ביאור:מלחמות בין בני ישראל לבין ערי פלשתים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.



<meta content="text/html; charset=utf-8" http-equiv="content-TYPE" /> </meta>

  • </link>
  • </link> <meta content="OpenOffice.org 1.1.4 (Linux)" name="GENERATOR" /> </meta> <meta content="Erez Segal" name="AUthOR" /> </meta> <meta content="19990506;22470000" name="CREATED" /> </meta> <meta content="Erez Segal" name="CHANGEDBY" /> </meta> <meta content="19990517;19580000" name="CHANGED" /> </meta>

בימי גלות מצרים[עריכה]

המלחמה הראשונה בין בני ישראל לערי פלשתים קרתה (כנראה) עוד כשבנ"י היו במצרים (דברי הימים א ז כ): " "ובני אפריים" : "שותלח" ; "וברד בנו ותחת בנו" , "ואלעדה בנו ותחת בנו" . "וזבד בנו ושותלח בנו" , "ועזר ואלעד" ; "והרגום אנשי גת הנולדים בארץ" , "כי ירדו לקחת את מקניהם" . "ויתאבל אפריים אביהם ימים רבים" , "ויבואו אחיו לנחמו" . "ויבוא אל אשתו" , "ותהר" , "ותלד בן" ; "ויקרא את שמו בריעה" , "כי ברעה הייתה בביתו" ".

ייתכן שבריעה, הבן שנולד לאחר מותם של אחיו, החליט לנקום את נקמתם, כמו שכתוב בהמשך (ח 13): " "ובריעה ושמע" -- "המה ראשי האבות ליושבי איילון" ; "המה הבריחו את יושבי גת " ". אבל בכלל לא בטוח שזה אותו אדם, כי הפסוק הזה כתוב בהקשר של בני בנימין. כל הפסוקים האלה בדה"א לא ברורים לי בכלל ולכן לא אתעכב עליהם יותר.

בימי יהושע, השופטים, שמשון ושמואל[עריכה]

בימי יהושע (ע' כאן בסעיף 'עזה היא עיר-הפלשתים הדרומית'), מסופר שיהושע כבש את הערים בגבול הדרומי של א"י – מקדש ברנע בדרום-מזרח עד עזה בצפון-מערב, אבל הוא לא כבש את עזה עצמה, וגם לא את שאר ערי פלשתים, כמו שכתוב ביהושע יג ג.

באותה תקופה הכרית יהושע את כל הענקים מהארץ ו" "לא נותר ענקים בארץ בני ישראל" ; "רק בעזה בגת ובאשדוד נשארו" " (יהושע יא כב) – כי את שלוש הערים האלה לא הצליח יהושע לכבוש.

לאחר מות יהושע הצליחו בני יהודה ללכוד חלק מערי הפלשתים (שופטים א יח): " "וילכוד יהודה את עזה ואת גבולה" , "ואת אשקלון ואת גבולה" , "ואת עקרון ואת גבולה" ": את אשדוד ואת גת הם לא כבשו. נראה מכאן שהערים האלו היו חזקות במיוחד – אולי הענקים שם היו גדולים יותר מאשר בעזה (בשמואל ב כא טו-כב מסופר על 4 ענקים שיולדו להרפה בגת)..

גם על שמשון לא נאמר שהוא נכנס לאשדוד ולגת – הוא נכנס רק ל "תמנה" שליד עקרון (שופטים יד א), ל " אשקלון " (יד 19), ול " עזה " (טז 1 - 3 – עקירת שערי עזה; טז 21 - 30: הפלת הבית).

