לדלג לתוכן

ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת בבא בתרא/פרק שביעי

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק שביעי – האומר לחבירו

[עריכה]


ירושלמי_מאיר_בבא_בתרא_כ.ogg

מתני':

האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך היו שם ז_א§נקעים עמוקים עשרה טפחים או סלעים גבוהים עשרה טפחים אין נמדדין עמה. ז_ב§פחות מיכן נמדדין עמה. ז_ג§ואם אמר לו: כבית כור, אפילו היו שם נקעים עמוקים יותר מעשרה טפחים או סלעים גבוהים יותר מעשרה טפחים, הרי אילו נמדדין עמה.
גמ': תנן: פחות מיכן נמדדין עמה. אמר רבי יסארבי אסי אמורא א״י · דור ג׳רבי אסירבי יוחנןשמואל° אסי בשם רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא ובלבד שיהיו במעוט השדה ושיהיו מפוזרים ז_ד§ ומובלעים בה, וסלע ז_ה§ששילחו בית רובע אין נמדד עמה. אף אם אינו גבוה עשרה שבאמצע נמדד, שבצד אין נמדד. אי זהו צד ואי זהו אמצע? דבית רבי ינאירבי ינאי אמורא א״י · דור א׳רבי ינאירבי יהודה הנשיארבי חייא רבהרבי יוחנן° הכהן אמרי: כל שמחרישה סובבתו זהו אמצע, אין המחרישה סובבתו כגון שהיה צמוד למצר זהו מהצד. כי אתא רבי יוסירבי יוסי בר זבידא אמורא א״י · דור ד׳רבי יוסי בר זבידארבי ירמיהרבי זירארבי מנא° בר זבידא אמר בשם רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: היה רוב הסלע מצד אחד כגון פחות ארבעת קבין במקום אחד אלא שאם תפזרנה תהיה מיעוט, נמדד עמה.

📖 באר משה — דף כ עמוד א

אנחנו פותחים בירושלמי מסכת בבא בתרא, דף כ', תחילת המשנה, פרק ו' הלכה ד'. אומרת המשנה: מי שהייתה דרך הרבים עוברת בתוך שדהו נטלה, ונתן להן מן הצד. מה שנתן נתן, ושלו לא הגיעו. כלומר, בעצם שתי הדרכים עכשיו יהיו, דרך של רבים. דרך היחיד ארבע אמות. דרך הרבים שש עשרה אמה. דרך המלך אין לה שיעור. דרך הקבר אין לה שיעור. המעמד דייני ציפורין אמרו בית ארבעת קבין. המוכר מקום לחברו לעשות לו קבר וכן המקבל מקום מחברו לעשות לו קבר, עושה תוכה של מערה ארבע אמות על שש, ופותח לתוכה שמונה כוכין, שלושה מכאן, שלושה מכאן ושתיים מכנגד ממול. והכוכין ארכן ארבע אמות ורומן שבעה ורחבן ששה. רבי שמעון אומר: עושה תוכה של מערה שש על שמונה, ופותח לתוכה שלושה עשר כוך, ארבעה מכאן וארבעה מכאן ושלושה מכנגדן ושניים, אחד מימין לפתח ואחד משמאל לפתח, ועושה חצר על פתח המערה שש על שש כמלוא המיטה וקוברה, ופותח לתוכה שתי מערות, אחת מכאן ואחת מכאן. רבי שמעון אומר: ארבע לארבע רוחותיה. רבן שמעון בן גמליאל אומר: הכל לפי הסלע.

ומה למדנו במשנה? רבי שמעון אומר עושה תוכה של מערה שש על שמונה ופותח לתוכה שלושה עשר כוך, ארבעה מכאן וארבעה מכאן ושלושה מכנגדן ושניים אחד מימין לפתח ואחד משמאל לפתח. רבי שמעון רב חייה בר יוסף אמר: עושה אותן כמין נגרין. כלומר הוא עושה נקב כלפי מטה וקובר אותם בעמידה משני צדי הפתח. אמר לו רבי יוחנן: והלוא הכלבים אינן נקברין כן? אלא כיצד עושה? בונה מלפני כבחוץ - בקרן זווית. שואלת הגמרא ואין העוברת נוגעת בו? כן, הרי בכל צד נותן ארבעה כוכין באמצע, ובאמצע שלוש, על רוחב כל אחד מהם הוא אמה. שלושה טפחים אמרנו וביניהם אמה. בפינה הוא משאיר חצי אמה מכאן וחצי אמה מכאן. נמצא שאם הוא יחצוב בקרן הזווית כוך של אמה, אז הוא יפגע בכוך שמימין ושמשמאל. ואומרת הגמרא שאינן נוגעות דבני חדא מדלעיל וחדא מלרע. כלומר, הוא בעצם בונה אותם בגובה טיפה יותר נמוך או טיפה יותר גבוה, ואז בעצם לא נפגשים אחד בשני.

