ביאור:רש"י דברים יב
לדף זה עדיין אין ביאור - בדקו שוב בקרוב. כמו כן, הנכם מוזמנים להוסיף פירוש מפרי עטכם, ולאחר שהוא יושלם להסיר הודעה זאת. (פרטים נוספים)
(ב) אַבֵּ֣ד תְּ֠אַבְּד֠וּן אֶֽת־כׇּל־הַמְּקֹמ֞וֹת אֲשֶׁ֧ר עָֽבְדוּ־שָׁ֣ם הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם יֹרְשִׁ֥ים אֹתָ֖ם אֶת־אֱלֹהֵיהֶ֑ם עַל־הֶהָרִ֤ים הָֽרָמִים֙ וְעַל־הַגְּבָע֔וֹת וְתַ֖חַת כׇּל־עֵ֥ץ רַעֲנָֽן׃
אַבֵּד תְּאַבְּדוּן – אַבֵּד וְאַחַר כָּךְ תְּאַבְּדוּן; מִכָּאן לְעוֹקֵר עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁצָּרִיךְ לְשָׁרֵשׁ אַחֲרֶיהָ (ע"ז מ"ה ע"ב).
אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם וְגוֹמֵר – וּמַה תְּאַבְּדוּן מֵהֶם? אֶת אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר עַל הֶהָרִים.
(ג) וְנִתַּצְתֶּ֣ם אֶת־מִזְבְּחֹתָ֗ם וְשִׁבַּרְתֶּם֙ אֶת־מַצֵּ֣בֹתָ֔ם וַאֲשֵֽׁרֵיהֶם֙ תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֔שׁ וּפְסִילֵ֥י אֱלֹֽהֵיהֶ֖ם תְּגַדֵּע֑וּן וְאִבַּדְתֶּ֣ם אֶת־שְׁמָ֔ם מִן־הַמָּק֖וֹם הַהֽוּא׃
מִזְבֵּחַ – שֶׁל אֲבָנִים הַרְבֵּה.
מַצֵּבָה – שֶׁל אֶבֶן אַחַת, וְהוּא "בִּימוֹס" שֶׁשָּׁנִינוּ בַּמִּשְׁנָה: "אֶבֶן שֶׁחֲצָבָהּ מִתְּחִלָּתָהּ לְבִימוֹס" (ע"ז מ"ז ע"ב).
אֲשֵׁרָה – אִילָן הַנֶּעֱבָד (שם מ"ח ע"א).
וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם – לְכַנּוֹת לָהֶם שֵׁם לִגְנַאי: בֵּית גַּלְיָא – קוֹרִין לָהּ בֵּית כַרְיָא; עֵין כֹּל – עֵין קוֹץ (ספרי סא; ע"ז מ"ו ע"א).
(ד) לֹֽא־תַעֲשׂ֣וּן כֵּ֔ן לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן – לְהַקְטִיר לַשָּׁמַיִם בְּכָל מָקוֹם, כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר (להלן פסוק ה). דָּבָר אַחֵר: "וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחוֹתָם וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם... לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן", אַזְהָרָה לַמּוֹחֵק אֶת הַשֵּׁם, וְלַנּוֹתֵץ אֶבֶן מִן הַמִּזְבֵּחַ אוֹ מִן הָעֲזָרָה. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹתְצִין אֶת הַמִּזְבְּחוֹת? אֶלָּא שֶׁלֹּא תַּעֲשׂוּ כְּמַעֲשֵׂיהֶם, וְיִגְרְמוּ עֲוֹנוֹתֵיכֶם לְמִקְדַּשׁ אֲבוֹתֵיכֶם שֶׁיֵּחָרֵב (ספרי שם).
(ה) כִּ֠י אִֽם־אֶל־הַמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֨ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ מִכׇּל־שִׁבְטֵיכֶ֔ם לָשׂ֥וּם אֶת־שְׁמ֖וֹ שָׁ֑ם לְשִׁכְנ֥וֹ תִדְרְשׁ֖וּ וּבָ֥אתָ שָּֽׁמָּה׃
לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ – זֶה מִשְׁכַּן שִׁילֹה.
