ביאור:על סוסים ואנשים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



על סוסים ואנשים

סוס לשונית הוא על שם צהלתו, שלומר הוא שש, גם אלי קרב. ונבחין מספר משמעויות שהוא נושא:

שמות טו א: "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמר אשירה לה' כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים".

ניתן לשאול - מה חטאו הסוסים? אלא גם במקומות אחרים בתנ"ך, כמו במחיית עמלק על-ידי שאול, נצטוו להרוג גם את הבהמה, שהרי הבהמה, והסוס בכלל זה, משועבדת לאדם ודינו הוא גם דינה.

תהלים לג יז: "שקר הסוס לתשועה וברב חילו לא ימלט".

כאן הסוס בא ככלי נשק, שאין לסמוך עליו אלא על ה'. וכן - תהלים קמז י: "לא בגבורת הסוס יחפץ לא בשוקי האיש ירצה". וכן - משלי כא לא: "סוס מוכן ליום מלחמה ולה' התשועה". וכן - ישעיהו ל טז: "ותאמרו לא כי על סוס ננוס על כן תנוסון ועל קל נרכב על כן יקלו רדפיכם". ואולי לכן באה המצווה למלך - דברים יז טז: "רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס וה' אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה עוד".כנגד אמירה זו יש את אמירתו של ריצ'רד השלישי מהמחזה של שייקספיר – "ממלכתי תמורת סוס!". קודם היוונים ניצחו את טרויה באמצעות סוס עץ מלא לוחמים. ונירון מינה סוס כסנטור.

תהלים לב ט: "אל תהיו כסוס כפרד אין הבין במתג ורסן עדיו לבלום בל קרב אליך".

כאן הסוס מסמל עקשנות, כפרד גם כן, וצרות אופקים, אבל יותר בהרחבה מזה הוא מסמל את היצר. כך גם במשל של אפלטון הסוס מסמל את היצר והרוכב את השכל. ושמתי פעם משל קבלי מפותח יותר, המחלק את המרכבה ל-5 חלקים, כשהנשמה היא הנוסע. ועוד להקבלה בין הסוס ליצריות אנו מוצאים בפסוק - יחזקאל כג כ: "ותעגבה על פלגשיהם אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם". וכן - ירמיהו ה ח: "סוסים מיזנים משכים היו איש אל אשת רעהו יצהלו". והוא גם סמל למרוצה ובתוך זה למרוצה הרעה שהיא הבצע - ירמיהו ח ו: "הקשבתי ואשמע לוא כן ידברו אין איש נחם על רעתו לאמר מה עשיתי כלה שב במרצותם כסוס שוטף במלחמה". עוד נציין כאנקדוטה, כי ניטשה איבד את שפיות דעתו כאשר חיבק סוס אחד, שרוכבו הצליף בו בחוצות העיר. ניתן אולי לראות זאת כמכלול שיטתו – חיוב והיון הצד הטבעי בחיים.

שיר השירים א ט: "לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי".

הנה כי כן, הסוס מסמל גם יופי. וכן אנו מכירים את המושג – סוס אציל. וכן הביטוי - זכריה י ג: "כסוס הודו במלחמה". והוא מסמל, בקרוב לזה, גם כבוד, כבעצת המן - אסתר ו ח: "יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך וסוס אשר רכב עליו המלך ואשר נתן כתר מלכות בראשו". בנוסף, בקרוב לזה, לסוס, כמו להרבה בעלי חיים, יש יכולות תרפויטיות כפי שניתן לראות למשל בסרט "הלוחש לסוסים", שם הטיפול בסוס הטיב את מצבה של הילדה, כמו גם את של אימה.


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-07-31.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0214_1