הדרן עלך פרק המוכר פירות. פרק ז' הלכה א' אומרת המשנה: האומר לחברו בית כור עפר אני מוכר לך, היו שם נקעים עמוקים עשרה טפחים או סלעים גבוהים עשרה טפחים - אין נמדדין עמה. אתה צריך לתת לו בית כור בלי המקומות האלה. פחות מיכן - נמדדין עמה. שאם הוא אמר לו כבית כור, אפילו היו שם נקעים עמוקים יותר מעשרה טפחים או סלעים גבוהים יותר מעשרה טפחים, הרי אילו נמדדין עמה.

ומה למדנו בגמרא? רבי יסא בשם רבי יוחנן: ובלבד בה, ששילחו בית רובע אין נמדד עמה. כלומר, סלע שהשטח שלו הוא בית רובע גם כן לא נמדד עמה, גם אם הוא לא גבוה עשרה. שבאמצע נמדד, שבצד אין נמדד - כמו שהקצוות הן לא חלק מהשדה, השדה מתחיל מהקצה של הסלע. עכשיו, אם הוא באמצע בתוך השדה אז הוא מוקף מכל הכיוונים, אז בעצם הוא כן נמדד. אי זהו צד ואי זהו אמצע? דבית רבי ינאי אמרי: כל שמחרישה סובבתו זהו אמצע, אין המחרישה סובבתו זהו הצד. כלומר, אם האדמה מוקפת באדמה שנחרשת זה נקרא אמצע. עכשיו, אם אין החרישה סובבתו, אם הוא צמוד למיצר אז זה מהצד.

אתא רבי יוסי בשם רבי יוחנן: היה מצד אחד שאם תפזרנה מיעוט, נמדד עמה. הרי אמרנו במשנה שאם אדם אומר לחברו בית כור עפר אני מוכר לך, אז אם יש נקעים עמוקים עשרה טפחים או סלעים גבוהים עשרה טפחים וכולי - לא נמדדים עמה. פחות מכן - נמדדים עמה. ואמר על זה רבי יוחנן מקודם שזה דווקא אם זה מיעוט השדה, אבל אם זה רוב השדה אז בכל מקרה לא נמדדים עמה. אז בא רבי יוחנן ואומר שאם הסלעים האלה היו בצד אחד של השדה ושם הם רוב, אבל אם אני מפזר את זה על כל השדה זה היה מיעוט, אז כן נמדד עמה.

שואלת הגמרא, דיברנו על הגובה שלהם, דיברנו על העומק, אבל רחבין כמה? אז רבי חגי אמר: ארבע. רבי יוסי בי רבי בון אמר: עשרה טפחים. היה שם נקע אחד עמוק עשרה טפחים ואין בו ארבעה, מהו? נשמעינה מהדא, דמר רבי יסא בשם רבי יוחנן: ובלבד במיעוט השדה ובמובלעין בה, ששילחו בית רובע אין נמדד עמה, היה חלוק נמדד עמה. כלומר, זה הכל ביחד - עכשיו יש לנו סלע שהוא בית רובע, אבל הוא מחולק לשניים אז הוא נמדד עמה כי בעצם אני מתייחס לכל אחד בנפרד. מכאן שאם יש ארבע על ארבע אבל הוא לא עמוק, אם הוא לא גבוה עשרה, או שהוא גבוה עשרה ואין בו ארבע על ארבע - אז לא נחשב ובטל ועולה מן החשבון.