(ו) וַהֲבֵאתֶ֣ם שָׁ֗מָּה עֹלֹֽתֵיכֶם֙ וְזִבְחֵיכֶ֔ם וְאֵת֙ מַעְשְׂרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְאֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יֶדְכֶ֑ם וְנִדְרֵיכֶם֙ וְנִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם וּבְכֹרֹ֥ת בְּקַרְכֶ֖ם וְצֹאנְכֶֽם׃
וְזִבְחֵיכֶם – שְׁלָמִים שֶׁל חוֹבָה.
מַעְשְׂרֹתֵיכֶם – מַעְשַׂר בְּהֵמָה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי (ספרי סג), לֶאֱכֹל לִפְנִים מִן הַחוֹמָה.
תְּרוּמַת יֶדְכֶם – אֵלּוּ הַבִּכּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם: "וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ" (להלן כו, ד; ספרי שם).
וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם – לְתִתָּם לַכֹּהֲנִים, וְיַקְרִיבֵם שָׁם.
(ז) וַאֲכַלְתֶּם־שָׁ֗ם לִפְנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וּשְׂמַחְתֶּ֗ם בְּכֹל֙ מִשְׁלַ֣ח יֶדְכֶ֔ם אַתֶּ֖ם וּבָתֵּיכֶ֑ם אֲשֶׁ֥ר בֵּֽרַכְךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ ה' – לְפִי הַבְּרָכָה הָבֵא (ספרי סד).
(ח) לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּן כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר אֲנַ֧חְנוּ עֹשִׂ֛ים פֹּ֖ה הַיּ֑וֹם אִ֖ישׁ כׇּל־הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָֽיו׃
לֹא תַעֲשׂוּן כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים וְגוֹמֵר – מוּסָב לְמַעְלָה, עַל "כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן" וְגוֹמֵר (לעיל יא, לא): כְּשֶׁתַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן – מִיָּד מֻתָּרִים אַתֶּם לְהַקְרִיב בַּבָּמָה כָּל אַרְבַּע עֶשְרֵה שָׁנָה שֶׁל כִּבּוּשׁ וְחִלּוּק, וּבַבָּמָה לֹא תַּקְרִיבוּ כָּל מַה שֶּׁאַתֶּם מַקְרִיבִים פֹּה הַיּוֹם בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁהוּא עִמָּכֶם וְנִמְשַׁח, וְהוּא כָּשֵׁר לְהַקְרִיב בּוֹ חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת נְדָרִים וּנְדָבוֹת; אֲבָל בַּבָּמָה אֵין קָרֵב אֶלָּא הַנִּדָּר וְהַנִּדָּב, וְזֶהוּ אִישׁ כָּל הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו: נְדָרִים וּנְדָבוֹת שֶׁאַתֶּם מִתְנַדְּבִים עַל יְדֵי שֶׁיָּשָׁר בְּעֵינֵיכֶם לַהֲבִיאָם, וְלֹא עַל יְדֵי חוֹבָה, אוֹתָם תַּקְרִיבוּ בַּבָּמָה (ספרי סה; זבחים קי"ז ע"א-ע"ב).
(ט) כִּ֥י לֹא־בָאתֶ֖ם עַד־עָ֑תָּה אֶל־הַמְּנוּחָה֙ וְאֶל־הַֽנַּחֲלָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃
כִּי לֹא בָאתֶם – כָּל אוֹתָן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה: עַד עָתָּה. כְּמוֹ 'עֲדַיִין'.
אֶל הַמְּנוּחָה – זוֹ שִׁילֹה (ספרי סו; זבחים קי"ט ע"א).
הַנַּחֲלָה – זוֹ יְרוּשָׁלַיִם (שם).
