ביאור:מעומד/מקרא/כתובים/תהלים/ה
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י
תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ
() ר' הביאור במהדורה הרגילה
לַמְנַצֵּחַ אֶל הַנְּחִילוֹת כלי נגינה אולי קשור לזמזום נחיל הדבורים המתנחל במקום חדש:
- מִזְמוֹר לְדָוִד המוקדש לדוד, ואולי היה ביצוע מסוג מסויים למזמורים אלו:
- אֲמָרַי הַאֲזִינָה יְהוָה! בִּינָה הבנה מלשון התבוננות ותשומת לב הֲגִיגִי בקשותיי - מלשון צליל הזמזום הנוגה - אולי של כלי מיתר שהרי הנבל משמיע צליל נוגה הנקרא "הגיון" ובאנגלית twang.!
- הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעִי זעקתי, מצליל צרחות העזרה הבלתי רצוניות שהושמעו עם ע לועית. כיום: הֵייי! - מַלְכִּי וֵאלֹהָי, כִּי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל ולא לאלים אחרים, אלילים.!
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
- יְהוָה! בֹּקֶר כבר עם שחר, מוקדם ככל האפשר תִּשְׁמַע קוֹלִי!
- בֹּקֶר אֶעֱרָךְ לְךָ עם שחר, אני מסדר לפניך את בקשתי וַאֲצַפֶּה ומחכה עם שחר לרגע שאוכל לבקש ולהתפלל אליך, או פירושו: ואני מחכה להצלה שתבוא!
- כִּי אני מתפלל אליך שתציל אותי מאויבי, שהרי... לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה:
- לֹא יְגֻרְךָ יגור איתך רָע!
- לֹא יִתְיַצְּבוּ הוֹלְלִים רשעים שוטים, שמתהללים בכוחם לְנֶגֶד עֵינֶיךָ!
- שָׂנֵאתָ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן עושי רשע!
- תְּאַבֵּד דֹּבְרֵי כָזָב, אִישׁ דָּמִים רוצחים השופכים דם וּמִרְמָה - יְתָעֵב יְהוָה.
- וַאֲנִי - בְּרֹב חַסְדְּךָ - אָבוֹא בֵיתֶךָ!
- אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ היכל הקודש שלך - האולם המקודש. המילה היכל הגיעה לעברית מהאכדית שהושאלה מהשומרית העתיקה.𒂍𒃲 בכתב יתדות עי - ארמון. גל או כל - גדול. - בְּיִרְאָתֶךָ מתוך היראה שלי ממך.
- יְהוָה! נְחֵנִי בְצִדְקָתֶךָ - לְמַעַן שׁוֹרְרָי כדי שאנצל מאויבי!
- הַויְשַׁר לְפָנַי דַּרְכֶּךָ! ישר לפני את הדרך הזו, שהיא שלך
הרשעים
- כִּי אֵין בְּפִיהוּ בפה של הרשעים נְכוֹנָה דיבורים נכונים, טובים:
- קִרְבָּם - הַוּוֹת מזימות רשע,
- קֶבֶר פָּתוּחַ - גְּרוֹנָם,
- לְשׁוֹנָם - יַחֲלִיקוּן!
- הַאֲשִׁימֵם יצאו חייבים בדין לפניך אֱלֹהִים!
- יִפְּלוּ מִמֹּעֲצוֹתֵיהֶם כעונש על מזימותיהם
- - בְּרֹב פִּשְׁעֵיהֶם {ב|הַדִּיחֵמוֹ|תדיח אותם. כלומר תגרום להם לנוע, או עשה להם רע}} - כִּי מָרוּ בָךְ!
- כִּי אֵין בְּפִיהוּ בפה של הרשעים נְכוֹנָה דיבורים נכונים, טובים:
החוסים בך
- וְיִשְׂמְחוּ ולעומת זאת כָל חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם,
- יְרַנֵּנוּ יזמרו (רינה במקרא פירושה זמרה) - וְתָסֵךְ עָלֵימוֹ ואתה מסך, שומר עליהם (מלשון סכך של סוכה העושה צל! וְיַעְלְצוּ עליצות היא צליל הצחוק בעת העתיקה, אשר כלל קול צקצוקים ומכאן: ליצן, התלוצצות, לצון, מליץ, מליצה, הלצה, ועוד בְךָ אֹהֲבֵי שְׁמֶךָ!!
- כִּי אַתָּה תְּבָרֵךְ צַדִּיק, יְהוָה!
- כַּצִּנָּה צינה היא כנראה כובע מגן, קסדה, או גגון מגן מפני חיצים - רָצוֹן תַּעְטְרֶנּוּ תעטוף אותו באהבתך ('רצון' - מלשון ריצוי, כלומר רוצה אותו. 'עטרה' - כובע מפואר. תעטרנו, תחבוש לראשו עטרה המסמלת ריצוי לאל. (כיום חובשים כיפה בדיוק מהסיבה הזו. כאן האל מעטר את המשורר בעצמו בעטרה).