ביאור:מ"ג בראשית כ טז
הקדמה
[עריכה]הנה נתתי אלף כסף לאחיך. היו הצאן והבקר והעבדים שנתן לו שוים אלף כסף, ואמר לשרה הנה נתתי ממון רב לאחיך, הנה הכסף לך כסות עיני כל המביטים ביפיך, כי את עיניהם ואת ראשיהם החוזים יכסו מהביט בך, ומהביט בכל אשר אתך, אפילו בנערותיך ושפחותיך. והנה לטובתך נתפשת בביתי, כי ייראו ממך ויכסו עיניהם מראות בך, באמרם המלך פדה נפשו על שלחו יד באשת הנביא. והגיד הכתוב שפייס את אברהם בממון ואת שרה בדברים שלא יענש באחד מהם. ואמר כי שרה לא נתפייסה לו, אבל עם כל זה היתה מתוכחת עמו בטענות, לאמר שלא תמחול לו, ובשבחה דבר הכתוב. ואברהם נתפייס ויתפלל עליו, והוא כלשון ועם ישראל יתוכח (מיכה ו ב), אך דרכי אל פניו אוכיח (איוב יג טו), שם ישר נוכח עמו (שם כג ז): ויתכן שיהיה "אלף כסף", אלפי כסף, ממון רב כיד המלך. וכן הקטן יהיה לאלף (ישעיה ס כב), לעם רב, וכן השיבו נא להם כהיום שדותיהם כרמיהם זיתיהם ובתיהם ומאת הכסף והדגן והתירוש והיצהר אשר אתם נושים בהם (נחמיה ה יא), מאות רבות, ממון גדול:
וּלְשָׂרָה אָמַר
[עריכה]ולשרה אמר. אבימלך לכבודה כדי לפייסה הנה עשיתי לך כבוד זה נתתי ממון לאחיך שאמרת עליו אחי הוא הנה הממון והכבוד הזה לך כסות עינים: לכל אשר אתך. יכסו עיניהם שלא יקילוך שאילו השיבותיך ריקנית יש להם לומר לאחר שנתעלל בה החזירה עכשיו שהוצרכתי לבזבז ממון ולפייסך יודעים יהיו שעל כרחי השיבותיך וע"י נס: (...) ואונקלוס תרגם בפנים אחרים ולשון המקרא כך הוא נופל על התרגום הנה הוא לך כסות של כבוד על העינים שלי ששלטו בך ובכל אשר אתך ועל כן תרגמו וחזית יתיך וית כל דעמך. ויש מדרש אגדה אבל ישוב לשון המקרא פירשתי:
[עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "הקדמה" וכו']
ולשרה אמר. דברי פיוסים ותנחומים [ועיין עוד בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "האם זהו כסף נוסף" וכו']
הנה נתתי אלף כסף לאחיך. אמר זה על מה שהזכיר למעלה צאן ובקר ועבדים ושפחות, שהיו שווים אלף כסף, לאחיך אותו שאמרת שהוא אחיך והכסף הזה הוא לך כסות עינים שיכסו עיני המביטים בך כשנתתי אותו לאחיך ולא לך, שאלו נתתי לך היו הכל מרננין ואומרין: ראו מה נתן לה באתננה, אבל עכשיו שנתתי לאחיך יאמרו: המלך הוצרך לפדות עצמו ונתן ממון על כרחו, והלא הוא שונא לאברהם וחפץ בו שימות, והענין הזה יהי לך פתחון פה לכל האנשים אשר אתך, ועם כל באי עולם תוכלי להתוכח ולהצדיק את עצמך.
הנה הוא לך כסות עינים. מלבוש של כמה גונים שהיו לובשות הנשים לכבוד. כי אמנם המהר שנתתי מורה על כבודך שלא לקחתיך לזונה ולא לפילגש, אבל לקחתיך לאשה, ולא עזבתיך כל כך מהרה לולי ה' שהיה לך והצרכתי להחזירך.
הִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ
[עריכה][עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "הקדמה" וכו']
ולשרה אמר. דברי פיוסים ותנחומים הנה לקחתי אותך בתחלה לא באונס ולא בכח אלא כמנהג נשואין שהרי נתתי מהר ומתן אלף כסף לאחיך בשביל שהייתי סבור שהיה אחיך כמו שאמרת לי ולא זהו מתן של צאן ובקר שנתן אבימלך לאברהם לבסוף אלא קודם שהביאה אל ביתו שאפילו פרעה שנענש יותר כתיב בו ולאברם היטיב בעבורה קודם נישואין וכ"ש אבימלך: נתתי אלף כסף. מתחלה כדכתיב בפרעה וכדכתיב הרבו עלי מאד מהר ומתן וכדכתיב ומגדנות נתן לאחיה ולאמה:
ויש אומרים כי הנה הוא לך על הכסף לקנות מלבוש
הנה נתתי אלף כסף לאחיך. למהר, כמנהג לוקח בת איש או אחותו לאשה.
הנה נתתי אלף כסף לאחיך. אלף לשון למוד כמו ואאלפך חכמה כסף לשון חימוד כי נכסוף נכספת. והפי' הנה נתתי ולמדתיך עצה טובה וחמודה על אודות אחיך. לאחיך על אחיך על אודות אותו שאמרת עליו אחי הוא הנה. וי"מ אלף כמו שגר אלפיך כסף לשון חימוד כדפירש"י הנה הוא לך כסות עינים אותו שם דאח שאת קוראה לו לשון כיבוד וצנוע הוא שלא לומר בעלי הוא ולמה תאמר כן לכל אשר אתך כלו' לאנשים הרגילים אצלך שיודעים שבעליך הוא:
הִנֵּה הוּא לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם
[עריכה]לכל אשר אתך. יכסו עיניהם שלא יקילוך שאילו השיבותיך ריקנית יש להם לומר לאחר שנתעלל בה החזירה עכשיו שהוצרכתי לבזבז ממון ולפייסך יודעים יהיו שעל כרחי השיבותיך וע"י נס:
הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל. אלף כסף שנתתי לאחיך בתחילה כבוד גדול הוא לך וכסות עיניהם של כל בני ביתך אשר אתך וגם לכל העולם שלא יסתכלו בך לגנאי לומר אשה זו מנהג הפקר נהג בה אבימלך כי הכל ידעו כי דרך כבוד לקחה ובעל כרחו החזירה: כסות עינים. שלא יראו בך לגנאי כדכתיב וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראות את הארץ וכשמסתכלים באדם לבזותו כתב לראות בך. עיני תראינה בה. ותחז בציון עינינו: ומלת נתתי מושכת עצמה ואחרת עמה וכן הוא הנה נתתי אלף כסף לאחיך לקנות לך בו מכסה כמו כסות שיהיה תאוה לעינים ונתתי לכל אשר אתך ואת כל אשר נתתי לאברהם צאן ובקר ועבדים ושפחות. ויותר נכון להיות פירוש כאשר אמרתי כי אברהם הוא כסות עינים לך ולעבדים אשר אתך שהיו לך גם אשר נתתים גם אני:
הנה הוא לך כסות עינים. יש אומרים כי הוא רמז על כהות עיני בנה וזה דרך דרש. והישר בעיני שיהיה כסות עינים מושך עצמו ואחר עמו כמו אל בקצפך תוכיחני ורבים אחרים. והנה הוא לך כמו מכסה עינים בעבור אברהם שהוא בעלך והטעם שלא ישא את עיניו עליך גם הוא כסות עינים לכל אשר אתך מהשפחות שהם נשי עבדיו.
[עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "הקדמה" וכו']
ודעת רז"ל כסות עינים שהוא קללה שנתקיים בזרעה ומכאן דרשו רז"ל: אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך. ויש שפירשו עוד: כי הנה הוא שתאמרי אחיך כסות עינים ודרך מוסר ולמי לכל אשר אתך, כלומר עם בני ביתך, אבל עם כל העולם ונוכחת תהיי נוכחת שלא תאמרי כן, כי אפשר שתבואי לידי מכשול. ובמדרש: כסות עינים, עשה לה כסות שיהיו הכל מביטים ביפיה ולא בנויה. דבר אחר: כסות עינים שהיא עשויה עינים עינים:
הנה הוא לך כסות עינים. מלבוש של כמה גונים שהיו לובשות הנשים לכבוד. כי אמנם המהר שנתתי מורה על כבודך שלא לקחתיך לזונה ולא לפילגש, אבל לקחתיך לאשה, ולא עזבתיך כל כך מהרה לולי ה' שהיה לך והצרכתי להחזירך.
