ביאור:סוגים שונים של לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

זהו מאמר לא גמור. קחו אותו כאתגר - להשלים אותו!

בתנ"ך יש ביטויים שונים שמתארים עקשנות, ולכל אחד יש משמעות שונה:

לב קשה, רוח קשה[עריכה]

"לב קשה" זה ההפך מ"לב רך". מכיוון ש"לב רך" מציין אדם שפוחד בקלות, הגיוני "לב קשה" מציין את ההפך - אדם שאינו פוחד משום דבר, ואינו משנה את התנהגותו כתוצאה מהפחדות. פירוש זה מתאים לפסוקים שבהם "לב קשה" ניצב בניגוד לפחד או יראה:

  • משלי כח יד: "אשרי אדם מפחד תמיד, ומקשה ליבו ייפול ברעה" ( פירוט )
  • ישעיהו סג יז: "למה תתענו ה' מדרכיך, תקשיח ליבנו מיראתך ; שוב למען עבדיך, שבטי נחלתך".

על-פי זה אפשר לפרש גם את הפסוקים האחרים שבהם מופיע ביטוי זה:

  • שמות ז ג: "ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אותותי בארץ מצרים": ה' לא ימנע מפרעה לחזור בתשובה, אלא רק יקשה את ליבו כך שלא יישבר מתוך פחד מהאותות הרבים (אבל הוא יוכל לחזור בתשובה אם ירצה בכך באמת). ע"ע הלב של פרעה .
  • יחזקאל ג ז: "ובית ישראל, לא יאבו לשמוע אליך - כי אינם אובים לשמוע אליי; כי כל בית ישראל, חזקי מצח וקשי לב המה" : חזקים ואינם פוחדים מפני נבואות פורענות.

ואולי גם את הפסוקים שמופיע בהם הביטוי "רוח קשה" (אבל לא ברור לי איך):

  • דברים ב ל: "ולא אבה, סיחון מלך חשבון, העבירנו, בו: כי הקשה ה' אלוהיך את רוחו,ואימץ את לבבו , למען תיתו בידך, כיום הזה" .
  • ישעיהו כז ח: "בסאסאה, בשלחה תריבנה; הגה ברוחו הקשה , ביום קדים" .

לב חזק[עריכה]

"לב חזק" זה, אולי, לב שמנצח במאבקים (כמו: בפסוק "אם תחזק ארם ממני – והיית לי לישועה"), לב שלא נכנע ללחצים חברתיים-פסיכולוגיים. פירוש זה מתאים לפסוק שנאמר על הלב של פרעה , שבו החרטומים אומרים לפרעה שהמכות הן אמיתיות, ובכל-זאת הוא לא משתכנע:

  • אחרי מכת הכינים (שמות ח טו): "ויאמרו החרטומים אל פרעה 'אצבע אלוהים היא'; ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם, כאשר דיבר ה'" .

לפי זה, ייתכן שגם בשאר הפסוקים שבהם כתוב שה' "חיזק את לב פרעה" (בתחילת שליחותו של משה, וכן אחרי המכות: שחין ארבה חושך בכורות קריעת-ים-סוף), הכוונה היא שה' עשה את פרעה חזק, כדי שלא יוותר מתוך כניעה ללחצים שהפעילו עליו החרטומים והעם.

פסוקים נוספים:

  • יהושע יא יט-כ: "לא הייתה עיר אשר השלימה אל בני ישראל, בלתי החיווי, יושבי גבעון; את הכול לקחו במלחמה. כי מאת ה' הייתה לחזק את ליבם לקראת המלחמה את ישראל, למען החרימם, לבלתי היות להם, תחינה: כי למען השמידם, כאשר ציווה ה' את משה" : ייתכן שהכוונה היא, שה' חיזק את ליבם של הכנענים, כך שלא ישתכנעו מדבריהם של הגבעונים, שניסו לשכנע אותם להיכנע כמוהם.
  • יחזקאל ב ד-ה: "והבנים, קשי פנים וחזקי לב --אני שולח אותך, אליהם; ואמרת אליהם 'כה אמר ד' ה'!'. והמה אם ישמעו ואם יחדלו, כי בית מרי המה--וידעו, כי נביא היה בתוכם" .

