).
שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה' אֱלֹהָי – הֲבִיאוֹתִיו לְבֵית הַבְּחִירָה (שם ושם).
עָשִׂיתִי כְּכָל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי – שָׂמַחְתִּי וְשִׂמַּחְתִּי בוֹ (שם ושם).
(טו) הַשְׁקִ֩יפָה֩ מִמְּע֨וֹן קׇדְשְׁךָ֜ מִן־הַשָּׁמַ֗יִם וּבָרֵ֤ךְ אֶֽת־עַמְּךָ֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֵת֙ הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תָּה לָ֑נוּ כַּאֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּ֙עְתָּ֙ לַאֲבֹתֵ֔ינוּ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃
הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ – עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ, עֲשֵׂה אַתָּה מַה שֶּׁעָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת (ספרי שג; מע"ש פ"ה מי"ג), שֶׁאָמַרְתָּ: "אִם בְּחֻקּוֹתַי תֵּלֵכוּ... וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם" (ויקרא כו, ג-ד).
אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ – לָתֵת לָנוּ; וְקִיַּמְתָּ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.
(טז) הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ מְצַוְּךָ֧ לַעֲשׂ֛וֹת אֶת־הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים וְשָׁמַרְתָּ֤ וְעָשִׂ֙יתָ֙ אוֹתָ֔ם בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃
הַיּוֹם הַזֶּה ה' אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ – בְּכָל יוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ חֲדָשִׁים, כְּאִלּוּ בּוֹ בַיּוֹם נִצְטַוֵּיתָ עֲלֵיהֶם (מדרש תנחומא כי תבוא א).
וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם – בַּת קוֹל מְבָרְכַתּוּ: הֵבֵאתָ בִּכּוּרִים הַיּוֹם, תִּשְׁנֶה לְשָׁנָה הַבָּאָה (שם).
(יז) אֶת־יְהֹוָ֥ה הֶאֱמַ֖רְתָּ הַיּ֑וֹם לִהְיוֹת֩ לְךָ֨ לֵֽאלֹהִ֜ים וְלָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֗יו וְלִשְׁמֹ֨ר חֻקָּ֧יו וּמִצְוֺתָ֛יו וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְלִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹלֽוֹ׃
הֶאֱמַרְתָּ וְהֶאֱמִירְךָ – אֵין לָהֶם עֵד מוֹכִיחַ בַּמִּקְרָא. וְלִי נִרְאֶה שֶׁהוּא לְשׁוֹן הַפְרָשָׁה, [הַמְשָׁכָה] וְהַבְדָּלָה: הִבְדַּלְתָּ לְךָ מֵאֱלֹהֵי הַנֵּכָר לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, וְהוּא הִפְרִישְׁךָ אֵלָיו מֵעַמֵּי הָאָרֶץ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה [דָּבָר אַחֵר (וּמָצָאתִי לָהֶם עֵד, וְהוּא לְשׁוֹן תִּפְאֶרֶת), כְּמוֹ "יִתְאַמְּרוּ כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן"] (תהלים צד, ד).
(יח) וַֽיהֹוָ֞ה הֶאֱמִֽירְךָ֣ הַיּ֗וֹם לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְלִשְׁמֹ֖ר כׇּל־מִצְוֺתָֽיו׃
כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ – "וִהְייתֶם לִי סְגֻלָּה" (שמות יט, ה; מכילתא פסחא יב).
(יט) וּֽלְתִתְּךָ֣ עֶלְי֗וֹן עַ֤ל כׇּל־הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה לִתְהִלָּ֖ה וּלְשֵׁ֣ם וּלְתִפְאָ֑רֶת וְלִֽהְיֹתְךָ֧ עַם־קָדֹ֛שׁ לַיהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃
וְלִהְיוֹתְךָ עַם קָדוֹשׁ וְגוֹמֵר כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר – "וִהְיִיתֶם לִי קְדוֹשִׁים" (ויקרא כ, כו).