רק ה' ית' בעצמו הצליח להכות את אשדוד ואת גת: לאחר מלחמת אבן-העזר הראשונה, שבה הובסו ישראל (שמואל א ה א): " "ופלשתים לקחו את ארון האלוהים" ; "ויביאוהו מאבן העזר אשדודה " ", ואז " "ותכבד יד ה" ' "אל האשדודים" , "וישימם" ; "ויך אותם בטחורים" , "את אשדוד ואת גבוליה" ". אחר כך הם החליטו ש" גת ייסוב ארון אלוהי ישראל", ואז " "ויהי אחרי הסבו אותו" , "ותהי יד ה" ' "בעיר" , "מהומה גדולה מאוד" , "ויך את אנשי העיר מקטון ועד גדול" , "ויישתרו להם טחורים" ". באותה הזדמנות היכה ה' גם את עקרון (העיר השלישית ששמשון לא הספיק להכות): " "וישלחו את ארון הא" - "להים עקרון " ... "כי הייתה מהומת מוות בכל העיר" , "כבדה מאוד יד הא" - "להים שם" , "והאנשים אשר לא מתו הוכו בטחורים" , "ותעל שוועת העיר השמים" ".

לאחר שהפלשתים החזירו את ארון ה' – נאמר (שמואל א ו יז):

" "ואלה טחורי הזהב אשר השיבו פלשתים אשם לה" ': "לאשדוד" "אחד" , "לעזה" "אחד" , "לאשקלון" "אחד" , "לגת" "אחד" , "לעקרון" "אחד" "

הפסוק דומה מאד לפסוקים ביהושע יב ט-כד, שבהם מפורטים המלכים שהיכה יהושע. ואכן הפסוק הזה הוא המשך ישיר של אותו הפרק, כי יהושע לא הצליח להכות את 5 ערי הפלשתים, ורק בימי השופטים הצליח שמשון להכות את עזה ואת אשקלון, ובימי שמואל היכה ה' את אשדוד גת ועקרון.

בימי שמואל ושאול[עריכה]

לאחר שה' היכה את גת, היא כבר לא היתה עיר כל-כך חזקה, וגם בנ"י הצליחו לכבוש אותה: במלחמת אבן-העזר השניה באו בנ"י מהמצפה, מצפון-מזרח לפלשת, וכבשו את הערים הפלשתיות המזרחיות -- מהצפונית (עקרון) עד הדרומית (גת) -- ע' כאן בסעיף "המפה": "ותשובנה הערים אשר לקחו פלשתים מאת ישראל לישראל" , " מעקרון ועד גת " , "ואת גבולן" , "הציל ישראל מיד פלשתים" ...".

לאחר מכן, בימי שאול (שמ"א יג-יז), היו עוד כמה מלחמות עם הפלשתים, וכנראה שהערים עברו מיד ליד.

לאחר מכן (שמואל א יז א) היתה עוד מלחמה, שהתחילה מאמצע נחלת יהודה – בין שוכה לעזקה (יהושע טו לה), כלומר – ממזרח לפלשת. לאחר שדוד היכה את גלית נאמר (שמואל א יז נב): " "ויקומו אנשי ישראל ויהודה ויריעו וירדפו את הפלשתים עד בואכה גיא ועד שערי עקרון " ; "וייפלו חללי פלשתים בדרך שעריים ו עד גת ו עד עקרון " ", כלומר: הם רדפו אחרי פלשתים מערבה, בשני ראשים: ראש אחד רדף דרום-מערבה והגיע "עד גת", והראש השני רדף צפון-מערבה והגיע "עד עקרון".

{כך אפשר להסביר את ההבדל בין שני הפסוקים האלה: בפסוק הראשון בנ"י באו מצפון ולכן כבשו "מעקרון ועד גת" , ובפסוק השני באו ממזרח ולכן כבשו בנפרד – "עד גת ועד עקרון" }.

כיבושי גת[עריכה]

בימי דוד שוב נכבשה גת, כמו שכתוב בדברי הימים א יח א: " "ויהי אחרי כן" , "ויך דוד את פלשתים ויכניעם" , "וייקח את גת ובנותיה מיד פלשתים" ". נראה לי שמאותה תקופה והלאה היתה העיר גת שייכת ליהודה ולא לפלשתים (ומלך גת היה כפוף למלך ישראל). זה יכול להסביר כמה דברים:

