ביאור:מכות מצרים - נטית יד ומטה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זהו מאמר לא גמור. קחו אותו כאתגר - להשלים אותו!

הרבה מכות בוצעו בנטיה של מטה או של יד. כאמור במאמר על מבנה הפרשה , במכות דם-צפרדע-כינים המבצע היה אהרן, ובמכות ברד-ארבה-חושך המבצע היה משה, וגם בקריעת ים-סוף השתתף משה:

"מכה"

"ביצוע"

"ציווי"

דם

" "ויעשו כן משה ואהרון כאשר ציווה ה', וירם במטה ויך את המים" "

" "קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים על נהרותם על יאוריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם" "

צפרדע

" "ויט אהרון את ידו על מימי מצרים" "

" "נטה את ידך במטך, על הנהרות על היאורים ועל האגמים" "

כנים

" "ויעשו כן, ויט אהרון את ידו במטהו ויך את עפר הארץ" "

" "נטה את מטך והך את עפר הארץ" "

" "" "

ברד

" "ויט משה את מטהו על השמים" " ""

" "נטה את ידך על השמים" "

ארבה

" "ויט משה את מטהו על ארץ מצרים" "

" "נטה ידך על ארץ מצרים בארבה" "

חושך

" "ויט משה את ידו על השמים" "

" "נטה ידך על השמים" "

ים-סוף 1

" "ויט משה את ידו על הים" "

" "ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו" "

ים-סוף 2

" "ויט משה את ידו על הים" "

" "נטה את ידך על הים" "

בכל המכות המוקדמות, שבהן הציווי היה לאהרן, נצטווה אהרן לקחת את המטה או להשתמש בו בזמן הנטייה. לעומת זאת, בכל המכות המאוחרות, שבהן הציווי היה למשה, נצטווה משה לנטות את ידו בלבד. בקריעת ים-סוף גם נאמר למשה בפירוש " " "הרם את מטך" " " – כלומר החזק אותו למעלה ואל תשתמש בו – " "נטה" " רק " "את ידך" " .

] ר' אברהם קורמן הסביר, בשם הגר"א, שדווקא בקריעת ים-סוף היה חשוב להדגיש שמשה לא נטה את המטה על המים, כי באותם ימים התהלכה אגדה שיש חומר מיוחד שמסוגל לבקוע נוזלים, ומטהו של משה היה עשוי מחומר זה, ולכן אם משה היה נוטה את מטהו על המים היו עלולים לחשוב שהוא בקע את הים באופן טבעי ולא בנס...

הבעיה העיקרית כאן היא שהביצוע בכלל לא מתאים לציווי:

אצל אהרן:

בדם – אהרן נצטווה " " "קח מטך ונטה ידך" " " והוא לא נטה את ידו אלא רק " " "וירם במטה" " "

בצפרדע – אהרן נצטווה " " "נטה את ידך במטך" " " והוא לא השתמש במטה אלא רק " " "ויט אהרן את ידו" " "

בכנים – אהרן נצטווה " " "נטה את מטך" " " (בלי ידיים) והוא נטה גם את ידו " " "ויט אהרן את ידו במטהו" " ".

אצל משה: כאמור משה נצטווה תמיד לנטות רק את ידו, אבל בברד ובארבה הוא נטה את מטהו, ורק מחושך והלאה הוא "הבין" שהוא צריך לנטות גם את ידו!

אין לי עדיין פתרון לבעיה הזאת.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים מכות מצרים - לא גמור וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2003-03-24.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/mkot_ntya