ביאור:מוסר אביך א ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


מוסר אביך:       הקדמה       פרק א       פרק ב       פרק ג       פרק ד
ביאור:       הקדמה       פרק א       פרק ב       פרק ג       פרק ד

ב . לימוד היראה וחכמתה[עריכה]

על הפסוק (איוב כח כח): "הן יראת ה' היא חכמה" אמרו חז"ל (שבת לא:): "בלשון יוני קורין לאחת - הן" (הן = one = אחת), כלומר, שיראת ה' היא החכמה היחידה. והדבר תמוה, שהרי יש עוד הרבה נושאים עמוקים הדורשים חכמה ולימוד! אולם יש הבדל מהותי בין יראת ה' לבין שאר הנושאים:

  • בכל שאר הנושאים, ברגע שאדם למד אותם לעומק והגיע למסקנות, הוא יכול להעביר את המסקנות הללו לאנשים אחרים, והם יידעו אותן בדיוק כמוהו; אפילו בעולם התורה, ברגע שאדם למד סוגיה תלמודית (למשל) והגיע למסקנות הלכתיות, הוא יכול להעביר את המסקנות הללו לאנשים אחרים.
  • אולם ביראת ה' (וכן בשאר מידות הנפש), העיקר הוא עצם הלימוד; מי שלמד סוגיה הקשורה ליראת ה' והגיע למסקנות, גם אם יספר אותן לאנשים אחרים, הן לא יוכלו להבין כמוהו, אלא אם כן יתעמקו וילמדו את הסוגיה בעצמם.

המילה "חכמה" מציינת את הלימוד; רק יראת ה' היא "חכמה", רק ביראת ה' יש משמעות לעצם הלימוד. בכל שאר הנושאים, החכמה היא רק אמצעי כדי להגיע לידיעות; ביראת ה', החכמה היא המטרה.

מוסר אביך:       הקדמה       פרק א       פרק ב       פרק ג       פרק ד
ביאור:       הקדמה       פרק א       פרק ב       פרק ג       פרק ד