כשברח דוד מבני אבשלום הצטרף אליו איתי הגתי, וגם " "כל הגיתים" , 600 "איש" , "אשר באו ברגלו מגת" , "עוברים על פני המלך" "
]
[כשדוד ברח משאול הוא בא לגת עם 600 איש, וכשדוד ברח מאבשלום הצטרפו אליו 600 איש מגת!].
כשעבדיו של שמעי בן גרא ברחו לגת – הוא פשוט הלך לשם להביא אותם (מלכים א ב מ): " "ויקם שמעי ויחבוש את חמורו" , "וילך גתה אל אכיש לבקש את עבדיו" , "וילך שמעי ויבא את עבדיו מגת" " לא היתה לו שום בעיה ללכת לגת כי היא כבר לא היתה עיר פלשתית.
בדברי הימים ב יא ו מסופר על המלך רחבעם, שבנה "ערים למצור ביהודה": בית לחם, עיטם, תקוע, בית צור, שוכו, עדולם, גת , מרשה, זיף, אדוריים, לכיש, עזקה, צורעה, איילון, חברון, " "אשר ביהודה ובבנימין" , "ערי מצורות" "
]
[ב'דעת מקרא' פירשו שזו 'גת' אחרת, ולא הבנתי על מה הם מסתמכים].

בימי יהואש מלך יהודה (מלכים ב יב יח): " "אז יעלה חזאל מלך ארם" , "ויילחם על גת " (הכתוב מספר על כיבוש גת כי גת היתה שייכת ליהודה) "וילכדה" ; "וישם חזאל פניו לעלות על ירושלים" "...

ונכדו, עזריהו בן אמציהו בן יהואש, כבש את גת מחדש והחריב אותה (דברי הימים ב כו ו): " "וייצא ויילחם בפלשתים" , "ויפרוץ את חומת גת ואת חומת יבנה ואת חומת אשדוד ויבנה ערים באשדוד ובפלשתים" ".

הנביאים האחרונים לא מזכירים (כמעט) בכלל את גת ברשימות ערי הפלשתים:

בעמוס א ו-ח, בתוכחה לפלשתים, מוזכרות רק 4 ערי פלשתים: " "כה אמר ה’" : "על שלושה פשעי עזה ועל ארבעה לא אשיבנו" : "על הגלותם גלות שלמה להסגיר לאדום" . "ושילחתי אש בחומת עזה " , "ואכלה ארמנותיה" . "והכרתי יושב מאשדוד " , "ותומך שבט מאשקלון " , "והשיבותי ידי על עקרון " , "ואבדו שארית פלשתים" , "אמר ד’ ה’" "
בצפניה ב ד, בתיאור הפורענות על פלשתים: “ "כי עזה עזובה תהיה" , "ו אשקלון לשממה" , " אשדוד בצוהריים יגרשוה" , "ו עקרון תיעקר" . "הוי" , "יושבי חבל הים" , "גוי כרתים" ! "דבר ה’ עליכם" , "כנען ארץ פלשתים" ! "והאבדתיך מאין יושב" . "והייתה חבל הים נוות כרות רועים וגדרות צאן" . "והיה חבל לשארית בית יהודה" , "עליהם ירעון" : "בבתי אשקלון בערב ירבצון" ; "כי יפקדם ה’ אלוהיהם ושב שביתם" ."
בירמיהו כה כ, בתיאור הפורענות שתבוא על כל העמים: " "ואת כל מלכי ארץ פלשתים" , "ואת אשקלון ואת עזה ואת עקרון ואת שארית אשדוד " "
בזכריה ט ה: " "תרא אשקלון ותירא" , " ועזה ותחיל מאוד" , " ועקרון כי הוביש מבטה" ; "ואבד מלך מעזה " , " ואשקלון לא תשב" . "וישב ממזר באשדוד " ; "והכרתי גאון פלשתים" . "והסירותי דמיו מפיו" , "ושיקוציו מבין שיניו" , "ונשאר גם הוא לא" - "לוהינו" ; "והיה כאלוף ביהודה" , " ועקרון כיבוסי" .".
במיכה א י-יד נזכרת גת ברשימה של ערי יהודה: " " בגת אל תגידו" , "בכה אל תבכו" , "בבית לעפרה עפר התפלשי" , "עברי לכם יושבת שפיר ערייה בושת" , "לא יצאה יושבת צאנן" , "מספד בית האצל ייקח מכם עמדתו" . "כי חלה לטוב יושבת מרות" , "כי ירד רע מאת ה" ' "לשער ירושלים" . "רתום המרכבה לרכש יושבת לכיש" , "ראשית חטאת היא לבת ציון" , "כי בך נמצאו פשעי ישראל" . "לכן תיתני שילוחים על מורשת גת " , "בתי אכזיב לאכזב למלכי ישראל" "
]
[גם כאן פירשו 'דעת מקרא' שזו 'גת' אחרת, וגם כאן לא הבנתי למה].
רק בעמוס ו ב כתוב: " "עברו כלנה וראו" , "ולכו משם חמת רבה" , "ורדו גת פלשתים " , "הטובים מן הממלכות האלה" ? "אם רב גבולם מגבולכם" ?".

