ביאור:נחמיה ה טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



נחמיה אומר: וְהַפַּחוֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר לְפָנַי הִכְבִּידוּ עַל הָעָם וַיִּקְחוּ מֵהֶם בְּלֶחֶם וָיַיִן, אַחַר אחרי מה שהיו לוקחים כֶּסֶף שְׁקָלִים אַרְבָּעִים כל שנה.

הפחה שהיה לפני נחמיה היו עזרא ולפניו היה זרובבל בן שאלתיאל. וצ"ע שנחמיה מדבר בגנותם שהם הכבידו על העם, האם עזרא וזרובבל חשודים שהכבידו על העם לא כצדק? האם הם היו לוקחים מהעם מס לעצמם כשהיה להם מספיק? הרי הם היו אנשי מעלה וצדיקים.