ביאור:נחמיה יב י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


וְיֵשׁוּעַ הוֹלִיד אֶת יוֹיָקִים וְיוֹיָקִים הוֹלִיד אֶת אֶלְיָשִׁיב וְאֶלְיָשִׁיב אֶת יוֹיָדָע:

הכהנים הגדולים[עריכה]

סדר הדורות הכתוב פה: (יהוצדק,) יהושע, יהויקים, אלישיב, יהוידע, יהוחנן, ידוע. [באשר לכתוב פה 'יונתן' ראה ביאור פס' הבא]

יהושע בן יהוצדק הוזכר למעלה עזרא ג ב ובימיו נבנה המקדש עזרא ה ב. בימי עזרא ונחמיה היה אלישיב בן יהויקים הכהן הגדול כמוזכר למעלה ג א. מוזכרת למעלה עזרא י ו לשכת יהוחנן בן אלישיב, מה שמראה שכבר בימי אלישיב היה יהוחנן חשוב מאד.

ואני אומר כי יהוידע לא היה מעולם כהן גדול, כי אם בחר לתתה מיד לבנו ואם כי מת לפני כן. [ואולי לכן הוא היחיד שכתוב בו וְאֶלְיָשִׁיב אֶת יוֹיָדָע ולא 'ואלישיב הוליד את יוידע']. ובנחמיה יב כג מובן כי בכתיבת הספר עוד לא היה ידוע כהן גדול ורק נזכר בתור בנו העתיד להיות אם יעזור ה'.

ששה כהנים גדולים[עריכה]

זה היה מקור למשכילים להגיד כי הם צודקים ומלכות בבל היתה שנים רבות מאד. לכן חברי [פה למטה] מדבר בזה פה. אני אין לבי שלם בדבריו כי אני הולך לפי פשטי המקראות וסברת הלב, ולכן אני מפנה אותך לביאור נוסף.

אוסיף כי לפי מה שכתבתי בכותרת 'הכהנים הגדולים' נופל ממשקל דברי המשכילים הרבה.

[חסרה כותרת][עריכה]

פסוק י: וְיֵשׁוּעַ בן יוצדק שהיה כהן גדול בעליה הראשונה בימי כורש הוֹלִיד אֶת יוֹיָקִים שהיה כהן גדול אחריו וְיוֹיָקִים הוֹלִיד אֶת אֶלְיָשִׁיב שהיה כהן גדול אחריו וְאֶלְיָשִׁיב אֶת יוֹיָדָע שהיה כהן גדול אחריו. פסוק יא: וְיוֹיָדָע הוֹלִיד אֶת יוֹנָתָן שהיה כהן גדול אחריו וְיוֹנָתָן הוֹלִיד אֶת יַדּוּעַ שהיה כהן גדול אחריו.
רש"י כותב שכולם היו כהנים גדולים.

לפי החשבון שבטבלה לקמן יוצא שמשנת אחת לכורש שאז היתה העליה של ישוע בן יוצדק עד אלכסנדר מוקדון היה 51 שנה. הגמרא מספרת ששמעון הצדיק היה הכהן הגדול בזמן אלכסנדר.

כורש הגדול מלך פרס. שהרשה לבנות את בית המקדש. הוא מלך ארתחשסתא המוזכר בעזרא ד מלך 3 שנים רש"י בדניאל ו כט כותב שכורש היה חתן של דריוש המדי.
אחשורוש מלך פרס. היה נשוי לנינת נבוכדנאצר ושתי. ואחרי שהרגה נשא את אסתר המלכה מלך 14 שנים הוא האחשורוש של מגילת אסתר. הגמרא מגילה יא א אומרת שאחשורוש מלך מעצמו. כותב רש"י שלא היה מזרע המלוכה. ויש בזה דעות שונות במדרשים.
דריוש הפרסי השני, י"א שהיה בן אסתר. הוא מלך ארתחשסתא המוזכר בעזרא ז ובנחמיה ב מלך 34 שנים עד שהובס בידי אלכסנדר מוקדון בית המקדש השני נבנה בשנה השנייה למלכותו

לפי זה יוצא החשבון שששה הכהנים הגדולים ישוע, יויקים, אלישיב, יוידע, יונתן, ידוע, היו כהנים גדולים בתוך אותם 51 שנים.
ולמעשה כשנחמיה בנה את החומה שזה היה בשנת עשרים לדריוש, אלישיב היה הכהן הגדול כמו שכתוב בנחמיה ג. ונשאר 14 שנה לדריוש שבו היו שלשה כהנים גדולים צאצאי אלישיב, ויתכן שלא האריכו ימים.
וצ"ע שהרי בפרק לקמן משמע שאלישיב היה כהן גדול עד שנחמיה חזר לבבל שהוא בשנת 32 לדריוש, יוצא שלשלשה מצאצאיו היה רק כמה שנים?

בפסוק כו כתוב: אֵלֶּה ראשי האבות החדשים שהתמנו בימי יהויקים היו בִּימֵי יוֹיָקִים בֶּן יֵשׁוּעַ בֶּן יוֹצָדָק, וּבִימֵי נְחֶמְיָה הַפֶּחָה וְעֶזְרָא הַכֹּהֵן הַסּוֹפֵר.
דהיינו שאחרי מות ישוע בימי יהויקים בנו החליפו את ראשי בתי האבות. והשאלה היא: הרי מישוע עד שמעון הצדיק היו ששה כהנים גדולים, ומדוע החליפו את הראשי האבות בכהן גדול השני והשאירו אותם כל ימי עזרא ונחמיה שהיה כמעט עד סוף ימי דריוש.
ויתכן שישוע היה כהן גדול בערך 20 שנה ויויקים עוד עשר שנים ואז החליפו את הראשי הכהנים והלויים. ואחרי 7 שנים בערך כשנחמיה בנה את החומה התמנה אלישיב לכהן גדול. ועד סוף מלכות דרויש היה עוד 14 שנים. לפי"ז הראשים הוחלפו 30 שנה אחרי שהתמנו בימי ישוע, והראשים השניים היו לפחות 20 שנה עד סוף ימי דריוש.