^[דף כ עמוד ב] ויקיטקסט צורת הדף מפרשים קול הלשון🎧


ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כ עמוד ב39

תנן: היו שם נקעים עמוקים עשרה טפחים או סלעים גבוהים עשרה טפחים אין נמדדין עמה. רחבין כמה? רבי חגירבי חגי אמורא א״י · דור ד׳רבי חגי° אמר: עדיותר מארבעה טפחים. רבי יוסי בי רבי בוןרבי יוסי ברבי בון אמורא א״י · דור ה׳רבי יוסי ברבי בוןרבי מנא°אמות ר ר אמר: עדיותר עשרה טפחים. היה שם נקע א' עמוק עשרה טפחים ואין בו ארבעה, מהו? נישמעינה מהדא' דאמר רבי יסארבי אסי אמורא א״י · דור ג׳רבי אסירבי יוחנןשמואל° אסי בשם רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: ובלבד במיעוט השדה ובמובלעין בה, ובסלעוסלע ששילחו בית רובע אין נמדד עמה, היה חלוק לשנים נמדד עמה. מכאן שאם יש ד' על ד' אבל אינו עמוק או גבוה עשרה אינו חשוב ובטל ועולה בחשבון. הדא אמרה: היה רובה מצד אחד שאם תפזרנה ויש בה מיעוט אין נמדד עמה. שלא אמר אלא שאם היה חלוק לשנים, נמדד עמה. אבל אם לא נחלק בשוה החלק הגדול אין נמדד עימה היה שם נקע אחד ארוך וצר והוא מסתלק מסתכם לחשבון לביתבית רובע, מהו? רבי חייה בר ווארבי חייא בר ווא אמורא א״י · דור ג׳רבי חייא בר ווא° שאל: היה עשוי כמין מקלות פסים מעקלים שבניהם קרקע נמדד עמה איאו לא? רבי יודן בר ישמעאלרבי יודן בר ישמעאל° שאל: היה עשוי כמין טבליות של שייש כמין משולש נמדד עמה איאו לא? רבי יצחק בר טבליירבי יצחק בר טבלאי אמורא א״י · דור ג׳רבי יצחק בר טבלאי° שאל: היה עשוי כמין קתדריות שהסלע יוצאת מהקרקע משטח קטן ומתרחב באויר ממקום דופנו הוא מודד או ממקום שיפועו הוא מודד? מלמעלה או מלמטה אמר רב הונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3° בשם רב חייהיוחאי תנא · דור ג׳יוחאי° שאמר בשם רבי יוחנןרבי יוחנן אמורא א״י · דור ב׳רבי יוחנןרבי ינאירבי אושעיא רבהרבי חנינא בר חמאחזקיה בן רבי חייאריש לקישרבי אלעזר בן פדתרבי יוסי בר חנינאזעירי+13° בר נפחא: והוא שיהא שם בית ארבע כורקבין עפר.

מתני':

ז_ו§בית כור עפר אני מוכר לך מדה בחבל במדויק פחת כל שהוא ינכה, הותיר כל שהוא יחזיר. ואם אמר לו ז_ז§אם חסר ואם יתר אפילו אם פחת רובע לסאה או הותיר רובע לסאה הגיעו, יותר מיכן יעשה חשבון. ז_ח§ומהו מחזיר לו? מעות. ואם רצה מחזיר לו קרקע. ולמה אמרו מחזיר לו מעות? ז_ט§לייפות כוחו של מוכר. אבל שאםאם ז_י§שייר בשדה בית תשעת קבין ובגינה ז_יא§בית חצי קב וכדברי °רבי עקיבהרבי עקיבא תנא · דור ג׳רבי עקיבארבי אליעזר בן הורקנוסרבי יהושע בן חנניהרבי מאיררבי יהודה בר אילעאירבי שמעון בר יוחאירבי יוסי בן חלפתא בית רובע מחזיר לו את הקרקע. ז_יב§ולא את הרובע בלבד הוא מחזיר לו אלא את כל המותר.
גמ': הכא ברישא את אמר שאם אמר הן חסר הן יתר עד רובע הגיעו משמע שעד רובע נשאר אצל הקונה, והכא ברישא את אמר שאם אמר הן חסר הן יתר עד רובע הגיעו משמע שעד רובע נשאר אצל הקונה, והכא בסיפא את אמר: לא את הרובע בלבד מחזיר לו אלא כל המותר. למה לא יחזיר עד שישאר פחות מבית רובע? אמרי: מכיון שאת מוציאו

📖 באר משה — דף כ עמוד ב

הדא אמרה: היה רובה מצד אחד שאם תפזרנה ויש בה מיעוט אין נמדד עמה. כלומר, אני מתייחס לכל השדה. אמרנו שאם רוב השדה היא סלעים כאלה או בורות כאלה אז לא נמדדים אפילו פחות מעשרה טפחים או פחות מרוחב ארבעה טפחים. אבל אם בצד אחד הם היו רוב, אבל אם אתה מפזר את זה זה מיעוט, אז זה כן נמדד, כמו שאמרנו קודם.

