ביאור:קלשון

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


קלשון = מגל (חרמש)[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: קלשון

שמואל א יג כ: "וירדו כל ישראל הפלשתים ללטוש איש את מחרשתו ואת אתו ואת קרדמו ואת מחרשתו {= חרמשו} "

שמואל א יג כא:                               "והיתה הפצירה פים למחרשת    ולאתים ולשלש קלשון ולהקרדמים ולהציב הדרבן "

היות שמחרשה כבר מופיעה פעם, אז סביר שהמחרשה השניה היא שיכול של חרמש (וכך גם לפי תרגום השבעים)

(הדרבן הוא מלמד הבקר, אך יתכן שגם המגל שימש כדרבן..)

נכתבו לא מעט מאמרים שמנסים לפרש מה זה קלשון

אבל אם זכרוני לא מטעני, טרם ראיתי נסיון לפרש בפשטות: קלשון = קאלוש = מגל (קטן) = חרמש

נתקלתי בשם קאלוש במאמר בשם "שמות החודשים כפי שמשתמשים בהם בארטס " (אריאל, חוברת 120)

מוזכר שם שחודש סיון (יוני) נקרא אקלאש והשם הזה נגזר מקאלוש

שמות החודשים ומשמעותם:

כאמור חודש סיון כונה מגל (אקלאש / קלשון) = חודש הקציר

יש 2 חודשי קציר: קציר שעורים – חג פסח (ניסן), קציר חיטים – חג שבועות ( סיון )

ובהקשר לכך יש לציין עובדה מעניינת..

סיון הוא חודשו של מזל תאומים

וכוכב הלכת ששולט ומייצג את מזל תאומים הוא כוכב חמה = מרקור = הרמס

ואני בהחלט לא אתפלא אם התברר שמקור השם הרמס = חרמש (מגל)

חיזוק לכך ניתן לראות גם באל המצרי שמייצג את כוכב חמה

האל תות/תחות, אל בדמות העוף איביס

איביס נקרא בעברית מגלן מלשון מגל על שום צורת מקורו..(מנגל בערבית)

ראו גם: הלוח החקלאי מגזר

--

בשולי הדברים..

האם מקור שמו של חודש סיון הוא סין? (אל בבלי)

סין מזוהה כאל הירח, אבל לא אתפלא אם הוא בעצם אל כוכב חמה

גם את תחות האל המצרי החוקרים מכנים אל הירח..

למרות שמימי קדם הוא מזוהה דווקא עם הרמס (כוכב חמה)

שופטים ג לא: "ואחריו היה שמגר בן ענת ויך את פלשתים שש מאות איש במלמד הבקר וישע גם הוא את ישראל"

מה פירוש השם שמגר? השם שמגר מזכיר את סמגר

ירמיהו לט ג: ".. נרגל שר אצר סמגר נבו שר סכים רב סריס נרגל שר אצר רב מג וכל שארית שרי מלך בבל"

בניגוד למסורה סמגר שייך לנרגל שר אצר, ולא לנבו שר סכים (כך גם בתרגום השבעים)

שני השמות ידועים מכתובות עתיקות

נבו שר סכים = נבו-שרו-סואוכין

נרגל שר אצר סמגר = נרגלשראצר איש סין-מגיר

כנראה לסין כמו הרמס (חרמש) ותחות (מגלן, מגלן) יש משמעות של מגל, ויתכן שגם מגיר עניינו מגל

אם כן יש לנו פה קשר מעניין בין שמו של שמגר (סמגר, סין-מגיר) לבין מלמד הבקר (דרבן, מגל)  

זאת אומרת שיתכן שהוא כונה שמגר על שום אותו מלמד הבקר המפורסם שבו הוא הושיע את ישראל..

--

בימי קדם כוכב חמה (מרקור) יוצג על יד שני אלים:

כוכב ערב – הרמס (שליט מזל תאומים) – הוא סין הבבלי (לפי דעתי)

כוכב בוקר – אפולון (שליט מזל בתולה) – הוא נבו הבבלי


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:קלשון - מגל (חרמש)

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-01-13.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/ljon_jorj_qlj_0