ביאור:פרשת חוקת - מבט על המים בעין המקרא ובעין המדע - כיצד?

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



פרשת חוקת- מבט על המים בעין המקרא ובעין המדע-כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

אחד הנושאים המעניינים בפרשתנו: מי המריבה:

התורה מתארת את תחילת האירוע כך: "ויבואו בני ישראל כל- העדה מדבר- צין בחודש הראשון,וישב העם בקדש,ותמת שם מרים ותקבר שם: ולא היה מים לעדה,וייקהלו על- משה ועל-אהרון:וירב העם עם- משה ויאמרו לאמור:ולא גווענו בגווע אחינו לפני ה': ולמה הבאתם את-קהל ה' אל- המדבר הזה,למות שם אנחנו ובעירנו? ולמה העליתנו ממצרים להביא אותנו אל- המקום הרע הזה,לא מקור זרע ותאנה וגפן ורימון,ומים אין לשתות?"

השאלות הן:

א] מדוע נושא זה נקרא: "מי מריבה"?

ב] מי גרם לכך שמשה ואהרון נענשו ולא זכו להיכנס לארץ ישראל?

ג] מה ערכם של המים בעין התנ"ך?

ד] מה גילו המדענים לאחרונה על המים?

התשובה לשאלה א]

"אמר רבי חמא בר חנינא: כל העושה מריבה עם רבו,כאילו עושה מריבה עם השכינה,שנאמר: "המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה' "

אומנם בני ישראל רבו עם משה ואהרון,אבל היות והם נבחרי אלוקים –כאילו ישראל רבו עם ה'.[מסכת סנהדרין ק"א]

תשובה לשאלה ב]

ישנם פירושים שונים מדוע לא זכו משה ואהרון להיכנס לתוך ארץ ישראל?

רוב הדעות סוברות כי היות ומשה היכה - על הסלע ולא דיבר אל הסלע כפי שה' ציווה - לכן לא זכה הוא ואהרון להיכנס לארץ המובטחת.

אך אברבנאל דוחה את רוב הדעות והוא מביא את דעתו של אחד מחכמי הדור האומר:

כי משה לא חטא כלל במי המריבה,אלא הכול קרה בגלל עוון עם ישראל

אשר מידי פעם נפלו באמונתם והתלוננו על רוע גורלם,כגון המרגלים,המתאוננים...

הוא טוען: כי משה ואהרון לא נכנסו לארץ ישראל- בעבור חטא אחר:

אהרון- חטא בחטא העגל.

ואילו חטאו של משה היה: שילוח המרגלים לתור את הארץ,למרות שה'

לא ציווהו לעשות כן,אלא זה היה רצון העם.

אומנם הקב"ה אישר לו לעשות כן כמו שנאמר: "שלח-לך אנשים"

[לפי רש"י-"לך"-לדעתך.]

הקב"ה התכוון שהמטרת שליחת המרגלים תהיה הכרת הדרך לארץ ישראל, ואילו משה אמר להם לבדוק: אם העם היושב שם: "החזק הוא או רפה"?

מפני כבודם של משה ואהרון לא הוזכרו חטאם,אלא הגזירה הוזכרה בהקשר למי המריבה.

התשובה לשאלה ג]

בעיני התנ"ך,ישנם כמה נקודות מבט על המים:

ישנם מקרים של היבט חיובי וישנם מקרים של היבט שלילי.

דוגמאות במישור החיובי:

1] בריאת המים כצורך בסיסי לקיום האנושות-לעולם החי והצומח.

כפי שכתוב: "ויקרא אלוהים ליבשה ארץ ולמקווה המים קרא ימים וירא אלוהים כי טוב"[בראשית א,י]

2]בגן העדן היו נהרות שתפקידם היה להשקות את הצומח ולשמש שתייה לעולם החי: "ונהר יוצא מעדן להשקות את- הגן ומשם ייפרד והיה לארבעה ראשים..."[שם ב,י]

3]המים כאמצעי לניקיון,או טהרה.