(י) וַעֲבַרְתֶּם֮ אֶת־הַיַּרְדֵּן֒ וִֽישַׁבְתֶּ֣ם בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם מַנְחִ֣יל אֶתְכֶ֑ם וְהֵנִ֨יחַ לָכֶ֧ם מִכׇּל־אֹיְבֵיכֶ֛ם מִסָּבִ֖יב וִֽישַׁבְתֶּם־בֶּֽטַח׃
וַעֲבַרְתֶּם אֶת הַיַרְדֵּן וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ – שֶׁתְּחַלְּקוּהָ, וִיהֵא כָּל אֶחָד מַכִּיר אֶת חֶלְקוֹ וְאֶת שִׁבְתּוֹ.
וְהֵנִיחַ לָכֶם – לְאַחַר כִּבּוּשׁ וְחִלּוּק, וּמְנוּחָה מִן "הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִנִּיחַ ה' לְנַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל" (שופטים ג, א), וְאֵין זוֹ אֶלָּא בִּימֵי דָוִד. אָז–
(יא) וְהָיָ֣ה הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֵיכֶ֥ם בּוֹ֙ לְשַׁכֵּ֤ן שְׁמוֹ֙ שָׁ֔ם שָׁ֣מָּה תָבִ֔יאוּ אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֑ם עוֹלֹתֵיכֶ֣ם וְזִבְחֵיכֶ֗ם מַעְשְׂרֹֽתֵיכֶם֙ וּתְרֻמַ֣ת יֶדְכֶ֔ם וְכֹל֙ מִבְחַ֣ר נִדְרֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר תִּדְּר֖וּ לַיהֹוָֽה׃
וְהָיָה הַמָּקוֹם וְגוֹמֵר – בְּנוּ לָכֶם בֵּית הַבְּחִירָה בִּירוּשָׁלַיִם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּדָוִד: "וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ וַה' הֵנִיחַ לוֹ מִסָּבִיב מִכָּל אוֹיְבָיו, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל נָתָן הַנָּבִיא, רְאֵה נָא אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה" (שמ"ב ז, א-ב; ספרי סז).
שָׁמָּה תָבִיאוּ וְגוֹמֵר – לְמַעְלָה אָמוּר לְעִנְיַן שִׁילֹה, וְכָאן אָמוּר לְעִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם. וּלְכָךְ חִלְּקָם הַכָּתוּב, לִתֵּן הֶתֵּר בֵּין זוֹ לָזוֹ; מִשֶּׁחָרְבָה שִׁילֹה וּבָאוּ לְנוֹב, וְחָרְבָה נוֹב וּבָאוּ לְגִבְעוֹן – הָיוּ הַבָּמוֹת מֻתָּרוֹת, עַד שֶׁבָּאוּ לִירוּשָׁלַיִם (זבחים קי"ט ע"א).
מִבְחַר נִדְרֵיכֶם – מְלַמֵּד שֶׁיָּבִיא מִן הַמֻּבְחָר (ספרי סח).
(יג) הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּֽן־תַּעֲלֶ֖ה עֹלֹתֶ֑יךָ בְּכׇל־מָק֖וֹם אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃
הִשָּׁמֶר לְךָ – לִתֵּן לֹא תַּעֲשֶׂה עַל הַדָּבָר (ספרי ע).
בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה – אֲשֶׁר יַעֲלֶה בְּלִבְּךָ; אֲבָל אַתָּה מַקְרִיב עַל פִּי נָבִיא, כְּגוֹן אֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל (שם).
(יד) כִּ֣י אִם־בַּמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֤ר יְהֹוָה֙ בְּאַחַ֣ד שְׁבָטֶ֔יךָ שָׁ֖ם תַּעֲלֶ֣ה עֹלֹתֶ֑יךָ וְשָׁ֣ם תַּעֲשֶׂ֔ה כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּֽךָּ׃
בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ – בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין (ספרי להלן שנב); וּלְמַעְלָה (פסוק ה) הוּא אוֹמֵר "מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם". הָא כֵּיצַד? כְּשֶׁקָּנָה דָּוִד אֶת הַגֹּרֶן מֵאֲרַוְנָה הַיְבוּסִי, גָּבָה הַזָּהָב מִכָּל הַשְּׁבָטִים; וּמִכָּל מָקוֹם הַגֹּרֶן בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין הָיָה (ספרי ע).
