ביאור:לאן פנו פני הכרובים?

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


השאלה[עריכה]

וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו אֶל הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים.

-- שמות כה, כ

משמעות הדברים, על אף הסתירה הפנימית המשתמעת מהם במידה מסוימת, היא שהכרובים פונים זה אל זה, אולם פניהם מושפלות כלפי הכפורת - "כאדם שישפיל ראשו" (ראב"ע בפירוש הקצר).

לעומת זאת, בספר דברי הימים, בתיאור הכרובים שבמקדש, נאמר - "והם עומדים על רגליהם ופניהם לבית" (דה"ב ג,יג).

ממה נובע הבדל זה?

תשובות[עריכה]

חז"ל (בבא בתרא צט א) העלו שתי אפשרויות, המשוות בין המציאות במשכן למציאות במקדש:

  • לפי דעה אחת, הכרובים יכולים היו להסתובב בדרך נס, וכאשר ישראל עושין רצונו של מקום, הם פנו איש אל אחיו, ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום, הם פנו אל הבית.
  • לפי דעה אחרת, הם פנו לצדדים, "כתלמיד הנפטר מרבו" (רשב"ם שם: "קצת לבית וקצת זה לזה, כאדם שמדבר אל חבירו והופך ראשו קצת לצד אחר").


  • רד"ק בדה"י כבר פירש על דרך הפשט, שאכן היה הבדל בין הכרובים במשכן ובין הכרובים במקדש.

הכרובים במשכן נמצאים על הכפורת, כחלק מכיסוי הארון, ועל כן הם נמנים יחד עם כלי המשכן.

במקדש, לעומת זאת, הכרובים אינם כלולים בין הכלים, המתוארים במלכים א פרק ז, אלא הם חלק מתיאור מבנה הבית:

"ויעש בדביר שני כרובים... ויתן את הכרובים בתוך הבית הפנימי ויפרשו את כנפי הכרובים ותגע כנף האחד בקיר וכנף הכרוב השני נוגעת בקיר השני".

שינוי זה מבטא הבדל מהותי בין המשכן למקדש:

במשכן, השראת השכינה הייתה מעל ארון העדות, ללא קשר למיקום גיאוגרפי. המשכן נע ממקום למקום, ועל כן ייחודו של מקום השראת השכינה על הארון - "ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות" (שמות כה,כב).

המקדש, לעומת זאת, מייצג את "המקום אשר יבחר ה' א-להיכם בו לשכן שמו שם" (דברים יב,יא), ועל כן מיקום השכינה איננו נובע דווקא ממקום הארון, אלא מן המקום הגיאוגרפי שלו. השראת השכינה הייתה ונשארה על הכרובים, אולם הכרובים במקדש הם חלק מהבית, ולא חלק מן הארון.

כתוצאה מכך, מובן גם השינוי במבטם של הכרובים:

במשכן פני הכרובים היו אל הכפורת, דהיינו - כלפי מטה, לכיוון הארון ולוחות העדות שבתוכו, המהווים את הבסיס להשראת השכינה.

אולם במקדש, שהבית כשלעצמו מהווה את היסוד להשראת השכינה, פני הכרובים מוסיפים להיות מופנים אל היסוד להשראת השכינה, אך במקדש יסוד זה הוא הבית עצמו, ועל כן - "ופניהם לבית".

מקורות[עריכה]

מדור נקודת פתיחה/הרב אמנון בזק בעלון שבת בשבתו לפרשת תרומה, תשס"ז