ביאור:מעומד/מקרא/תורה/דברים/כה
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד
דברים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד
מהדורות נוספות של דברים כה | למהדורה המבוארת הרגילה
|
מלקות
כִּי יִהְיֶה רִיב בֵּין אֲנָשִׁים וְנִגְּשׁוּ אֶל הַמִּשְׁפָּט וּשְׁפָטוּם,
וְהִצְדִּיקוּ אֶת הַצַּדִּיק וְהִרְשִׁיעוּ אֶת הָרָשָׁע...
וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת בן מלקות, חייב במלקות על חטאו הָרָשָׁע?
וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט, וְהִכָּהוּ לְפָנָיו סביר שאין הכוונה להכות את פניו. וגם לא שיביט בפניו בעת ההכאה אלא אם אחר מכה. כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר לפי מספר המלקות ש"הורשע" בהם, או: לפי ההרשעה, תוך כדי ספירה (בקול).
אַרְבָּעִים מקסימום 40 (ולפי חז"ל: עד ולא עד בכלל, כלומר מקסימום 39) יַכֶּנּוּ לֹא יֹסִיף,
פֶּן יֹסִיף לְהַכֹּתוֹ עַל אֵלֶּה מַכָּה רַבָּה.
וְנִקְלָה ואז עלול להתבזות, מלשון קל וקלילות - שלא יתחשבו באנושיותו, או מלשון קללה. ובכל מקרה המילה באה מקולות הקולולו המושמעים בעת לעג בחבורה ובצהלות (מילה שאף היא מקורה בקולות אלה) בעת גבירה על אויב. אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ.
לא תחסום - איסור עינוי בהמת עבודה
דיש בא מצליל הצ'צ'צ' או הדשדוש המושמע בעת משיכת הכלי הכבד (המורג) או הצעידה ברגליים על גרעיני התבואה. מלים רבות בתחום זה הם עם ט, ד, ג', צ' או צ, כמו דש, דשא, חרש, זרע, זרוע, גרעין, גורן, גרגיר, חציר, חצר, חצץ, צמח, קיץ, קצץ, קץ, קוץ, קציר, עקץ. |
לֹא תַחְסֹם מלאכול שׁוֹר בְּדִישׁוֹ בזמן דריכתו על השיבולים (להפריד בין המוץ לדגן, בין אוכל לפסולת).
{ס}
ייבום וחליצה
כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו, וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ?
לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר.
יְבָמָהּ אחיו של הנפטר (גיסה) ישא אותה לקיים מצות ייבום יָבֹא עָלֶיהָ
וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה, וְיִבְּמָהּ ובכך ישלים את פעולת הייבום, או שמא יש בנוסף טקס.
וְהָיָה: הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד,
יָקוּם עַל שֵׁם יעמוד כתחליף ל אָחִיו הַמֵּת,
וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ לא יימחק וייעלם שמו של האח מִיִּשְׂרָאֵל.
וְאִם לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ לָקַחַת אֶת יְבִמְתּוֹ עדיין נקראת כך למרות שלא "ייבם" אותה,
וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה לשער העיר אֶל הַזְּקֵנִים וְאָמְרָה:
"מֵאֵין יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל,
לֹא אָבָה רצה יַבְּמִי".
וְקָרְאוּ לוֹ זִקְנֵי עִירוֹ וְדִבְּרוּ אֵלָיו ישכנעו אותו לקיים את מצוות הייבום,
וְעָמַד ואם בכל זאת ימשיך ויתעקש וְאָמַר:
"לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ".
וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים,
וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ, וְיָרְקָה בְּפָנָיו!
וְעָנְתָה וְאָמְרָה:
"כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו!!"
וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל 'בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל'. {ס}
עונש לאשה האוחזת במבושי גבר
כִּי יִנָּצוּ יריבו אֲנָשִׁים יַחְדָּו, אִישׁ וְאָחִיו,
וְקָרְבָה אֵשֶׁת הָאֶחָד לְהַצִּיל אֶת אִישָׁהּ בעלה מִיַּד מַכֵּהוּ,
וְשָׁלְחָה יָדָהּ וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבֻשָׁיו.
וְקַצֹּתָה אֶת כַּפָּהּ! לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ! {ס}
חובת יושר במסחר
לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן אבנים קבועות לשקילה, גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה עם הפרש קטן ובלתי נראה, כדי לרמות את הלקוחות.
לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה כלים למדידת נפח של איפה, כ-40 ליטר, גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה.
אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק וצודקת יִהְיֶה לָּךְ!
אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ!
- לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ כעם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.
כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ
כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה שיטות רמאות במדידות,
כֹּל עֹשֵׂה עָוֶל!
{פ}
זכירת מעשי עמלק
זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם.
אֲשֶׁר קָרְךָ נקרה בדרכך, הזדמן לך בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ, וְאַתָּה עָיֵף צמא וְיָגֵעַ וחלש מההליכה במדבר, ודומה לו המילה זיעה,
וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים ועמלק לא פחד מהאל.
וְהָיָה, בְּהָנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב
בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ?
תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר כל זרע עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם - לֹא תִּשְׁכָּח!
{פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- פרשיית זכירת עמלק מובאת לאחר פסוקים המדברים על הקפדה על מסחר ביושר. הרש"ר הירש מסביר את הקשר: "המצווה הקודמת השלימה את התמונה האידיאלית של ישראל: עם המתרחק מכל עָוֶל... תהפוך ביום מן הימים לתכונה משותפת לכל המין האנושי. הניגוד הגמור לכל האופי הלאומי הזה מיוצג על ידי עמלק, אשר שש ומתפאר ומתכבד רק בחרבו המנצחת" . בהמשך הוא מוסיף פירוש חינוכי ל"לֹא תִּשְׁכָּח": "אם אי פעם תיכשל, וכעמלק, תשכח את ה׳ ואת חובתך, ותחפש רק הזדמנויות להשתמש בעליונותך, בעניינים גדולים או קטנים, לרעת הזולת. אל תשכח דבר זה אם אי פעם תרצה לשכוח את ייעודך ואת שליחותך כישראל בקרב האנושות. אל תקנא בזרי הדפנה שקולע עולם אווילי לזכר הצלחת מחריביו של האושר האנושי. זכור את הקרקע רוויית הדמעות שמצמיחה זרי דפנה אלה".
