ביאור:עבדי שלמה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



מלכים א ה כז: "ויעל המלך שלמה מס מכל ישראל, ויהי המס שלושים אלף איש".

מלכים א ט כא-כב: "ויעלם שלמה למס עובד... ומבני ישראל לא נתן שלמה עבד , כי הם אנשי המלחמה ועבדיו ושריו ושלישיו ושרי רכבו ופרשיו."

ע"פ ה27, וע"פ החצי השני של ט22, נראה ששלמה העלה עבדים מישראל. אבל ע"פ החצי הראשון של ט22 נראה ששלמה לא העלה עבדים מישראל! איך זה יכול להיות?

1. תקופות שונות[עריכה]

הפרקים מתייחסים לשתי תקופות שונות – פרק ה מדבר על תקופת בניין בית ה' ובית המלך, ופרק ט מדבר על התקופה שאחריה.

בתקופה הראשונה היתה יותר עבודה ולכן היה צורך ביותר עובדים – גם בעובדים מישראל.

בתקופה השניה כבר לא היה צורך בעבדים מישראל, ולכן "ומבני ישראל לא נתן שלמה עבד" (בכפיה). אבל עדיין היו אנשים שרצו (ללא כפיה) לשרת אצל המלך - "כי הם אנשי המלחמה ועבדיו..."

2. תפקידים שונים[עריכה]

יש כאן תפקידים שונים, יש סוגים שונים של עבדים:

המילים "ומבני ישראל לא נתן שלמה עבד" מתייחסות לפועלי-בניין, כמו שכתוב - ט 15 - "וזה דבר המס אשר העלה שלמה לבנות ...";
המילים "כי הם אנשי המלחמה ועבדיו" מתייחסות לעבדים בתחום המלחמה – נושאי כלים, או יצרני כלי נשק (בתחום הזה שלמה לא רצה להעסיק גויים, מסיבות מובנות).
והמילים "ויעל המלך שלמה מס מכל ישראל" מתייחסות לחוטבי-עצים בלבנון, כמו שמתואר שם בפרק ה. שלמה רצה לשלוח דווקא בני-ישראל לכריתת עצים, כי הוא רצה שהם ילמדו את האומנות הזאת מהצידונים , כמו שכתוב "כי אין בנו איש יודע לכרות עצים כצידונים".

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה במכתב וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-01-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvir/mlkima/avdy_jlmo