ביאור:מעשה בקיצוני

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


דברים, כב' "28 כי-ימצא איש נער בתולה אשר לא-ארשה ותפשה ושכב עמה ונמצאו. 29 ונתן האיש השכב עמה לאבי הנער חמשים כסף ולו-תהיה לאשה תחת אשר ענה לא-יוכל שלחה כל-ימיו".

אני מתלבט האם לכתוב את המאמר הבא משום שקיים חשש שיש בו לשון הרע, אך מכיוון שמדובר בדברי תורה אני מתיר לעצמי זאת, במגבלות מסויימות, שפטו אתם האם אני נוהג נכון.

הייתי בהרצאה על פרשת השבוע, בה הרב המרצה בחר כמה ענייינים מענייני אישות ודן בשאלה האם הם פרימיטיביים ומיושנים או לא. לא אפרט הרצאה זאת. תוך כדי כך היה משתתף אחד שניצל את ההזדמנות להציג את דעותיו השוביניסטיות-למהדרין - הסמוכות על דברי תורה.

ממבחר 'פניניו' - תחילה הוא אמר שיש להתיר ריבוי נשים כמו שנהוג היה בתנ"ך, כי זה טבע הגבר, הוא 'רבגוני'. אחר-כך הוא אמר שהאישה היא קניין 'כמו כוס'. ולבסוף הוא אמר שאונס מותר על-פי התורה, רק שיש לשלם קנס על הנזק. כל זה - למורת רוחן הגלויה של הנשים שנכחו בהרצאה. כשהרב ניסה לתקנו הוא אמר שכנראה הוא לא למד מספיק טוב את התורה.

אחת המשתתפות אמרה לו, שבלי להעליב הוא מתנהג כ'נבל ברשות התורה', שכן הוא לוקח מהתורה רק מה שנראה לו ולא את הכל. בסוף ההרצאה הוא המשיך להרצות את דבריו באופן פרטי וניסו לומר לו שדעותיו אינן מקובלות, בלשון המעטה. ובין היתר נאמר לו כי דרך ארץ קדמה לתורה וכי תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם.

עתה, כמה מחשבות סביב העניין:

ראשית, זו דוגמא לכך שהדת יכולה להוות מחסה לכל מיני דעות קיצוניות ושליליות. דוגמא לכך היא ה'רב' שכתב ספר על הלכות הריגת גויים. כנגד זאת מדבר סם האריס בספרו "מהפכת אלוהים" (כמדומני) וכמוהו גם אחרים.

שנית, בדיוק כמו שאמרו לו שיש לקרוא את התורה כולה ולא רק את הדברים השליליים שבה, אולי מוטב שנאמר לעצמנו, שיש לקרוא אותה כולה ולא רק את הדברים החיוביים שבה, שהרי מצויים בה דברים שאינם נכונים לזמננו, כמו בפסוק המצוטט למעלה שהוא הזכירו - היום לא יעלה על הדעת שקורבן האונס תתחייב להנשא למי שאנס אותה, הזמנים משתנים, אף כי ברור שבזמנו החוק הזה חוקק לטובתה.

שלישית, יש פה שיעור בענייני דרך ארץ, דווקא מדוגמת זה שכביכול או למעשה מפר אותם, שהרי יש, לדעתי, להזהר שלא לשלול את האדם מיסודו, אלא רק את דעותיו, כדי לא להעליבו. עם זאת, יש להעמידו במקום ואפילו בחומרה, כפי שנהגה אותה בחורה, שהרי הוא עצמו פוגע בכלל, בעיקר בנשים, וזאת אין להרשות. אך כן יש להרשות הבעת דעה חופשית - באופן עקרוני, אם כי במקרה הזה היא ממש הפריעה למהלך השיעור - שהרי אין דרך אחרת ללמוד ולהתנהל. גם כאן הוא ניצל זאת לרעה, באמרו מתוך ימניות משוערת דווקא - היכן השמאלנות שלכם...

נסכם: משלי ג יז: "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום". עד כאן.


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-08-24.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0522_1