ביאור:לא לשתות יין
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
ה' מצווה על ירמיהו, ירמיהו כה טו: " " "...קח את כוס היין החמה הזאת מידי; והשקית אותו את כל הגויים אשר אנוכי שולח אותך אליהם." " " כוס היין מסמלת את המלחמות והצרות שיבואו על כל הגויים: " " "ושתו והתגועשו והתהוללו, מפני החרב אשר אנוכי שולח בינותם." " " אף גוי לא יוכל להימלט מהמלחמות האלו: " " "והיה כי ימאנו לקחת הכוס מידך לשתות, ואמרת אליהם: 'כה אמר ה' צבאות: שתה תשתו! כי הנה בעיר אשר נקרא שמי עליה אנוכי מחל להרע, ואתם הינקה תינקו?! לא תינקו, כי חרב אני קורא על כל יושבי הארץ, נאום ה' צבאות!" " "
כשקוראים את פרק כה נראה שאין שום סיכוי להימלט מהצרות – כולם חייבים לשתות. אבל 10 פרקים לאחר מכן, בפרק לה, מספר הנביא על אנשים שסרבו לשתות יין וזכו לשבח:
במצוות ה', לקח ירמיהו את בני בית רכב (צאצאיו של יהונדב בן רכב), הביא אותם אל בית ה', וציווה עליהם, ירמיהו לה א: " " "שתו יין!" " ". אבל הם סרבו ואמרו " " "לא נשתה יין, כי יונדב בן רכב אבינו ציווה עלינו לאמור 'לא תשתו יין אתם ובניכם עד עולם, ובית לא תבנו, וזרע לא תזרעו וכרם לא תיטעו, ולא יהיה לכם: כי באוהלים תשבו כל ימיכם, למען תחיו ימים רבים על פני האדמה אשר אתם גרים שם.' ונשמע, בקול יהונדב בן רכב אבינו לכול אשר ציוונו..." " ".
למעשה זה היתה משמעות סמלית, כמו שמפורש בהמשך: " " "כי הקימו בני יהונדב בן רכב את מצות אביהם אשר ציוום, והעם הזה לא שמעו אליי. לכן כה אמר ה' אלוהי צבאות אלוהי ישראל: הנני מביא אל יהודה ואל כל יושבי ירושלים את כל הרעה אשר דיברתי עליהם, יען דיברתי אליהם ולא שמעו ואקרא להם ולא ענו. ולבית הרכבים אמר ירמיהו: כה אמר ה' צבאות אלוהי ישראל: יען אשר שמעתם על מצות יהונדב אביכם, ותשמרו את כל מצותיו, ותעשו ככול אשר ציווה אתכם. לכן כה אמר ה' צבאות אלוהי ישראל: לא ייכרת איש ליונדב בן רכב עומד לפניי כל הימים" " ".
האם בני רכב קיבלו שכר כל-כך גדול רק מפני ששמרו על מנהג אביהם? זה לא כל כך הגיוני, כי גם הגויים שומרים על מנהג אבותם (ירמיהו ב יא: " " "ההימיר גוי אלוהים?!..." " "). נראה לי שגם המנהג עצמו היה טוב, כי הוא הרחיק את הרכבים מהעוונות שפשו בישראל.
ידוע שהיין עלול להביא את האדם לעבירה; גם הבתים עלולים לגרום לעברות, כמו שכתוב (למשל) בירמיהו לב כט: " " "ובאו הכשדים... והציתו את העיר הזאת באש... ואת הבתים אשר קיטרו על גגותיהם לבעל והסיכו נסכים לאלוהים אחרים למען הכעיסני" " " כל החיים העירוניים היו רעים בעיני ה', כמו שכתוב (שם) " " "כי על אפי ועל חמתי הייתה לי העיר הזאת, למן היום אשר בנו אותה ועד היום הזה -- להסירה מעל פניי. על כל רעת בני ישראל ובני יהודה אשר עשו להכעיסני, המה מלכיהם שריהם כוהניהם ונביאיהם, ואיש יהודה ויושבי ירושלים..." " ". לכן שיבח ה' את הרֵכבים, שהתרחקו מהחיים העירוניים וחיו באוהלים.
לדעתי, המסקנה משני הפרקים האלה היא שתמיד יש סיכוי. גם כשה' ישקה את כל הגויים ב" " "יין חמה" " " – מי שיעזוב את חיי המותרות בעיר ויהיה מוכן לגור באהלים יוכל להימנע משתיית היין ולהינצל מהמלחמות.
מקורות[עריכה]
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים ירמיהו א וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvia/yrmyhu/yin