היה שם נקע אחד ארוך והוא מסתלק רובע? כלומר, אם זה לא היה סלע מרובע אלא היה פס צר, אבל ביחד זה חשבון כולו מגיע לבית רובע - מה הדין? רבי חייה בר ווא שאל: היה עשוי כמין מקלות נמדד עמה לא? כלומר, אם היה פסים מעוקלים שביניהם יש קרקע, האם זה נמדד עמה או לא? רבי יודן בר ישמעאל שאל: היה עשוי כמין טבליות של שייש נמדד עמה לא? כל מיני צורות, משולשים וכדומה - נמדד או לא? רבי יצחק בר טבליי שאל: היה עשוי כמין קתדריות, ממקום דופנו הוא מודד או ממקום שיפועו מודד? כלומר, שהסלע יוצא מהקרקע משטח קטן ובאוויר הוא מתרחב כמו טרפז הפוך, שהבסיס הרחב הוא למעלה. הרי למטה זה יותר צר, למעלה יותר רחב - איפה מודדים? רב הונא בשם רב חייה בשם רבי יוחנן: והוא שיהא שם בית ארבע עפר. צריך שלפחות יהיה שטח של לפחות ארבעה קבין עפר.

מתני': לעומת המשנה, אם הוא אומר לו: בית כור עפר אני מוכר לך, מדה בחבל. כלומר, בית כור זה כללי, אבל בחבל - אני אתן לך את זה בדיוק, אמדוד את זה בדיוק. אז פחת כל שהוא נכה, הותיר כל שהוא יחזיר. שאם אמר לו אם חס ואם יתר, אפילו אם פחת רובע לסאה או הותיר רובע לסאה הגיעו. נגיד זה פחות או יותר - זה בסדר, עד רובע זה בסדר. יותר מיכן יעשה חשבון. נניח התברר שיש יותר, הוא צריך להחזיר לו. ומהו מחזיר לו? מעות. אתה לא מוסיף לו כסף, ואם רצה מחזיר לו קרקע. ולמה אמרו מחזיר לו מעות? לייפות כוחו של מוכר. שייר בשדה בית תשעת קבין ובגינה בית חצי קב, וכדברי רבי עקיבה בית רובע מחזיר לו את הקרקע. כלומר, ברגע שיש לזה חשיבות של קרקע, אז מחזיר קרקע. כל עוד אין חשיבות של קרקע, זה כמות קטנה מאוד - בזה הוא מחזיר את הכסף. ולא את הרובע בלבד הוא מחזיר לו אלא את כל המותר. כלומר, אל תחשוב שהוא מחזיר עד שיישאר פחות מבית רובע, אלא ברגע שהוא מחזיר - הוא מחזיר הכל.

אומרת הגמרא: הכא את מר הגיעו, והכא את מר לא את הרובע בלבד מחזיר לו אלא כל המותר. משמע שעד רובע נשאר אצל הקונה, ובברייתא אומר לא את הרובע בלבד הוא מחזיר אלא את כל המותר. למה שלא יחזיר עד שיישאר פחות מבית רובע כמו שאמרנו מקודם? אמר: מכיון שאת מוציאו על פחות מחבל - כי אתה אומר שבעצם כשהוא אומר לו ככה אז הוא לא כאומר לו אין חסר אין יתר, כיוון שהוא נתן, ברגע שאתה לוקח יותר מבית רובע, אתה מתייחס לזה לא כמו אדם שאומר אין חסר אין יתר, אלא כמו אדם שאומר בחבל, כלומר כאילו במידה. אז מחזיר עד הידוע בחבל - אתה חייב לתת לו בדיוק מה שסיכמו. כלומר, ברגע שאתה לא נותן לו את הדין שאם חסר עם יתר שהוא נותן מה שיש וזה בסדר, אתה מעביר אותו לדין השני שצריך לתת בדיוק.