(טו) רַק֩ בְּכׇל־אַוַּ֨ת נַפְשְׁךָ֜ תִּזְבַּ֣ח ׀ וְאָכַלְתָּ֣ בָשָׂ֗ר כְּבִרְכַּ֨ת יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לְךָ֖ בְּכׇל־שְׁעָרֶ֑יךָ הַטָּמֵ֤א וְהַטָּהוֹר֙ יֹאכְלֶ֔נּוּ כַּצְּבִ֖י וְכָאַיָּֽל׃
רַק בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ – בַּמֶּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר? אִם בִּבְשַׂר תַּאֲוָה, לְהַתִּירָהּ לָהֶם בְּלֹא הַקְרָבַת אֵמוּרִים, הֲרֵי אָמוּר בְּמָקוֹם אַחֵר: "כִּי יַרְחִיב ה' אֶת גְּבוּלְךָ" וְגוֹמֵר "וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר" וְגוֹמֵר (להלן פסוק כ). בַּמֶּה זֶה מְדַבֵּר? בְּקָדָשִׁים שֶׁנָּפַל בָּהֶם מוּם, שֶׁיִּפָּדוּ וְיֵאָכְלוּ בְּכָל מָקוֹם. יָכוֹל יִפָּדוּ עַל מוּם עוֹבֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר רַק (ספרי עא).
תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ – אֵין לְךָ בָּהֶם הֶתֵּר גִּזָּה וְחָלָב, אֶלָּא אֲכִילָה עַל יְדֵי זְבִיחָה (בכורות ט"ו ע"ב; תמורה ל"א ע"א).
הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר – לְפִי שֶׁבָּא מִכֹּחַ קָדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם: "וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל" (ויקרא ז, יט), הֻצְרַךְ לְהַתִּיר בּוֹ שֶׁטָּמֵא וְטָהוֹר אוֹכְלִים בִּקְעָרָה אַחַת (ספרי שם), כַּצְּבִי וְכָאַיָּל שֶׁאֵין קָרְבָּן בָּא מֵהֶם.
כַּצְּבִי וְכָאַיָּל – לְפָטְרָן מִן הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה (שם).
(טז) רַ֥ק הַדָּ֖ם לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ עַל־הָאָ֥רֶץ תִּשְׁפְּכֶ֖נּוּ כַּמָּֽיִם׃
רַק הַדָּם לֹא תֹאכֵלוּ – אַף עַל פִּי [שֶׁאָמַרְתִּי] שֶׁאֵין לְךָ בּוֹ זְרִיקַת דָּם בַּמִּזְבֵּח, לֹא תֹּאכְלֶנּוּ.
תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם – לוֹמַר לְךָ שֶׁאֵין צָרִיךְ כִּסּוּי (ספרי עא; חולין פ"ד ע"א). דָּבָר אַחֵר: הֲרֵי הוּא כַּמַּיִם לְהַכְשִׁיר אֶת הַזְּרָעִים (ספרי שם; חולין ל"ג ע"א).
(יז) לֹֽא־תוּכַ֞ל לֶאֱכֹ֣ל בִּשְׁעָרֶ֗יךָ מַעְשַׂ֤ר דְּגָֽנְךָ֙ וְתִירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֔ךָ וּבְכֹרֹ֥ת בְּקָרְךָ֖ וְצֹאנֶ֑ךָ וְכׇל־נְדָרֶ֙יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּדֹּ֔ר וְנִדְבֹתֶ֖יךָ וּתְרוּמַ֥ת יָדֶֽךָ׃
לֹא תוּכַל – בָּא הַכָּתוּב לִתֵּן לֹא תַּעֲשֶׂה עַל הַדָּבָר.
