ביאור:טביעת המצרים בים סוף - מידה כנגד מידה על הגאוה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




"אשירה לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים" (שמות, טו', 1).

זה השיר ששר משה ובני ישראל בקריעת ים סוף ועם שיר זה גם יצאה מרים עם הבנות למחולות. ומה הוא אומר? יש פה מידה כנגד מידה: בעוד שראינו, שפרעה מתגאה, ככתוב - "עודך מסתולל בעמי" (שמות, ט', 17), בא לו ה' עם גאות כפולה ומכופלת - ויש פה רמז גם לגאות ולשפל של הים.

מידה כנגד מידה דומה אנו מוצאים בפסוק - "וינהגהו בכבדות" (שמות, יד', 25), מפרש רש"י - "בהנהגה שהיא כבדה וקשה להם במדה שמדדו ויכבד לבו הוא ועבדיו אף כאן וינהגהו בכבדות". וכן הוא אומר - "ואכבדה בפרעה" (שמות, יד', 4).

עוד בפסוק - "רמה בים", מפרש רש"י - "השליך וכן (דנאל ג) ורמו לגו אתון נורא. ומ"א כתוב אחד אומר רמה וכתוב אחד אומר ירה מלמד שהיו עולין לרום ויורדין לתהום כמו (איוב לח) מי ירה אבן פנתה מלמעלה למטה". כלומר - רמה הוא מלשון רום כנראה. וכן אנו מוצאים בהקבלה - "ובני ישראל יוצאים ביד רמה" (שמות, יד', 8). וכן בהפטרה אנו מוצאים עניין דומה במאמר דבורה לברק - "ותאמר הלך אלך עמך אפס כי לא תהיה תפארתך על הדרך אשר אתה הולך כי ביד אשה ימכור ה' את סיסרא וגו'".

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-02-09.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0215_0