לב אמיץ[עריכה]

הביטוי "לב אמיץ" נזכר לראשונה בתורה, בפסוק שמדבר על החובה לתת צדקה לאביון:

  • דברים טו ז: "כי יהיה בך אביון מאחד אחיך, באחד שעריך, בארצך, אשר ה' אלוהיך נותן לך-- לא תאמץ את לבבך , ולא תקפוץ את ידך, מאחיך, האביון" .

מפסוק זה נראה, ש"לב אמיץ" הוא לב שאין בו רגשות של חמלה ורחמים כלפי אחרים.

בפסוקים אחרים, הביטוי "לב אמיץ" נזכר יחד עם ביטויים שמציינים תקוה:

  • תהלים לא כה: "חזקו, ויאמץ לבבכם -- כל~ המייחלים , לה'" .
  • תהלים כז יד: " קווה , אל~ה': חזק, ויאמץ ליבך ; וקווה, אל~ה'" .

בפסוקים אלה, ייתכן ש"לב אמיץ" הוא לב שאין בו רגשות של ייאוש.

פסוקים נוספים:

  • עמוס ב טז: " ואמיץ ליבו , בגיבורים--ערום ינוס ביום ההוא, נאום ה'" : ביום ההוא, גם אדם שליבו אמיץ, ואינו מתייאש, יתייאש מהסיכוי להינצל, ישאיר את בגדיו ביד האויב ויברח.
  • דברים ב ל: "ולא אבה, סיחון מלך חשבון, העבירנו, בו: כי הקשה ה' אלוהיך את רוחו,ואימץ את לבבו , למען תיתו בידך, כיום הזה" .
  • דברי הימים ב לו יג: "וגם במלך נבוכדנאצר מרד, אשר השביעו באלוהים; ויקש את עורפו, ויאמץ את לבבו , משוב אל ה' אלוהי ישראל" .

לב כבד[עריכה]

הביטוי "לב כבד" נזכר בדברי קוסמי הפלשתים:

  • שמואל א ו ה-ו: "ועשיתם צלמי טחוריכם וצלמי עכבריכם, המשחיתים את הארץ, ונתתם לאלוהי ישראל כבוד ; אוליי יקל את ידו מעליכם, ומעל אלוהיכם, ומעל ארצכם. ולמה תכבדו את לבבכם , כאשר כיבדו מצריים ופרעה את ליבם: הלוא כאשר התעלל בהם, וישלחום וילכו" : הקוסמים אומרים לעמם, שכדאי להם לכבד את אלהי ישראל, ולא לכבד את ליבם.

מפסוק זה נראה, שהביטוי "לב כבד" קשור ל"כבוד": אדם שיש לו "לב כבד" הוא אדם שנותן כבוד ללב שלו, ואינו מוכן למחול על כבודו ולהודות בטעותו.

לפי זה אפשר לפרש כמה מהפסוקים שנזכרו בקשר לליבו של פרעה :

