ביאור:עלוקה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
עלוקה = תולעת מוצצת דם[עריכה]
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
עלוקה נזכרה בתנ"ך רק פעם אחת, ב (משלי ל טו): "לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב, שָׁלוֹשׁ הֵנָּה לֹא תִשְׂבַּעְנָה, אַרְבַּע לֹא אָמְרוּ הוֹן".
משמעות המילה בפסוק זה אינה ברורה, אולם ניתן לפרשה ע"פ התלמוד: " "לא יניח פיו על גבי הסילון וישתה, מפני הסכנה; מאי סכנה? עלוקה. תנו רבנן: לא ישתה אדם מים לא מן הנהרות ולא מן האגמים, לא בפיו ולא בידו אחת, ואם שתה - דמו בראשו, מפני הסכנה; מאי סכנה? סכנת עלוקה" " ( בבלי עבודה זרה יב: ) . תיאור זה מתאים לתולעת-המים הטבעתית, הנצמדת אל בני-אדם ובעלי חיים העוברים לידה, ומוצצת את דמם (ראו ויקיפדיה, עלוקה - Leech ).
רש"י שם תרגם את שמה של התולעת לצרפתית עתיקה: " "עלוקה - שנשו"א בלע"ז" ";
ובתוספות שם פירשו: " "בערוך גרס ערקא, פירוש, תולעת קטנה ומצויה במים, וכשנופלת על הבשר - נתלית בו ומוצצת הדם, וכל זמן שמוצצת היא נתמלאת מן הליחה שמוצצת, ומתנפחת עד שיהא כמו חבית קטנה, וכשאדם בולע בתוך המים - מוצצת ליחה שבמעיו, ומתגדלת במעיו, ונמצא כריסו צבה. וספרים אחרים - עלקא: "כרום זלות" (תהלים יב) מתרגמינן "כעלקא, דמוצצת דמהון דבני אינשי"" ".
פירוש זה מתאים לפסוק מספר משלי, המדבר על אותן ישויות שאף פעם אינן שבעות, ורק אומרות הב הב - כמו תולעת מוצצת דם ( פירוט ).
פירושים נוספים[עריכה]
1. הפסוק הבא בספר משלי מדבר על ה"שאוֹל", ולכן יש שפירשו שה עלוקה היא הגיהנם: " "עתידה גיהנם לצווח לפני הקב"ה ולומר ' הב לי את הרשעים!'." " (רשב"י, מדרש משלי (בובר) ל טו ) ; " "שתי בנות שצועקות מגיהנם, ואומרות בעולם הזה: הָבֵא הָבֵא; ומאן נינהו? - מינות והרשות..." "קול גיהנם צועקת ואומרת: הביאו לי שתי בנות שצועקות ואומרות בעולם הזה "הבא הבא"!" " (רב חסדא בשם מר עוקבא, בבלי עבודה זרה יז. ) .
2. יש קשר בין שני הפירושים: " "דימה בור הקבר לעלוקה, כי מוצצת ושואפת כל הבריות אליה, כדרך העלוקה המוצצת את הדם" " ( מצודות ) ; גם שתי בנותיה - מינות והרשות - דומות לעלוקה, המוצצת את דמם/ממונם של הבריות.
אמנם, לפי חלק מהמפרשים, עלוקה היא בכלל שם פרטי -
3. שמו של החכם שאמר את המשל בפסוק: " "עלוקה - שם חכם, כמו לאיתיאל" " (רבנו תם, תוספות על ערובין יט. ; וכן דעת מקרא) .
4. או שמה של המלכה שהפרק מדבר עליה: " "היה בימי אגור מלך אחד, איש זדון שהיה כופר באלהים, וכן הנהיג את בני דורו, והיו לו שתי נשים בנות אם אחת שהיה שמה עלוקה, ונשיו אלה השחיתו את העם, ובעצתם הרג והשחית רבים מן העם, וכן היה אז בצורת ועצירת גשמים, וגם אש אכלה בכל ערי המדינה..." " ( מלבי"ם על משלי ל י ) .
עלוקה במקורות מאוחרים / ע"פ אוריאל בן יצחק[עריכה]
בתקופת התלמוד, העלוקה נחשבה מסוכנת, אבל בתקופות מאוחרות יותר התחילו להשתמש בעלוקות לרפואה:
" "...וכל שכן שאסור להעמיד עלוקות בשבת, אם לא בחולה שיש בו סכנה, וכל שכן להקיז דם." " ( ערוך השולחן אורח חיים שכח נז )
" ""...ואסור להוציא דם. כותב המ"ב: הוא ענין בפני עצמו, דהיינו שאסור לדחוק בידיו על המכה כדי להוציא דם, או כשכורך איזה דבר על המכה, אסור להדקה כדי שיצא דם דהוא חובל והוי אב מלאכה, ויש שסוברים דה"ה אם מניח על המכה דבר שמושך ליחה ודם (כגון עלוקה), ג"כ הוי מלאכה דאורייתא כיון שנתכוין לזה..." " ( נשמת אברהם )
פה יש סקירה היסטורית קצרה על השימוש של הרפואה: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39254&pgnum=124 http://
תשובה של הרב שלמה זלמן אויערבאך בעניין: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15096&st&pgnum=240 http:// www.hebrewbooks.org/
תגובות[עריכה]
יש רמז בשם, מלשון לקק
- -- hagai hoffer, 2012-02-20 16:28:51
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:עלוקה - תולעת מוצצת דם
מקורות[עריכה]
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-02-20.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/aluqa