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

1 ז_א מיי' פ כ"ח מהל' מכירה הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ח סעיף א', סמ"ג עשין פב:

2 ז_ב מיי' פ כ"ח מהל' מכירה הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ח סעיף ב':

3 ז_ג מיי' פ כ"ח מהל' מכירה הלכה ד', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ח סעיף ו':

4 ז_ד מיי' פ כ"ח מהל' מכירה הלכה ב', מיי' פ כ"ח מהל' מכירה הלכה ג', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ח סעיף ג', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ח סעיף ה':

5 ז_ה מיי' פ כ"ח מהל' מכירה הלכה ב', מיי' פ כ"ח מהל' מכירה הלכה ג', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ח סעיף ג', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ח סעיף ה':


[ע"ב]

6 ז_ו מיי' פ כ"ח מהל' מכירה הלכה ה', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ח סעיף ז', סמ"ג עשין פב:

7 ז_ז מיי' פ כ"ח מהל' מכירה הלכה ו', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ח סעיף ח':

8 ז_ח מיי' פ כ"ח מהל' מכירה הלכה ז', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ח סעיף ט':

9 ז_ט מיי' פ כ"ח מהל' מכירה הלכה ז', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ח סעיף ט':

10 ז_י מיי' פ כ"ח מהל' מכירה הלכה ז', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ח סעיף י':

11 ז_יא מיי' פ כ"ח מהל' מכירה הלכה ט', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ח סעיף י"ב:

12 ז_יב מיי' פ כ"ח מהל' מכירה הלכה ט', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ח סעיף י',טור ושו"ע חו"מ סי' רי"ח סעיף י"ב :

ירושלמי מאיר בבא בתרא כא



^[דף כא עמוד א] ויקיטקסט צורת הדף מפרשים קול הלשון🎧


ירושלמי מאיר עם פירוש באר משה — דף כא עמוד א40

לפחות מחבל שאינו כאומר לו הן חסר הן יתר, מחזירו את למידה בחבל שחייב לתת לו בדיוק את מה שסיכמו.

מתני': מידה בחבל אם חסר אם יתר ביטל. אם חסר אם יתר מידה בחבל, הן חסר הן יתר מדה בחבל ביטל מידה בחבל את הן חסר הן יתר, כדברי °בן ננסרבי שמעון בן ננס תנא · דור ג׳רבי שמעון בן ננס. שאומר תפוס לשון אחרון ז_יג§בסימניו במצריו פחת משתות הגיעו, עד שתות ינכה.
גמ': תני רבי חייהרבי חייא רבה תנא · דור ה׳רבי חייא רבהרבי יהודה הנשיארבי חנינא בר חמארבי ינאירבי אושעיא רבהחזקיה בן רבי חייא+1°: המוכר ז_יד§עבד לחבירו נמצא גנב או קוביוסטוס הגיעו שרוב עבדים כך הם, נמצא ליסטים או מוכתב למלכות לא הגיעו. תנן: בסימניו במצריו פחת משתות הגיעו, עד שתות ינכה. רבי הונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3° אמר: השתות עצמו מנכה. דגם שתות בדיוק צריך להחזיר, דעד ועד בכלל

מתני':

ז_טו§האומר לחבירו חצי שדה אני מוכר לך משמנין ביניהן ונוטל חצי שדהו. חצייה בדרום אני מוכר לך משמנין ונוטל חצייה בדרום, והוא מקבל עליו מקום הגדר והחריץ ובין חריץ שהיו עושים עוד חריץ מקביל כדי שלא תקפוץ הנמיה. וכמה הוא חריץ? ששה טפחים. ובין חריץ לשלשהשלשה.
גמ': תני: האומר לחבירו חצי שדה אני מוכר לך ופלוני מקיפך ופלוני מקיפך וחצי פלוני מקיפך כגון שאמר לו, שדה של ראובן הוא הגבול במזרח, ושדה של שמעון הוא הגבול בדרום, ומצד מערב, חצי שדה של לוי הוא הגבול: רב הונארב הונא אמורא בבל · דור ב׳רב הונארברבי אבארבה בר נחמנירב יוסףרב אחא בר יעקב+3° ורב יהודהרב יהודה אמורא בבל · דור ב׳רב יהודהרבשמואלרבי זירארבי אבארבה בר נחמנירב יוסף+1° ורבי ירמיהרבי ירמיה אמורא א״י · דור ד׳רבי ירמיהרבי זירארבי אבהורבי יונהרבי יוסי בר זבידארבי הונא בר אביןרבי חזקיה° כדחד אמר: נותן לו כמין פנדור שמחבר מחצי של לוי במערב לקצה ראובן בשיפוע, וחד אמר: נותן לו כמין מטלית שנותן לו מלבן כנגד חצי של לוי וחצי של ראובן, ומוסיף לו רצועה במזרח כנגד חצי שני של ראובן, וחד אמר: נותן לו כמין פסיקיא שנותן לו רצועה כנגד ראובן וכנגד שמעון וכנגד חצי לוי.

הדרן עלך פרק האומר לחבירו