לְכֹל אֲשֶׁר אִתָּךְ וְאֵת כֹּל
[עריכה]ולשרה אמר. אבימלך לכבודה כדי לפייסה הנה עשיתי לך כבוד זה נתתי ממון לאחיך שאמרת עליו אחי הוא הנה הממון והכבוד הזה לך כסות עינים: לכל אשר אתך. יכסו עיניהם שלא יקילוך שאילו השיבותיך ריקנית יש להם לומר לאחר שנתעלל בה החזירה עכשיו שהוצרכתי לבזבז ממון ולפייסך יודעים יהיו שעל כרחי השיבותיך וע"י נס: ואת כל. ועם כל באי העולם:
והנה פירוש ואת כל. ועם כל זה נתוכחת שרה. ואת כל. ועם כל בני אדם הוא לך כסות עינים:
[בהמשך לתחילת פירושו לפסוק זה] ואת כל ונוכחת. אבל לכל העולם שאין מכירין בדבר תוסרי ותוכיח שלא תאמרי אחי הוא שלא תבא לידי תקלה:
או יהיה "ואת כל" דבק למעלה לכל אשר אתך ואת כל. ויהיה ונוכחת כלומר ראוי לך שתהיי נוכחת מזה עתה. ויש שפירשו עוד: כי הנה הוא שתאמרי אחיך כסות עינים ודרך מוסר ולמי לכל אשר אתך, כלומר עם בני ביתך, אבל עם כל העולם ונוכחת תהיי נוכחת שלא תאמרי כן, כי אפשר שתבואי לידי מכשול.
לכל אשר אתך. לעיני כל אשר אתך ובני ביתך.
וְנֹכָחַת:
[עריכה]ונכחת. יהא לך פתחון פה להתוכח ולהראות דברים נכרים הללו ול' תוכחה בכל מקום ברור דברים ובלע"ז אשפורפי"ר (הוא אפרוביר להלן לא לז, ערלייטערן. בעשיידן. בעשטיממען)
ונוכחת. מפורסם ומתווכח יפה כי דרך כבוד נהגתי בך ואל תשימי לבבך רק טוב זהו עיקר לפי פשוטו כי לכבוד של שרה אמר אבימלך כל זה ולא לקנתרה ולהוכיחה:
וטעם ונוכחת. דברי משה שלא אמרה עוד שרה על אברהם אחי הוא. ונוכחת. דברי משה ויעמוד טעם הוי"ו במקומו. והגאון אמר שהוא מן נוכח ואין דבר נכוחים:
[בהמשך לתחילת פירושו לפסוק זה] ואת כל ונוכחת. אבל לכל העולם שאין מכירין בדבר תוסרי ותוכיח שלא תאמרי אחי הוא שלא תבא לידי תקלה:
ויש שפירשו עוד: כי הנה הוא שתאמרי אחיך כסות עינים ודרך מוסר ולמי לכל אשר אתך, כלומר עם בני ביתך, אבל עם כל העולם ונוכחת תהיי נוכחת שלא תאמרי כן, כי אפשר שתבואי לידי מכשול.
ואת כל ונכחת. ובעיני כל שומע ובעיני כל נוכחת שתבקש אולי לגנותך כמנהג הנשים המוכיחות ומגנות זו את זו במלי דערוה.
ויהיה וי"ו ונוכחת כפ"א רפה בלשון ישמעאל ובמקרא אלפים כמוהו כמו ביום השלישי וישא אברהם את עיניו.
[עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "הקדמה" וכו']
והנה פירוש ואת כל. ועם כל זה נתוכחת שרה.
ויש שפירשו: ואת כל ונוכחת. ועם כל זה היתה שרה מתוכחת עמו ולא רצתה למחול לו עלבון התפיסה וכל זה מתוך הענוה הגדולה אשר לה. או יהיה "ואת כל" דבק למעלה לכל אשר אתך ואת כל. ויהיה ונוכחת כלומר ראוי לך שתהיי נוכחת מזה עתה.