כאשר אברהם מקבל את פני המלאכים הוא מציע להם באדיבות: "יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ".

[שם י"ח,ד]

4] הגר מגלה מי שתייה במדבר: "ויפקח אלוקים את –עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער".

5] המים כמקום מפגש לזיווג:

אליעזר מגלה את רבקה ליד באר מים,כפי שכתוב: "והנה אנוכי ניצב על-עין המים ובנות אנשי העיר יוצאות לשאוב מים.."[שם, כ"ד,י"ג]

6]המים כאמצעי להיטהרות לקראת מתן תורה: "ויאמר ה' אל משה לך אל-העם וקידשתם היום ומחר וכיבסו שמלותם:והיו נכונים ליום השלישי..."[שמות י"ט,י]

7] נס קריעת ים סוף: "ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חומה מימינם ומשמאלם"[שמות י"ד,כ"ט]

8] אופן שתיית המים כאמצעי לבחירת חיילים להשתתפות במלחמה.

כך מסופר על גדעון שבחר את חייליו: "ויורד את העם אל המים ויאמר ה' אל-גדעון:כל אשר ילוק בלשונו מן המים כאשר ילוק הכלב-תציג אותו לבד וכל אשר יכרע על ברכיו לשתות.."

בסופו של דבר נבחרו החיילים שלא היו מפונקים ולא כרעו ברך בזמן השתייה.הם נלחמו במדיינים.[שופטים ז,ה-ח]

9] המים מסמלים את התורה: "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"[ישעיהו י"א,ט]

10] הצדיק נמשל לעץ שתול על פלגי מים: "והיה כעץ שתול על פלגי מים,אשר פריו ייתן בעיתו ועלהו לא יבול,וכל אשר יעשה יצליח: "[תהלים א,ג]

11]הערגה למים-היא כערגה אל ה',כפי שנאמר: "כאייל תערוג אל אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלוהים"[תהלים מ"ב,ב]

דוגמאות למים במובן השלילי:

1] המבול אשר מחק את עולם החי והצומח,פרט לנוח ופמלייתו ובעלי החיים שנבחרו להיכנס לתיבה.

כפי שכתוב: "ויימח את-כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד-בהמה עד רמש ועד עוף השמים וימחו מן הארץ ויישאר אך- נח ואשר איתו בתיבה"[בראשית ז,כ"ג]

2] דוד המלך מתאר מצב בלתי נסבל במילים הבאות: "הושיעני אלוהים כי באו מים עד- נפש" [תהלים ס"ט,ב]

3] יונה הנביא מתאר מצב דומה באומרו: "אפפוני מים עד נפש.."

[יונה ב,ו]

4] יש והאויבים משולים למים: "הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאומים כשאון מים כבירים ישאון"[ישעיה י"ז,י"ב]

עד כאן מעט דוגמאות לנושא המים בעיני התנ"ך.

התשובה לשאלה ד]

מעניין כי מבחינה מדעית,לאחרונה הגיעו המדענים למסקנה: כי למים יש מימד רוחני מיוחד והם קולטים את אשר מתרחש בסביבתם:

במקום שישנם דיבורים ברוח רעה,כגון כעס,או מילים שאינן ראויות להגוי-לאחר בדיקת המים בתהליכים מסוימים, בעזרת מכשור מיוחד, ניתן לזהות בהם צורות באי סדר מוחלט,לעומת זאת במקום שישנם דיבורים ברוח טובה ובקדושה -המים מראים לאחר בדיקה מדעית -כי יש בהם צורות יפות בסדר מיוחד ומפליא.

לסיכום,ניתן להסיק כי בעיני המקרא:למים יש מיני היבטים- חיוביים אך גם שליליים.

ובעין המדע ישנה מסקנה: כי למים יש מימד רוחני,מה שלא ניתן לראות בעין רגילה.

מי ייתן ועם ישראל ידמה למים כפי שכתוב: "הוי כל צמא לכו למים"[ישעיה נ"ה,א]ואין מים אלא תורה.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-06-26.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_413