לא תוּכַל – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: יָכוֹל אַתָּה אֲבָל אֵינְךָ רַשַּׁאי. כַּיּוֹצֵא בּוֹ, "וְאֶת הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם לֹא יָכְלוּ בְנֵי יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם" (יהושע טו, סג), יְכוֹלִים הָיוּ אֶלָּא שֶׁאֵינָן רַשָּׁאִין (ספרי עב), לְפִי שֶׁכָּרַת לָהֶם אַבְרָהָם בְּרִית כְּשֶׁלָּקַח מֵהֶם מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה. וְלֹא יְבוּסִים הָיוּ אֶלָּא חִתִּיִּים הָיוּ, אֶלָּא עַל שֵׁם הָעִיר שֶׁשְּׁמָהּ "יְבוּס" [נִקְרָאִים יְבוּסִים]. כָּךְ מְפֹרָשׁ בְּפִרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר (פ' לו). וְהוּא שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אִם הֱסִירְךָ הָעִוְרִים וְהַפִּסְחִים" (שמ"ב ה, ו), צְלָמִים שֶׁכָּתְבוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַשְּׁבוּעָה.
וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ – אַזְהָרָה לַכֹּהֲנִים.
וּתְרוּמַת יָדֶךָ – אֵלּוּ הַבִּכּוּרִים (ספרי שם).
(יח) כִּ֡י אִם־לִפְנֵי֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ תֹּאכְלֶ֗נּוּ בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֨ר יִבְחַ֜ר יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֘יךָ֮ בּוֹ֒ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֤ וּבִתֶּ֙ךָ֙ וְעַבְדְּךָ֣ וַאֲמָתֶ֔ךָ וְהַלֵּוִ֖י אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֑יךָ וְשָׂמַחְתָּ֗ לִפְנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל מִשְׁלַ֥ח יָדֶֽךָ׃
לִפְנֵי ה' – לִפְנִים מִן הַחוֹמָה (ספרי עב).
וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ – אִם אֵין לְךָ לָתֵת לוֹ מֵחֶלְקוֹ, כְּגוֹן מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, תֵּן לוֹ מַעֲשֵׂר עָנִי; אֵין לְךָ מַעֲשֵׂר עָנִי, הַזְמִינֵהוּ עַל שְׁלָמֶיךָ (שם עד).
(יט) הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּֽן־תַּעֲזֹ֖ב אֶת־הַלֵּוִ֑י כׇּל־יָמֶ֖יךָ עַל־אַדְמָתֶֽךָ׃
הִשָּׁמֶר לְךָ – לִתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל הַדָּבָר (ספרי עד).
עַל אַדְמָתֶךָ – אֲבָל בַּגּוֹלָה אֵינְךָ מֻזְהָר עָלָיו יוֹתֵר מֵעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל (שם).
(כ) כִּֽי־יַרְחִיב֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֥יךָ אֶֽת־גְּבֻלְךָ֮ כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר־לָךְ֒ וְאָמַרְתָּ֙ אֹכְלָ֣ה בָשָׂ֔ר כִּֽי־תְאַוֶּ֥ה נַפְשְׁךָ֖ לֶאֱכֹ֣ל בָּשָׂ֑ר בְּכׇל־אַוַּ֥ת נַפְשְׁךָ֖ תֹּאכַ֥ל בָּשָֽׂר׃
כִּי יַרְחִיב וְגוֹמֵר – לִמְּדָה תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יִתְאַוֶּה אָדָם לֶאֱכֹל בָּשָׂר אֶלָּא מִתּוֹךְ רַחֲבַת יָדַיִם וְעֹשֶׁר (חולין פ"ד ע"א).
בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ וְגוֹמֵר – אֲבָל בַּמִּדְבָּר נֶאֱסַר לָהֶם בְּשַׂר חֻלִּין, אֶלָּא אִם כֵּן מַקְדִּישָׁהּ וּמַקְרִיבָהּ שְׁלָמִים (ספרי עה; חולין ט"ז ע"ב).
