הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

מדוע שינה בלק את דעתו?[עריכה]

לאחר הפעם השניה שבלעם בירך את ישראל (במדבר כג יח-כד), הבין בלק שבלעם לא יצליח לקלל את ישראל, כמו שאמר לו בפירוש "הנה ברך לקחתי, וברך ולא אשיבנה". הוא הסיק את המסקנה הנדרשת, ואמר לבלעם (כג25): "גם קב לא תקבנו, גם ברך לא תברכנו".

אולם, שני פסוקים לאחר מכן הוא שינה את דעתו, ואמר לו (כג27): "לכה נא אקחך אל מקום אחר, אולי יישר בעיני הא-להים וקבותו לי משם"! מה קרה לבלק? איך שינה את דעתו תוך שני פסוקים?

המפתח לפתרון הבעיה נמצא בפסוק שביניהם - כג26 - שבו אומר בלעם לבלק: "הלא דיברתי אליך לאמור: כל אשר ידבר ה' אותו אעשה". בלק קלט סוף-סוף, שסוד ההצלחה של עם ישראל הוא, שה' איתם, והוא אומר לבלעם לברך את ישראל. מכאן, שאם יצליח לגרום לכך שה' יהיה נגד עם ישראל - אולי יישר בעיניו לקלל אותם.

לכן, לקח בלק את בלעם אל "ראש הפעור" - מקום מקודש לאליל בעל-פעור, אליל ש"מתמחה" בזימה ופריצות (ע' במדבר כה). מטרתו הייתה לגרום לבלעם לקלל את ישראל בפריצות, כך שה' יעזוב אותם; זאת ניתן לראות מהברכה שיצאה מפיו לבסוף - ברכה שכולה מדברת על צניעות וטהרה: "מה טובו אהליך יעקב, משכנותיך ישראל. כנחלים נטיו, כגנות עלי נהר, כאהלים נטע ה', כארזים עלי מים...". ע"ע מקומות בפרשת בלק .

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-03-26.

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מדוע שינה בלק את דעתו?

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/bmdbr/bm-23-2527