כיבוש עזה ואשקלון[עריכה]

[עדיין לא הספקתי לעיין בפסוקים האלה]:

מלכים ב יח ח: חזקיהו: ".. "הכה את פלשתים עד עזה ואת גבוליה" ".

ירמיהו מז א-ז: " "אשר היה דבר ה’ אל ירמיהו הנביא" , "אל פלשתים" , "בטרם יכה פרעה את עזה " . "כה אמר ה’" : "הנה מים עולים מצפון והיו לנחל שוטף" , "וישטפו ארץ ומלואה" , "עיר ויושבי בה" ; "וזעקו האדם" , "והיליל כל יושב הארץ" . "מקול שעטת פרסות אביריו" , "מרעש לרכבו" , "המון גלגיליו" , "לא הפנו אבות אל בנים מרפיון ידיים" . "על היום" , "הבא לשדוד את כל פלשתים" , "להכרית לצור ולצידון כל שריד עוזר" ; "כי שודד ה’ את פלשתים" , "שארית אי כפתור" . "באה קורחה אל עזה " , "נדמתה אשקלון שארית עמקם" ; "עד מתיי תתגודדי" ? "הוי" , "חרב לה’" , "עד אנה לא תשקוטי" ? "היאספי אל תערך" , "הירגעי ודומי" . "איך תשקוטי" , "וה’ ציווה לה" ? "אל אשקלון ואל חוף הים שם יעדה" ".

שארית אשדוד[עריכה]

בדברי הימים ב כו ו (בתאור מלחמות עזריהו) מסופר: " "וייצא ויילחם בפלשתים" , "ויפרוץ את חומת גת ואת חומת יבנה ואת חומת אשדוד " ; "ויבנה ערים ב אשדוד ובפלשתים" ".

בישעיהו כ א מסופר: " "בשנת בוא תרתן אשדודה" , "בשלוח אותו סרגון מלך אשור" ; "ויילחם באשדוד וילכדה" ".

אולי זה מסביר את מה שכתוב בירמיהו כה כ, בתיאור הפורענות שתבוא על כל העמים: " "ואת כל מלכי ארץ פלשתים" , "ואת אשקלון ואת עזה ואת עקרון ואת שארית אשדוד " ": מהעיר אשדוד נשארה רק 'שארית'.

אבל אני לא מבין את עמוס ג ט: " "השמיעו על ארמנות באשדוד " , "ועל ארמנות בארץ מצרים" , "ואמרו" : ' "היאספו על הרי שומרון" , "וראו מהומות רבות בתוכה ועשוקים בקרבה" '."

בכל אופן, בימי נחמיה היתה אשדוד העיר הפלשתית הראשית (ואולי גם היחידה ששרדה), כמו שכתוב (נחמיה ד א): " "ויהי כאשר שמע סנבלט וטובייה והערבים והעמונים והאשדודים " , "כי עלתה ארוכה לחומות ירושלים" ...", ו(נחמיה יג כג): " "גם בימים ההם ראיתי את היהודים הושיבו נשים אשדודיות" , "עמוניות" , "מואביות" , "ובניהם חצי מדבר אשדודית " , "ואינם מכירים לדבר יהודית" , "וכלשון עם ועם" ".