(כא) כִּֽי־יִרְחַ֨ק מִמְּךָ֜ הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר יִבְחַ֜ר יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֘יךָ֮ לָשׂ֣וּם שְׁמ֣וֹ שָׁם֒ וְזָבַחְתָּ֞ מִבְּקָרְךָ֣ וּמִצֹּֽאנְךָ֗ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן יְהֹוָה֙ לְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֖ר צִוִּיתִ֑ךָ וְאָֽכַלְתָּ֙ בִּשְׁעָרֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אַוַּ֥ת נַפְשֶֽׁךָ׃
כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם – וְלֹא תּוּכַל לָבוֹא וְלַעֲשׂוֹת שְׁלָמִים בְּכָל יוֹם, כְּמוֹ עַכְשָׁו שֶׁהַמִּשְׁכָּן הוֹלֵךְ עִמָּכֶם.
וְזָבַחְתָּ וְגוֹמֵר כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ – לָמַדְנוּ שֶׁיֵּשׁ צִוּוּי בִּזְבִיחָה הֵיאַךְ יִשְׁחֹט, וְהֵן הִלְכוֹת שְׁחִיטָה שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי (ספרי עה; חולין כ"ח ע"א).
(כב) אַ֗ךְ כַּאֲשֶׁ֨ר יֵאָכֵ֤ל אֶֽת־הַצְּבִי֙ וְאֶת־הָ֣אַיָּ֔ל כֵּ֖ן תֹּאכְלֶ֑נּוּ הַטָּמֵא֙ וְהַטָּה֔וֹר יַחְדָּ֖ו יֹאכְלֶֽנּוּ׃
אַךְ כַּאֲשֶׁר יֵאָכֵל אֶת הַצְּבִי וְגוֹמֵר – אֵינְךָ מֻזְהָר לְאָכְלָן בְּטָהֳרָה. אִי מַה צְּבִי וְאַיָּל חֶלְבָּן מֻתָּר, אַף חֻלִּין חֶלְבָּן מֻתָּר? תַּלְמוּד לוֹמַר אַךְ (ספרי עה; בכורות ט"ו ע"א).
(כג) רַ֣ק חֲזַ֗ק לְבִלְתִּי֙ אֲכֹ֣ל הַדָּ֔ם כִּ֥י הַדָּ֖ם ה֣וּא הַנָּ֑פֶשׁ וְלֹא־תֹאכַ֥ל הַנֶּ֖פֶשׁ עִם־הַבָּשָֽׂר׃
רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם – מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר חֲזַק, אַתָּה לָמֵד שֶׁהָיוּ שְׁטוּפִים בְּדָם לְאָכְלוֹ, לְפִיכָךְ הֻצְרַךְ לוֹמַר חֲזַק, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עֲזַאי אוֹמֵר: לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לְהַזְהִירְךָ וּלְלַמֶּדְךָ עַד כַּמָּה אַתָּה צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּמִצְווֹת. אִם הַדָּם, שֶׁהוּא קַל לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ, שֶׁאֵין אָדָם מִתְאַוֶּה לוֹ, הֻצְרַךְ לְחַזֶּקְךָ בְּאַזְהָרָתוֹ, קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר מִצְווֹת (ספרי עו).
וְלֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר – אַזְהָרָה לְאֵבָר מִן הֶחָי (שם; פסחים כ"ב ע"ב).
(כד) לֹ֖א תֹּאכְלֶ֑נּוּ עַל־הָאָ֥רֶץ תִּשְׁפְּכֶ֖נּוּ כַּמָּֽיִם׃
לֹא תֹּאכְלֶנּוּ – אַזְהָרָה לְדַם הַתַּמְצִית (כריתות ד' ע"ב).
(כה) לֹ֖א תֹּאכְלֶ֑נּוּ לְמַ֨עַן יִיטַ֤ב לְךָ֙ וּלְבָנֶ֣יךָ אַחֲרֶ֔יךָ כִּֽי־תַעֲשֶׂ֥ה הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָֽה׃
לֹא תֹּאכְלֶנּוּ – אַזְהָרָה לְדַם הָאֵבָרִים (שם).
