ביאור:ישעיהו ל יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.




פרץ בחומה הרוחנית של ירושלים[עריכה]

בימי ישעיהו הנביא, עמדה מלכות יהודה בתווך בין שתי מעצמות - אשור מצפון ומצרים מדרום. ישעיהו טען שמלכות יהודה צריכה להישאר נייטרלית ולא להתערב בסכסוכים בינלאומיים, שהרי העם היהודי מייצג את ה' ואינו קשור לאף זרם פוליטי עולמי. אולם רוב הפוליטיקאים ביהודה לא הבינו את הרעיונות הנשגבים שלו, וטענו שמלכות יהודה חייבת להשתלב במרחב וחייבת לבחור צד. הבחירה של רוב הפוליטיקאים היתה לכרות ברית עם מצרים ולהילחם באשור. ישעיהו הוכיח אותם על כך ואמר: [[ביאור:]]

ישעיהו ל יג: " "לכן יהיה לכם העון הזה כפרץ נפל נִבְעֶה בחומה נשגבה, אשר פתאם לפתע יבוא שִבְרָהּ" "

העוון הזה הוא אותו עוון שנזכר בפסוקים הקודמים - הזלזול בדברי הנביאים והבטחון בעזרת מצרים.

פֶּרֶץ הוא סדק או שבר; נבעה = מתגלה, כמו ב עובדיה א ו: " "איך נחפשו עשו, נבעו מצפניו" ". בפרט:

1. פרץ יכול להיות סדק דק, שאף אחד לא מבחין בו עד שבבת אחת הוא מתגלה וגורם לנפילת החומה. גם עוון הברית עם מצרים נראה עוון קטן, שהרי הדבר לא נאסר בפירוש בתורה; תומכי הברית בוודאי חשבו שישעיהו סתם "מחמיר". אך דווקא העוון הקטן הזה יגרום לתבוסתה של יהודה.

2. פרץ יכול להיות גם הרס רב, כמו הפרץ שעשה יהואש מלך ישראל בחומת ירושלים בימי אמציה, מלכים ב יד יג: " "ויפרץ בחומת ירושלם בשער אפרים עד שער הפנה ארבע מאות אמה" ". עוון הברית עם מצרים הוא באמת עוון גדול מאד, שהרי הוא נובע מזלזול וחוסר אמונה בדבר ה' אשר בפי הנביא, וכאשר הדבר יתגלה, זו תהיה הפתעה גדולה למנהיגי יהודה, שחשבו את עצמם לאנשים יראי ה'.

חומה נשגבה היא חומה חזקה ובלתי מנוצחת ; בפרט:

1. חומה יכולה להיות חומרית - אותה חומה שנפרצה לפני מספר דורות, כאשר אמציה מלך יהודה רצה לכרות ברית עם יהואש מלך ישראל; הניסיון הזה הסתיים בפרצה של 400 אמה בחומות ירושלים, ואחריה כיבוש ושיעבוד של יהודה למלכות ישראל. הנביא ישעיהו מזהיר את בני ישראל, שהברית שהם מתכננים לכרות עם מצרים עלולה להביא עליהם גורל דומה.

2. חומה יכולה להיות גם רוחנית - הגנה על-טבעית שה' נותן לירושלים, עיר הקודש שלו, המגנה עליה מפני אויבים גדולים ועצומים; אולם, כאשר מנהיגי ירושלים עוזבים את ה' וכורתים בריתות עם עמים זרים, הדבר פורץ והורס את החומה הרוחנית, ומפקיר את בני ישראל לחוקי הטבע השולטים ביחסים בין האומות, שבהם חזק מנצח.

מקורות ופירושים נוספים[עריכה]

1. פירשנו נבעה = מתגלה; השבר בחומה הפיסית או הרוחנית אינו גלוי עדיין, אבל הוא יתגלה בבת אחת: " "כפרץ של חומה שנפל... מגולה ליכנס בה בחומות משגבכם" " ( רש"י בשם עצמו ) .

2. ויש שפירשו נבעה = מבעבע ומתפשט: " "בליטה, שהחומה נעשית כמין אבעבועות מפני הגשמים, וקילקול טיט רעוע" " ( רש"י בשם דונש , ודומה לזה מצודות ) , " "מקום נפוח בקיר, והוא מענין שחין אבעבועות, וכאשר בקיר מקום נפוח הוא קרוב ליפול" " (רד"ק) .

ראו גם: מים תבעה אש , אם תבעיון בעיו .


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-08-17.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:פרץ בחומה הרוחנית של ירושלים

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/yjayhu/yj-30-13