ביאור:ישעיהו מז י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

(י) וַתִּבְטְחִי בְרָעָתֵךְ אָמַרְתְּ אֵין רֹאָנִי חָכְמָתֵךְ וְדַעְתֵּךְ הִיא שׁוֹבְבָתֶךְ וַתֹּאמְרִי בְלִבֵּךְ אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד:

פירוש לעם:

לאחר תיאור העונש (פסוק הקודם), בא פסוק זה להוסיף ולהגדיש (מפסוק ח') מדוע הממלכה הבבלית נוהגת ברשעות:

על אף שהכשדים יודעים שהם נוהגים ברשעות, הם בטוחים שלא יקרה להם דבר, משום שלפי דעתם וחוכמתם אין מי שרואה את מעשיהם לשפוט אותם. החוכמה הזאת עם כן, היא זאת שגורמת להם למרוד בה' ולנהוג נגד הדרך האנושית הבסיסית. התפיסה כי החוכמה הבבלית עולה על כולם, היא שגמרה להם לנהוג ברשעות.

להרחבה:

"וַתִּבְטְחִי בְרָעָתֵךְ"

1. רד"ק ו מצודות- "אמר רעתך על הכשפים שהם רעה והסרת הבטחון מהאל". {קישור לפסוק הקודם} 2. מלבי"ם -"שבכל החוזים שהיו לך לא היה מי שיתבונן על העתיד לבא עליך"

"אָמַרְתְּ אֵין רֹאָנִי"

1. רד"ק ומצודות- "כי מעשה הכשפים יעשה בלט ובסתר". 2. מלבי"ם -"שייראו מפני אחרים הרואים מעשיה"

"חָכְמָתֵךְ וְדַעְתֵּךְ"

1.רש"י- "רוע לבבך". 2. אבן עזרא -"שחשבת שהיא חכמה". 3. רד"ק ו מצודות ו מלבי"ם- "חכמות חיצוניות שהיו בך".

"הִיא שׁוֹבְבָתֶךְ"

1.רש"י –"הפכו לבך להיות שובבה...שבבך מדרך שאר הבריות". 2. אבן עזרא – ויכוח עם האמת- "כנוי לנצוח, ושלא ירצה לשוב מדרכו". 3. רד"ק ו מצודות ו מלבי"ם- "חכמות חיצוניות שהיו בך, החכמה ההיא, היא שובבה אותך מלפנות לאל, שהיית חושבת שהיא תועילך, היא המרידה אותך באל... (שובבתך - ענין מרד)".

"אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד" 1.מלבי"ם - "לא יראת משום בריה כלל". 2. אבן עזרא ו מצודות- "אני חכמה ואין חכם עוד כמוני"

הפניות:

 מצודת דוד - "כל בטחוניך היה בכשפים שהוא רע בעיני ה'"
 מצודת דוד- "מה שהיית חכם ובעל דעה"
 מלבי"ם- "כי חטאתך היה בסבת המינות והכפירה"
 מצודת ציון - "ענין מרד והליכה בדרכי הלב מבלי הבחנה"
 מלבי"ם - "שבעת ישימו לב על דרכיהם ישובו ויעזבו מעשיהם הרעים"
 מצודת דוד- "אני מצאתי חכמה ואין עוד זולתי"