לְמַעַן יִיטַב לְךָ וְגוֹמֵר – צֵא וּלְמַד מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְווֹת: אִם הַדָּם, שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם קָצָה מִמֶּנּוּ, הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ זוֹכֶה לוֹ וּלְבָנָיו אַחֲרָיו, קַל וָחֹמֶר לְגָזֵל וַעֲרָיוֹת, שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם מִתְאַוָּה לָהֶם (מכות כ"ג ע"ב).
(כו) רַ֧ק קׇֽדָשֶׁ֛יךָ אֲשֶׁר־יִהְי֥וּ לְךָ֖ וּנְדָרֶ֑יךָ תִּשָּׂ֣א וּבָ֔אתָ אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֥ר יְהֹוָֽה׃
רַק קָדָשֶׁיךָ – אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה מֻתָּר לִשְׁחֹט חֻלִּין, לֹא הִתַּרְתִּי לְךָ לִשְׁחֹט אֶת הַקֳּדָשִׁים וּלְאָכְלָן בִּשְׁעָרֶיךָ בְּלֹא הַקְרָבָה, אֶלָּא הֲבִיאֵם לְבֵית הַבְּחִירָה.
(כז) וְעָשִׂ֤יתָ עֹלֹתֶ֙יךָ֙ הַבָּשָׂ֣ר וְהַדָּ֔ם עַל־מִזְבַּ֖ח יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְדַם־זְבָחֶ֗יךָ יִשָּׁפֵךְ֙ עַל־מִזְבַּח֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהַבָּשָׂ֖ר תֹּאכֵֽל׃
וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ – אִם עוֹלוֹת הֵן, תֵּן הַבָּשָׂר וְהַדָּם עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ; וְאִם זִבְחֵי שְׁלָמִים הֵם, דַּם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ עַל הַמִּזְבֵּחַ תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ וְהַבָּשָׂר תֹּאכֵל. וְעוֹד דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, רַק קָדָשֶׁיךָ, שֶׁבָּא לְלַמֵּד עַל הַקֳּדָשִׁים שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ (ספרי עז), וּלְלַמֵּד עַל הַתְּמוּרוֹת וְעַל וַלְדוֹת קָדָשִׁים שֶׁיִּקְרְבוּ (שם עח; בכורות י"ד ע"ב).
(כח) שְׁמֹ֣ר וְשָׁמַעְתָּ֗ אֵ֚ת כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֑ךָּ לְמַ֩עַן֩ יִיטַ֨ב לְךָ֜ וּלְבָנֶ֤יךָ אַחֲרֶ֙יךָ֙ עַד־עוֹלָ֔ם כִּ֤י תַעֲשֶׂה֙ הַטּ֣וֹב וְהַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
שְׁמֹר – זוֹ מִשְׁנָה, שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְשָׁמְרָהּ בְּבִטְנְךָ שֶׁלֹּא תִּשָּׁכַח, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי נָעִים כִּי תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ" (משלי כב, יח); וְאִם שָׁנִיתָ, אֶפְשָׁר שֶׁתִּשְׁמַע וּתְקַיֵּם. הָא כָּל שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל מִשְׁנָה, אֵינוֹ בִּכְלַל מַעֲשֶׂה (ספרי עט).
אֵת כָּל הַדְּבָרִים – שֶׁתְּהֵא חֲבִיבָה עָלֶיךָ מִצְוָה קַלָּה כְּמִצְוָה חֲמוּרָה (שם).
הַטּוֹב – בְּעֵינֵי הַשָּׁמַיִם (שם).
וְהַיָּשָׁר – בְּעֵינֵי אָדָם (שם).
