ביאור:כאשר ימשש העיור באפלה - לקט פירושים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


וכי מה אכפת לעיוור אם זה צהריים או אפילה, בכל מקרה הוא ממשש?

אחרים לא יכולים לעזור לו[עריכה]

מגילה כד ב: פעם אחת הייתי מהלך באישון לילה ואפילה וראיתי סומא שהיה מהלך בדרך ואבוקה בידו. אמרתי לו: בני, אבוקה זו למה לך? אמר לי: כל זמן שאבוקה בידי בני אדם רואים אותי ומצילין אותי מן הפחתים ומן הקוצין ומן הברקנים.

כלומר, לעיוור בצהריים יש יתרון בכך שאחרים יכולים לעזור לו. הדבר מוכח גם מסוף הפסוק: "...והיית אך עשוק וגזול כל הימים ואין מושיע".

אין הכוונה לעיוור ממש[עריכה]

אין הכוונה לעיוור באמת, אלא למי שכאילו נעשה עיוור בגלל שהוא נמצא באפילה. כמו ב"לפני עיוור לא תתן מכשול" - לפני סומא בדבר.

זה שמדובר בעיוור זה הקלה בעונש[עריכה]

מדובר בהקלה מסויימת בעונש. אדם רגיל באפילה מסתדר פחות מעיוור שכבר רגיל לא לראות כלום, ולא משנה לו אם מדובר ביום או בלילה. אז הפסוק אומר, שאמנם לא תראה כלום, אל איכשהו תצליח להסתדר.