ביאור:קושי כמנוף לפתרון

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


בראשית פרק יג: קושי כמנוף לפתרון / מוטי לקסמן

מציאת תבנית או מסגרת סיפורית החוזרת במקומות שונים מעוררת עניין של השוואת הדומים אבל עוד יותר של החלקים השונים.

הנחה זו מתאימה גם לפרקים יב ויג בחומש בראשית.

נתחיל במרכיבי התבנית החוזרים.

תנועה

בפרק יב מתחיל אברם לנוע לכנען וממשיך בתנועה גם בארץ כנען. בפרק יג, ממשיך אברם לנוע והכתוב מוצא לנכון לנסח זאת כך: "וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו מִנֶּגֶב וְעַד בֵּית אֵל" (בר' יג, ג), מבהיר ראב"ע

"למסעיו – שנסע מסעים רבים. כאשר שב מפאת דרום אל בית אל שהיא בצפון".

רכוש

כבר ביציאת אברם מחרן הוא היה בעל רכוש: "וַיִּקַּח אַבְרָם [...] וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ" (בר' יב, ה). במסעיו בארץ כנען, ובעיקר לאחר שובו ממצרים רכושו גדל מאוד: "וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב" (בר' יג, ב).

מזבח

בפרק יב, לאחר הגיעו לארץ כנען אברם מיישם את אמונתו גם בזבחים. תהליך זה נמשך גם בפרק יג. פעילות זו נפתחת בחזרה אל אחד המזבחות: "אֶל מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה שָׁם בָּרִאשֹׁנָה וַיִּקְרָא שָׁם אַבְרָם בְּשֵׁם ה'" (בר' יג, ד) כלומר, אברם חוזר על הפצת שם ה': "וגם יש לומר ויקרא שם עכשיו בשם ה'" (רש"י לאתר).

אבל בתחום זה אברם גם מחדש – הוא מקים מזבח גם במקום חדש, בחברון (בר' יג, יח).

ברכה

בשני הפרקים אלוהים מברך את אברם. אבל בעוד שבפרק יב מוקד הברכות הוא התפתחות העם (בר' יב, ב–ג, ז), הרי כאן מוקד הברכה הוא בהבטחת ארץ כנען לאברם ולזרעו (בר' יג, יד–יז).

הכנעני

בשני הפרקים מוזכר שהארץ אינה ריקה, אבל בפרק הנוכחי מוזכר עם נוסף: וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ" (בר' יג, ז).

תנועה, רכוש, מזבח ברכה והכנעני הם מרכיבי התבנית הסיפורית הנשנים גם בפרק יג.

ונוסף לכך – בשני הפרקים מתואר אירוע מרכזי, וכאן בולט השוני.

בפרק יב, אם לא שכחנו, האירוע המרכזי אינו לכבודו של אברם (אברם ושרי במצרים).

הפעם, אברם מתגלה באור חיובי ביותר.

כאמור לעיל אברם צובר רכוש רב, אבל גם בן אחיו אינו דל: "וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים" (בר' יג, ה). הרכוש רב, ובעיקר בעלי החיים מעוררים קושי: וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו" (שם, ו). כלומר, נעשה צפוף מידי.

אם-כן, מתפתח קושי.

רועי אברם ורועי לוט הופכים את הקושי לבעיה, למוקד של מריבות.

מצב זה הוא מסוכן מאוד גם על רקע התושבים המקומיים: "וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ" (שם, ז).

אכן, הקושי נהפך לבעיה בידי הרועים. זו תגובה רווחת ונפוצה מאוד מרוב האנשים להתגלות קושי.

אברם מגיב אחרת, הוא מתייחס לקושי כאתגר לפתרון: "וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶיךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ: הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה" (שם, ח–ט).

ואל נמעיט בכך, אברם הוא "הסמכות" גם במשפחה הרחבה. אברם הביא לארץ כענן גם את בן אחיו, את לוט, ולמעשה לוט נע עם אברם בארץ כנען "לוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם", את במובן עם. בתוקף מעמדו וכוחו הוא יכול להכריע ולהכתיב, אבל לא, אברם בוחר בדרך אחרת.

כאן, מתגלה אברם כראש משפחה, כמנהיג לדוגמה וכאדם המחפש דרך שלום:

א. הוא רואה בקושי שנתהווה, מוקד לפתרון. ב. הוא מעלה פתרון, שימנע ריב ומדון. ג. אברם נותן לבן אחיו את הבחירה במקום שהוא רוצה להתיישב בו. ד. אברם מתחייב לנהוג על-פי החלטת לוט.

כאן מתגלה אברם בגדולתו, לעומת חולשתו וכשלונו בסיפור בפרק יב (אפשר בהחלט לתאר את הכתוב שם כהפיכת קושי "בצורת" לבעיה).

נראה לי שאימוץ דרכו של אברם בפתרון הקושי והמחלוקת עשוי לסייע לחיים טובים יותר גם בימינו בחיי משפחה, קהילה, עם ומדינה.


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של מוטי לקסמן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-09-04.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0113_0