(ל) הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ פֶּן־תִּנָּקֵשׁ֙ אַחֲרֵיהֶ֔ם אַחֲרֵ֖י הִשָּׁמְדָ֣ם מִפָּנֶ֑יךָ וּפֶן־תִּדְרֹ֨שׁ לֵאלֹֽהֵיהֶ֜ם לֵאמֹ֗ר אֵיכָ֨ה יַעַבְד֜וּ הַגּוֹיִ֤ם הָאֵ֙לֶּה֙ אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם וְאֶעֱשֶׂה־כֵּ֖ן גַּם־אָֽנִי׃
פֶּן תִּנָּקֵשׁ – אוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם לְשׁוֹן 'מוֹקֵשׁ'. וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁלֹּא חָשׁ לְדַקְדֵּק בַּלָּשׁוֹן, שֶׁלֹּא מָצִינוּ נוּ"ן בִּלְשׁוֹן 'יוֹקֵשׁ', וַאֲפִלּוּ לִיסוֹד הַנּוֹפֵל מִמֶּנּוּ. אֲבָל בִּלְשׁוֹן טֵרוּף וְקִשְׁקוּשׁ מָצִינוּ נוּ"ן, "וְאַרְכֻבָּתֵהּ דָא לְדָא נָקְשָׁן" (דניאל ה, ו). וְאַף זֶה, אֲנִי אוֹמֵר: פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם – פֶּן תִּטָּרֵף אַחֲרֵיהֶם לִהְיוֹת כָּרוּךְ אַחַר מַעֲשֵׂיהֶם (ספרי פא). וְכֵן: "יְנַקֵּשׁ נוֹשֶׁה לְכָל אֲשֶׁר לוֹ" (תהלים קט, יא) – מְקַלֵּל אֶת הָרָשָׁע לִהְיוֹת עָלָיו נוֹשִׁים רַבִּים, וְיִהְיוּ מַחֲזִירִין וּמִתְנַקְּשִׁין אַחַר מָמוֹנוֹ.
אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם מִפָּנֶיךָ – אַחַר שֶׁתִּרְאֶה שֶׁאַשְׁמִידֵם מִפָּנֶיךָ, יֵשׁ לְךָ לָתֵת לֵב, מִפְּנֵי מָה נִשְׁמְדוּ אֵלּוּ? מִפְּנֵי מַעֲשִׂים מְקֻלְקָלִים שֶׁבִּידֵיהֶם. אַף אַתָּה לֹא תַּעֲשֶׂה כָּךְ, שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ אֲחֵרִים וְיַשְׁמִידוּךָ.
אֵיכָה יַעַבְדוּ – לְפִי שֶׁלֹּא עָנַשׁ עַל עֲבוֹדָה זָרָה אֶלָּא עַל זִבּוּחַ וְקִטּוּר וְנִסּוּךְ וְהִשְׁתַּחֲוָאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ" (שמות כב, יט) – דְּבָרִים הַנַּעֲשִׂים לַגָּבוֹהַּ; בָּא וְלִמֶּדְךָ כָּאן, שֶׁאִם דַּרְכָּהּ שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה לְעָבְדָהּ בְּדָבָר אַחֵר, כְּגוֹן פּוֹעֵר לִפְעוֹר וְזוֹרֵק אֶבֶן לְמֶרְקוּלִיס, זוֹ הִיא עֲבוֹדָתוֹ, וְחַיָּב. אֲבָל זִבּוּחַ וְקִטּוּר וְנִסּוּךְ וְהִשְׁתַּחֲוָאָה – אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ חַיָּב (סנהדרין ס' ע"ב-ס"א ע"א).
(לא) לֹא־תַעֲשֶׂ֣ה כֵ֔ן לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּי֩ כׇל־תּוֹעֲבַ֨ת יְהֹוָ֜ה אֲשֶׁ֣ר שָׂנֵ֗א עָשׂוּ֙ לֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּ֣י גַ֤ם אֶת־בְּנֵיהֶם֙ וְאֶת־בְּנֹ֣תֵיהֶ֔ם יִשְׂרְפ֥וּ בָאֵ֖שׁ לֵאלֹֽהֵיהֶֽם׃
כִּי גַּם אֶת בְּנֵיהֶם – גַּם, לְרַבּוֹת אֶת אֲבוֹתֵיהֶם וְאִמּוֹתֵיהֶם. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: אֲנִי רָאִיתִי גּוֹי שֶׁכְּפָתוֹ לְאָבִיו לִפְנֵי כַּלְבּוֹ וַאֲכָלוֹ (ספרי פא).