ביאור:פרשת חיי שרה - מדוע זוכה שרה בפרשה על שמה?

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הפרשה פותחת בפסוק: "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה"

השאלות המתעוררות כבר בתחילה הן: א] מדוע זכתה שרה שהפרשה תיקרא על שמה?

ב] מדוע התורה מפרטת מאד כמה שנים שרה חיה? מדוע המילה: "שנה" – כל כך מודגשת?

ג] בפרשה זו מסופר על מותה של שרה, אם כן מדוע הפרשה נקראת: "חיי שרה"?

ד] אילו רמזים נוספים מתגלים לנו על שרה כבר בפסוק הראשון?

ה] מדוע כאשר שרה נפטרה, הכתוב מציין: "ותמת שרה.. ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה?[בראשית כ"ג, ב']היכן היו יתר בני הבית?

התשובה לשאלה הראשונה: שרה זכתה לפרשה על שמה מהסיבה: היא הייתה אישה מיוחדת ולא היו כמוה יותר בכל נשות העולם- היא הייתה גלגול של חוה אימנו, כל התלאות שעברו עליה, לא שינו את יופייה ולא פגעו בהם.

היא הגיע לתכלית השלמות במיוחד אחרי עקדת יצחק.

התשובה לשאלה שנייה: מדוע התורה מפרטת את שנותיה של שרה? ראיתי פירוש המסביר: כי כל שנה משנותיה של שרה- הייתה משמעותית מאד ומנוצלת בתוכן רוחני במלואו,שרה עסקה בעבודת ה', נפשה דרשה ממנה עיסוק זה מעל כל הזמנים – לכן כתוב: "שנה"- בפסוק ולא כתוב: שנים.הדבר מזכיר לנו את דברי דוד המלך בתהילים: "כי אלף שנים בעינך כיום אתמול". המסקנה שכל יום הייתה שרה מתחילה מחדש לעבוד את ה' כי היום שחלף לו לא ישוב יותר!

לפי רש"י: שרה כשהייתה בת מאה היא הייתה כבת עשרים לחטא שלא חל עליה ענישה בידי שמים - שהרי אין עונש בידי שמים חל על אדם טרם מלאו לו עשרים שנה.

ההוכחה לכך- שבדור המדבר מסופר שה' העניש את בני ישראל על חטאיהם רק אחרי גיל עשרים שנאמר: "במדבר הזה יפלו פגרכם.." [במדבר י"ד, כ"ט] רש"י מציין שהכוונה מגיל עשרים ומעלה, אך לא לפני כן.

שרה הייתה יפה- בת עשרים כבת שבע שנים בלבד.

השם: "שרה"- בגמטריא = 505= איכות חיים.

התשובה לשאלה ג] הפרשה נקראת על שמה של שרה: צדיקים נקראים במותם "חיים"

"חיי שרה" –בגימטריא = 533 "מה יקר חסדך אלוהים" - לקוח מברכות השחר.

"חיי": = בגימטריא- כח- מרמז= על הכח שהיה טמון בשרה בזמן עקדת יצחק, אלא שאחרי זה היא נחלשה ונפטרה.

התשובה לשאלה הרביעית: אילו רמזים אנו מוצאים על שרה אימנו בפסוק הראשון?

על כך עונה: ר' אברהם מנחם בן יעקב רפא בפירוש: "מנחה בלולה" לפי דבריו יש להתייחס למילה הראשונה בתחילת הפסוק: "ויהיו" וכן לסוף הפסוק –"שני חיי שרה".

"ויהיו"= בגימטריא= 37= זהו רמז על שלושים ושבע שנים האחרונות של שרה- הנקראות: "שני חיי שרה" הרי כאשר שרה ילדה את יצחק היא הייתה בת תשעים, אבל עד גיל זה לא הייתה חשיבות לחייה כי מי שחסר בנים הוא נחשב למת., מכאן לומדים ששני חיי שרה היו רק שלושים ושבע סה"כ.

רש"י אומר על "שני חיי שרה" שכל חייה היו שווים לטובה, מדוע?

הרי ידוע ששרה עברה ייסורים וניסיונות קשים וכל הניסיונות של אברהם היו קשים גם עליה, אלא שהתורה באה ללמדנו ששרה הייתה כה צדיקה שעל כל צרה שעברה אמרה "גם זו לטובה" היא נהגה לפי הכלל של חז"ל: "מברכין על הרעה כשם שמברכים על הטובה:[ברכות ט'-ה']

התשובה לשאלה החמישית: מדוע מצוין שרק אברהם בא לבכותה ולספוד אותה? היכן שאר בני הבית?

מכאן לומדים: "שאין איש מת, אלא לאשתו ואין אישה מתה- אלא על בעלה" [מסכת סנהדרין כ"ב ע"ב] יותר משאר המשפחה האיש מרגיש את כאבו- על מות אשתו וכשקורה ההיפך- שהאיש נפטר – האישה הכי מרגישה את הכאב במות בעלה ועל זה אמר ר' יוחנן: "כל אדם שמתה אשתו ראשונה בחייו כאילו חרב בית המקדש בימיו", [סנהדרין כ"ב – ע"ב]


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה בAhuvak @ bezeqint.net וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-11-14.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_41