תגובות[עריכה]

זה עזר לי בעבודה תודה

-- אלמוני/ת, 2009-10-31 10:54:23

אראל, כתבת:

" --- כל הפסוקים האלה בדה"א לא ברורים לי בכלל ולכן לא אתעכב עליהם יותר ---"

תוכל ללמוד יותר על האירוע המדובר בספר הישר, בפרק העוסק בספר שמות. אנסה להדביק כאן את הקטע הרלוונטי:

בעת ההיא בשנת מאה ושמונים שנה לרדת ישראל מצרימה ויצאו אנשים גבורי חיל ממצרים שלשים אלף רנלי מבני ישראל ויהיו

כלם משבט יוסף מבני אפרים בן יוסף : כי אמרו כי תם הקץ אשר חק יי על בני ישראל מימי קדם אשר דבר אל אברהם:

ויתאזרו האנשים האלה וישימו איש חרבו על ירכו ואיש כלי מלחמתו עליו ויבטחו בגבורתם ויצאו יחד ממצרים ביד חזקה: ולא

הוציאו אתם צדה לדרך רק כסף וזהב וגם לחם לאכול ביום ההוא לא הוציאו בידם: כי אמרו לקחת את מחייתם מפלשתים

במחיר ואם לא ולקחו מאתם בחזקה : והאנשים ההם גבורי חיל מאד מאד אחד ירדוף אלף ושנים יניסו רבבה ויבטחו בגבורתם

וילכו יחד כאשר המה: וישימו פניהם ארץ גת וירדו וימצאו רועי גת רועים את מקנה בני גת : ויאמרו אל הרועים תנו לנו מהצאן

במחיר לאכול כי רעבים אנחנו כי לא אכלנו לחם היום : ויאמרו הרועים הצאננו הם אם מקננו כי נתן לכם אף במחיר ויגשו בני

אפרים לקחתם בחזקה : ויצעקו רועי גת עליהם ותשמע צעקתם למרחוק ויצאו כל בני גת אליהם: ויראו בני גת את רעת בני אפרים

וישובו ויזעיקו את כל אגשי גת ויחגרו איש כלי מלחמתו ויצאו אל בני אפרים למלחמה : ויערכו אתם מלחמה בבקעת גת ותהי

המלחמה חזקה ויכו אלה מאלה רבים ביום ההוא: ויהי ביום השני וישלחו בגי גת אל כל ערי פלשתים לבא אליהם לעזרה לאמר: עלו

אלינו ועזרונו ונכה את בני אפרים אשר יצאו ממצרים לקחת את מקננו ולהלחם אתנו חנם. ובני אפרים עיפה נפשם ברעב ובצמא

כי לא אכלו לחם שלשה ימים : ויצאו מכל ערי פלשתים לעזרת אנשי גת כארבעים אלף איש : ויערכו האנשים האלה את בני

אפרים מלחמה ויתן יי את בני אפרים ביד פלשתים: ויכו את כל בני אפרים כל אשר יצאו ממצרים לא השאירו שריד כי אם עשרה

אנשים אשר ברחו ממערכה המלחמה: כי מאת יי היתה הרעה הזאת אל בני אפרים כי מרו את פי יי לצאת ממצרים טרם ב א

הקץ אשר חק יי על ישראל מימי קדם : וגם מפלשתים נפלו הרבה כעשרים אלף איש וישאום אחיהם ויקברו אותם בעריהם :

וישארו חללים בני אפרים נטושים בבקעת גת ימים רבים ושנים ולא נתנו לקבורה ותהי כל הבקעה מ ל א ה עצמות אנשים :

והאנשים אשר נמלטו מהמלחמה באו מצרימה ויגידו אל בני ישראל את כל הקורות אותם : ויתאבל אפרים אביהם עליהם

ימים רבים ויבאו אחיו לנחמו: ויבא אל אשתו ותלד בן ויקרא את שמו בריעה כי ברעה היתה בביתו.

כה לחי !

-- גואל ר., 2012-01-04 09:25:25

תודה רבה

-- אראל, 2012-01-04 18:10:33

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-03-30.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/hvdlim1/pljt_mlxmot