ביאור:לקח אשה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: לקח אשה

כמה מקומות בתורה מציינים את הקשר בין איש לאשה בביטוי "איש לקח אשה" (למשל (בראשית ד יט): "ויקח לו למך שתי נשים", ו ב : "ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו" - הכוונה שהם נשאו נשים, לא דווקא לקחו בחזקה ;  , יא29 : "ויקח אברם ונחור להם נשים", כד4 : "כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק", כד67 : "ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה", כה1 : "ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה", כו34 : "ויקח אשה את יהודית...", כז46 : "אם לקח יעקב אשה מבנות חת...", כח6 : "לא תקח אשה מבנות כנען", כח9 : "ויקח את מחלת בת ישמעאל", לח6 : "ויקח יהודה אשה לער בכורו", (שמות ו כ): "ויקח עמרם את יוכבד דדתו לו לאשה", ו23 : "ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאשה", ו25 : "ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה", (ויקרא כ יד): "ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה הוא באש ישרפו אתו ואתהן ולא תהיה זמה בתוככם", כא7 : "אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדש הוא לאלהיו", כא14 : "אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה", (במדבר יב א): "כי אשה כשית לקח", (דברים כב יג): "כי יקח איש אשה ובא אליה ושנאה", כד1-4 : "כי יקח איש אשה...", כד5 : "כי יקח איש אשה חדשה...", כה5 : "יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה", (שופטים ג ו): "ויקחו את בנותיהם להם לנשים ואת בנותיהם נתנו לבניהם", יד3 : "ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני", יט1 : "ויקח לו אשה פילגש מבית לחם יהודה", שמואל א כה לט : "וישלח דוד וידבר באביגיל לקחתה לו לאשה", כה43 : "ואת אחינעם לקח דוד מיזרעאל ותהיין גם שתיהן לו לנשים", שמואל ב ה יג , דברי הימים א יד ג : "ויקח דוד עוד [פלגשים] ונשים מירושלם", יב9 : "אוריה החתי הכית בחרב ואת אשתו לקחת לך לאשה", מלכים א ד טו : "אחימעץ בנפתלי גם הוא לקח את בשמת בת שלמה לאשה", טז31 : "ויקח אשה את איזבל", (יחזקאל מד כב): "ואלמנה וגרושה לא יקחו להם לנשים כי אם בתולת מזרע בית ישראל והאלמנה אשר תהיה אלמנה מכהן יקחו", דברי הימים א ז טו : "ומכיר לקח אשה לחפים ולשפים", דברי הימים ב יא יח : "ויקח לו רחבעם אשה", (רות ד יג): "ויקח בעז את רות ותהי לו לאשה ויבא אליה", (עזרא ב סא): "אשר לקח מבנות ברזלי הגלעדי אשה", (אסתר ב ח): "ותלקח אסתר אל בית המלך אל יד הגי שמר הנשים",  ב15 : "אסתר בת אביחיל דד מרדכי אשר לקח לו לבת").

 
בדברי חז"ל נמצאים שני פירושים לביטוי זה: פירוש אחד נמצא בתלמוד ( קידושין ב-ד ) , והפירוש השני נרמז בדברי רמב"ם ( ספר המצוות, עשה רי"ג ) .

ע"פ אחת הדעות בתלמוד, "{{{1}}}" , כלומר יצר קשר פורמלי עם האשה ("אירוסין"), כמו שבלשון ימינו הקונה נקרא "לקוח". בפירוש זה יש כמה בעיות:

  • בלשון התורה לא מצאתי פסוק שבו הפועל "לקח" משמעו "קנה". הפסוק שמובא בתלמוד בראשית כג יג "נתתי כסף השדה, קח ממני", אינו מתאים, כי בפסוק זה הלוקח הוא המוכר ולא הקונה (כפי שהעירו כבר בעלי התוספות שם) .
  • הפסוק דברים כ ז "מי האיש אשר אירש אישה ולא לקחה ...", מוכיח שהלקיחה אינה האירוסין, אלא היא השלב הבא אחרי האירוסין.
  •   כתוב דברים כה ה "יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה", למרות שעל-פי ההלכה היבם אינו צריך לארס את יבמתו; מכאן שהפועל "לקח" אין משמעו אירוסין.

לכן נראה לי שהפירוש הוא:  "{{{1}}}" . זהו השלב הבא אחרי האירוסין - מימוש הקשר בפועל. ע"פ רמב"ם, לפני מתן תורה לא הקפידו על אירוסין, והקשר התחיל עם תחילת המגורים המשותפים; לכן בפסוקים שלפני מתן תורה לא נזכר הפועל "אירש" אלא רק הפועל "לקח". ע"ע אירוסין ונישואין לפני מתן תורה .

 
 
בכמה מקומות נזכר, במקום הפועל "לקח", הפועל הדומה "נשא" (למשל (שופטים כא כג): "וישאו נשים למספרם מן המחללות אשר גזלו", דברי הימים ב יג כא : "ויתחזק אביהו וישא לו נשים ארבע עשרה", דברי הימים ב כד ג : "וישא לו יהוידע נשים שתים", (רות א ד): "וישאו להם נשים מאביות שם האחת ערפה ושם השנית רות וישבו שם כעשר שנים", (עזרא י מד): "כל אלה נשאו נשים נכריות"), וזה הפועל המקובל גם בימינו לשלב שאחרי האירוסין - "נישואין".

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל (הגהה: עופר לביא) שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-02-10.


תגובות[עריכה]

מאת: רפאל שחורי

שלום,

לקח = נשא.

האשה נקנית. לקח = קנה. "כי לקח טוב". מכאן: מקח וממכר = קניה ומכירה.

לקח = (ארמית) נסב = נשא.

)

מאת: אראל
"מקח וממכר" הוא ביטוי תלמודי, כמו גם הביטוי "לקוח".
הפסוק "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו" לא מדבר על קניה בכסף, ובכל אופן זה משל בלבד. ייתכן ש"לֶקַח" משמעו מוסר-השכל (שלוקחים ללב), כמו בפסוק (ישעיהו כט כד) "וידעו תעי רוח בינה ורוגנים ילמדו לקח ".
דוגמה טובה יותר היא הפסוק "ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבולות יקנה ", אך גם זה משל ללימוד, ולא קניה בכסף ממש.
האם אתה מכיר מקור תנ"כי, שבו הפועל "לקח" מציין קניה בכסף ממש?

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/lqxija