  • לפני מכת הדם (שמות ז יד): "ויאמר ה' אל משה: כבד לב פרעה ; מיאן לשלח העם" : פרעה לא מוכן לשלח את העם כי הוא מקפיד על הכבוד של ליבו. לכן, כדי לשכנע אותו לוותר, צריך לבזות אותו כך שלא יהיה לו כבוד: "לך אל פרעה בבוקר, הנה יוצא המימה, וניצבת לקראתו, על שפת היאור; והמטה אשר נהפך לנחש, תיקח בידך" .
  • לפני מכת הארבה (שמות י א): "ויאמר ה'" "אל משה: 'בוא אל פרעה; כי אני הכבדתי את ליבו, ואת לב עבדיו , למען שיתי אותותיי אלה בקרבו. ולמען תספר באוזני בנך ובן בנך, את אשר התעללתי במצריים, ואת אותותיי, אשר שמתי בם; וידעתם, כי אני ה" : ה' רצה שההשפלה של פרעה ועבדיו תהיה גדולה במיוחד, כדי שהסיפור על כך יישאר למשך דורות רבים, ולכן הוא הכביד את ליבם = נתן בליבם כבוד-עצמי: ככל שהכבוד שאדם רוחש לעצמו הוא גדול יותר, ההשפלה שלו כאשר הוא נופל היא גדולה יותר.

בשאר הפסוקים שבהם מופיע ביטוי זה, אפשר (אולי) לפרש את הביטוי "לב כבד" באותו אופן, ואפשר גם לפרש ש"לב כבד" מציין מחשבה עמוקה, בכובד-ראש;

ה' לא רצה שפרעה יוותר מתוך קלות-ראש, אלא שיחשוב ברצינות על העניין ויחליט האם הוא באמת מתחרט על מעשיו. פרעה חשב בכובד-ראש על-מנת למצוא הסבר הגיוני למכות, כך שלא יצטרך להודות בטעותו:

  • אחרי מכת הצפרדע (שמות ח יא): " " "וירא פרעה כי היתה הרווחה, והכבד את ליבו ולא שמע אליהם כאשר דיבר ה'" " " – פרעה ראה שהצפרדעים כבר לא ממלאות את כל החורים -- כבר יש 'רווחה' (מקום פנוי) – והוא הגיע למסקנה שהמכות לא כל כך קשות כמו שהוא חשב – אפשר לחיות איתן. ולכן הוא החליט לא לוותר.
  • אחרי מכת הערוב (שמות ח כח): " " "ויכבד פרעה את ליבו גם בפעם הזאת, ולא שילח את העם" " " – המילה " גם " מופיעה הרבה פעמים בהקשר של הפריט השני בסדרה ; מכת הערוב היא המכה השניה שבה פרעה מכביד את ליבו. אולי אפשר להסיק מהמילה " " "גם" " " שהסיבה לכך דומה לסיבה במכת הצפרדעים: גם הערוב מלא את בתי מצרים ואת האדמה, וכשהוא סר ו" " "לא נשאר אחד" " " – הוא שוב הגיע למסקנה שהמכות לא כל כך קשות.
  • אחרי מכת הדבר (שמות ט ז): " " "וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד, ויכבד לב פרעה ולא שילח את העם" " " -- ייתכן שפרעה הכביד את ליבו כי הוא ראה שלבנ"י נשאר מקנה, וזה נתן לו רעיון – הוא ייקח את המקנה של בנ"י במקום המקנה שלו שאבד בדבר... { קורמן }
  • אחרי מכת הברד (שמות ט לד): " " "וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקולות, ויוסף לחטוא, ויכבד ליבו הוא ועבדיו" " " -- ייתכן שפרעה הכביד את ליבו כשראה שגם המטר נפסק, למרות שהוא ביקש ממשה שייפסקו רק הברד והקולות, וגם משה הבטיח " " "הקולות יחדלון והברד לא יהיה עוד" " ", ולכן פרעה חשב שאולי הברד הוא בכל-זאת תופעה טבעית ולא נס { קורמן בשם רבנו בחיי \ בעל הטורים }

לב שמן[עריכה]

הביטוי "לב שמן" שונה מכל שאר הביטויים, ומציין לב שאינו מסוגל להבין:

  • ישעיהו ו י: " השמן לב העם הזה, ואוזניו הכבד ועיניו השע: פן יראה בעיניו ובאוזניו ישמע, ולבבו יבין ושב--ורפא לו" .

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בלא גמור וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2003-04-22.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/hvdlim1/lv_qje